בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגיש משרד הביטחון על פסק דין של ועדת הערעורים על פי חוק הנכים, שבו נקבע קשר סיבתי בין תסמונת התעלה הקרפלית שממנה סובלת שוטרת בשתי ידיה לבין שירותה כקלדנית במוקד. השופטים התרשמו כי התפרצות המחלה קשורה לעבודתה האינטנסיבית ולא לגורמי סיכון אחרים כגון משקל יתר, כפי שטען משרד הביטחון.
השוטרת (37), שכיום משרתת בתפקיד אחר, התגייסה במרץ 2007 עם פרופיל 97 ושירתה במשמרות אינטנסיביות שכללו הקלדות רצופות במוקדי המשטרה. ביולי 2009 היא החלה להתלונן על כאבים ותרדמת בשתי הידיים, אז תועד כי היא סובלת מהתסמונת כבר חצי שנה. כלומר, המחלה נתנה אותותיה לאחר כשנה ותשעה חודשים בתפקיד קלדנית.
מתיקה הרפואי עלה כי משנת 2010 ועד 2014 אין עדות רפואית לתלונות בדבר המחלה. באוקטובר 2014 מופיע רישום על "רדימות בכף יד ימין מזה מספר שנים".
בינואר 2017 הגישה השוטרת תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון להכרה במחלה כקשורה לשירות במשטרה. קצין התגמולים דחה את התביעה על בסיס חוות דעת מטעמו שבה נכתב בין היתר כי אין קשר סיבתי בין הקלדה לבין המחלה וכי השוטרת סובלת מגורמי סיכון להתפרצות המחלה כמו משקל יתר.
השוטרת הגישה ערעור ומומחה שמינתה ועדת הערעורים קבע שלשוטרת גורמי סיכון משמעותיים להתפתחות המחלה כגון השמנת יתר, עישון, תת פעילות בלוטת התריס, סוכרת הריונות ולידות, מה שמנתק את הקשר הסיבתי בין עבודתה כקלדנית לבין קיומה של תסמונת.
למרות זאת, הוועדה קיבלה את הערעור בדעת רוב. היא קבעה שהמומחה טעה כשייחס לשוטרת גורמי סיכון שלא היו קיימים בשנים 2009-2007 כמו תת פעילות בלוטת התריס, הריון או לאחר לידה. נקבע שבמועד הרלוונטי הוכחו שני גורמי סיכון בלבד, השמנת יתר ועישון 10 סיגריות ביום. הוועדה קבעה כי כשמדובר בבחורה בת 22 שהתגייסה עם שני גורמי סיכון, אין לומר שהמחלה היא תוצאה של גורמי סיכון אלה ועל פניו המחלה נגרמה כתוצאה מהשירות המשטרתי.
עו"ד אורי צפוריקצין התגמולים ערער על פסק הדין וטען כי לא היה מקום שהוועדה תתערב בהמלצות המומחה שמינתה. לשיטתו, מדובר במחלה שקיבלה ביטוי בזמן השירות אך ללא קשר אליו.
אך השופטת עינת רביד דחתה את הערעור. היא ציינה שמומחה הוועדה ראה לנגד עיניו את מצבה של השוטרת בעת הבדיקה, בהיותה בת 34, עשר שנים לאחר שהפסיקה את עבודת הקלדנות. בנסיבות אלה לא היה מקום להביא בחשבון לה את גורמי הסיכון שיוחסו, למעט אולי שניים (השמנת יתר ועישון).
השופטת קבעה שלא מדובר היה בהשמנת יתר מסוכנת או חולנית. גם ביחס לעישון צוין כי לא סביר שמדובר ביותר משנים בודדות של עישון ובעשר סיגריות ליום. מכאן שמתן משקל לגורמי הסיכון במועד פרוץ המחלה בינואר 2009 (בטרם מלאו לשוטרת 24) אינו משכנע.
עוד נקבע כי יש לתת משקל לכך שקיימת הנחיה של ביטוח לאומי שמכירה בנסיבות מסוימות בקשר אפשרי בין קלדנות לבין המחלה. השופטים צילה צפת ונפתלי שילה הצטרפו לפסק הדין.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד דורית לוין וולף
• ב"כ המשיבה: עו"ד אסנת כהן
• עו"ד אורי צפורי עוסק בדיני צבא וביטחון
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
