"הכי קל לזרוק את נושא עליית המחירים על הש"ג"
איתן יוחננוף || מנכ"ל יוחננוף
איתן יוחננוף מופתע לטובה מהאופן שבו החקלאות הישראלית, למרות החששות הגדולים עם פרוץ המלחמה, הצליחה לעמוד באתגרי ההזנה של העם היושב בציון בשנה הקשה בתולדותינו מאז הקמת המדינה.
"ברגע שהתחלנו להבין מה קרה לנו ב-7 באוקטובר, החלו חששות גדולים לגבי היכולת לספק מזון. אבל מהר מאוד ראינו את עם ישראל במיטבו בכל הפרמטרים, למעט פרמטר אחד שנקרא אחדות, ואני מקווה שגם הוא ישתפר ויגאל אותנו מהתקופה הקשה הזו. וכך למרות המצב של החקלאים בעוטף ישראל, גם בדרום וגם בצפון, וההימצאות שלנו בתוך האירוע כבר שנה - התחזיות השחורות והספקניות לגבי כניסת המשק למצב חירום לשמחתי לא התממשו.
"עכשיו, גם במצב הלחימה בדרום ובצפון, אנחנו בוודאות יותר גבוהה מבחנת הצפי לעתיד, למרות שאף אחד מאיתנו לא נביא. בפועל, אנחנו לא חווים קושי באספקה או ביכולת להגיע לסניפים הכי קדמיים שלנו בצפון. החג כבר פה ויש לנו מספיק סחורה על המדפים וגם מבצעים. אפשר להגיד שבלב ליבה של התקופה המסובכת שנקלענו אליה, אנחנו מעודדים מהאופן שבו השוק הישראלי מתפקד, גם כשחווינו מצבים של עובדים מגויסים, אפילו המשאיות שלנו היו מגויסות. אבל עמדנו גם במצב החירום הזה בעזרת שילוב כוחות בין הצבא לבין פיקוד העורף וברוך השם שהדברים מסתדרים".
מסתדרים? ומה עם עליית המחירים שלא עוצרת?
"הכי קל לזרוק את נושא עליית המחירים על הש"ג, כלומר עלינו, כאילו שכל התהליך הוא בידיים שלנו. אבל זה לא ככה. דברים שצריכים לקרות מבחינת המדינה – הכל הולך לאט, ומצטרפת לכך גם התקופה הקשה ותפקוד הממשלה במלחמה והבלגן הפוליטי, וכך יוצא שמקדישים פחות לפתרונות שצריכים להתממש כדי שיוקר המחיה ייבלם. צריך להבין שאלה תהליכים ארוכים, שלוקחים זמן. למשל, ככל שפתיחת השוק ליבוא תתקדם ויוסרו מגבלות וחסמים נוספים - נתקדם אל הפתרון".
ובשנה הבאה, יהיה טוב?
"האתגרים עוד לפנינו. המלחמה ארוכה ומעלה חששות לגזירות שיגיעו, כמו מיסוי שיקשה עלינו לטפל למשל ביוקר המחיה אם ישיתו עלויות נוספות על האזרחים. נקווה שהצעדים ייעשו באיזון ועם כמה שפחות פגיעה ביכולת לצמוח".
איך אתה רואה את העתיד המשותף שלנו בישראל?
"תמיד האמנתי באחדות כמפתח לחיים במדינה, אבל מאז המלחמה 'אחדות' זו לא סתם מילה, זו קריאה לפעולה. כל אחד צריך להבין איך הוא יכול לתרום ולסייע למאמץ המשותף ולקבל אחרים בסובלנות. לא מספיק רק לדבר, צריך לפעול".
"הוזלת כרטיסי הטיסה? זה היה מוביל לסתימה טוטאלית של הקיבולת"
דינה בן טל גננסיה || מנכ"לית אל על
"אם נדמה את השנה הזו לקורונה, אז אחרי שהיינו מורדמים ומונשמים במשך שנתיים, באים ואומרים לנו: תוך חמש דקות אתם צריכים להתחיל לרוץ מרתון", מתארת דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על. זאת הייתה שנה מטורפת לאל על: רווחי שיא שלא נראו מעולם עבור החברה שהמשיכה כל השנה לטוס לארץ וממנה, וגם לחלץ ישראלים שנותרו תקועים בחו"ל ללא פתרון, ומצד שני ביקורת ציבורית בגלל מחירי הטיסות שהאמירו במהלך המלחמה.
"המלחמה תפסה אותנו אחרי שנה שבה עסקנו רק בשיקום החברה מאז הקורונה. צריך להבין שטווחי זמן בחברת תעופה לא דומים לשום דבר שאנשים מכירים. למשל, יש לנו עדיין מטוס אחרון שאנחנו צריכים לחזור ולהשמיש מתקופת הקורונה. וצריך גם לזכור שבשנתיים של הקורונה ספגנו מכה מורלית קשה, אנשים היו שנתיים בבית, כוח אדם שהתחלף, זיכרון ארגוני שהלך ואת כל זה צריך לשקם. אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה אם המלחמה הייתה תופסת אותנו קרוב לקורונה. לא הייתה תעופה ישראלית", אומרת בן טל גננסיה.
איך מתמודדים עם בעיות כוח האדם שהציבה בפניכם המלחמה?
"הטייסים שמגויסים ומבצעים פעולות תקיפה מרשימות בצפון? זה טייסים שלנו. המכונאים שמטפלים במטוסים? זה מכונאים שלנו. שלא לדבר על המטוסים שהם נכס אסטרטגי. מי שמכיר את הענף יודע שאחרי הקורונה קשה להשיג מטוס חלופי ולכן היום פחות דרימליינר במדינת ישראל זה עוד מאות אנשים ברשימות המתנה שתקועים. אפשר לכתוב ספר על כל הסיפורים, ובסוף אני יושבת עם הצוות שלי וצריך להחליט מי יותר חשוב ומי עולה על הטיסה. יש מקרים ברורים – חייל שנהרג וההורים שלו צריכים להגיע לארץ? אני אוריד נוסעים ואביא את מי שצריך, אבל יש מקרים של אמא לחמישה ילדים, מול ההוא שנגמרו לו התרופות, וכולם תקועים ואין כיסאות".
כן, אבל אתם גם מרוויחים מכך שהחברות הזרות מפסיקות לטוס לארץ.
"הלוואי שהמלחמה הזו לא הייתה מתרחשת, הלוואי שכל חברות התעופה היו חוזרות לטוס לכאן. יש לי כוונה להוכיח שאל על של אחרי הקורונה היא חברה שמעניקה יותר חוויית שירות, יותר חוויית לקוח. אנחנו מתפקדים תוך מלחמה וצריך להפיג חששות של עובדים שגם להם יש מילואים ובני זוג וילדים בעזה – ואתה צריך לתפקד במקסימום שלך ולחבק ולהיות ולענות ואת זה לא לומדים באוניברסיטה, איך לנהל במצב כזה, אין שום מנכ"ל או מנכ"לית בחברת תעופה בעולם שיש לו צ'ק-ליסט איך להפעיל חברת תעופה בתנאים כאלה לפרק זמן ארוך כל הזמן".
מה את עונה לביקורות על מחירי הכרטיסים הגבוהים?
"צריך לזכור שאל על לא בחרה להיות במקום הזה של לפעול לבד. אני מוכנה לעזור לחברות אחרות לעשות מה שצריך כדי לחזור לטוס לפה, אבל זאת לא העבודה שלי. התפקיד שלי הוא לאזן בין המחויבות שלי למשקיעים שלנו לבין הרצון לתת את המוצר הטוב ביותר לישראלים. אבל אני מוגבלת. הכיסאות נגמרים בדקות ולא נשאר לי שום דבר חוץ מאשר לטפל במקרים דחופים. אל על לא יכולה להפעיל אינסוף מטוסים כדי להטיס את כולם הביתה. אין לי מקומות ובסוף המחירון עצמו לא השתנה, ועוד קטמנו מחלקות ורמות מחיר וסיפקנו יעדים שיהיוו אלטרנטיבה כדי שאפשר לקחת משם טיסות של חברות אחרות. קחי את ארה"ב שרק אל על טסה לשם והגבלנו את המחיר לעד אלף דולר לכיוון – כל האגדות האורבניות בתקשורת זה חוסר הבנה של ערבוב של מחלקות או ערבוב של קונקשנים. הדבר הכי משמעותי הוא שאין לי יכולת להכיל את כל הנוסעים".
אז למה לא 800 דולר לכיוון, למה לא 600?
"כי זה היה מוביל לסתימה טוטאלית של הקיבולת. מי שלא מכיר את כל המגבלות ולא מכיר את עולם התעופה חושב שאני יכולה להוריד מחיר, וזה לא ככה. בנוסף, לאחרונה גם קבענו מחירים אחידים התקפים עד לסוף השנה לארבעה יעדים, שמהם גם ניתן להזמין טיסות המשך ליעדים בכל העולם – לרנקה, אתונה, וינה ודובאי".
"בינתיים לא רואים הרעה משמעותית במצב הלקוחות, אבל זה יגיע לחלקם"
אבי לוי || מנכ"ל דיסקונט
השנה הקשה הזאת הייתה גם שנת כהונתו הראשונה של אבי לוי כמנכ"ל קבוצת דיסקונט, תפקיד שהחל זמן קצר לפני 7 באוקטובר, מה שהצריך אותו לגבש מיד את ההנהלה שלצידו וגם את התגובה הכוללת של הבנק. "היינו צריכים לדאוג להמשכיות העסקית וגם לעבודה עצמה בבנק, לראות איך לתמוך בלקוחות. עשינו הכל מהר ויעיל, גם בזכות הניסיון מתקופת הקורונה", הוא אומר. "הסניפים נפתחו, העובדים ברובם הגיעו, והמערכת עבדה. זה היה האתגר הראשון שצלחנו. לאט-לאט נכנסנו לשגרת מלחמה בעבודה מרחוק או פיזית, והתחלנו התנהלות מול לקוחות כדי לסייע להם לעבור את התקופה". הדוחות האחרונים של דיסקונט חושפים רווחיות גבוהה, כמו אצל יתר הבנקים בישראל. המלחמה לא פגעה בתוצאות העסקיות של ענף הבנקאות. וגם הביקורת על הריביות והעמלות נותרה על כנה.
מה אתה רואה אצל הלקוחות?
"עד היום, שנה אחרי האירוע, לא רואים הרעה משמעותית במצב הלקוחות, וזה נובע משתי סיבות: האחת, המשק חסון וההסתגלות של הלקוחות הקטנים והגדולים נעשתה די מהר, גם כי אנחנו מכירים לצערנו אירועים שצריך להדק בהם את החגורה, אם כי ברור שלא אירוע כזה. וגם בזכות הסיוע הממשלתי ודחיות התשלומים מצד הבנקים, כולל ההקלות שהוסכם עליהם עם בנק ישראל. מכל הסיבות האלה, אין אצל הלקוחות אירועים חריגים שהיה מצופה לראות בתקופה כזו מורכבת. אבל ככל שהזמן עובר, יגיע תהליך הגמילה מההנשמה המלאכותית הזו, והמצב האמיתי יצוף על פני השטח. מי שלא טיפח את העסק, או שהעסק שלו קרס במהלך התקופה ואין לו מקורות הכנסה אחרים – יגיע למצב בעייתי ונצטרך להידרש לזה בזמן אמת".
אתה מודאג?
"הגירעון שתופח והורדת דירוג האשראי של ישראל יגבו מאיתנו מחירים מאוד כבדים. הורדה כזו דרסטית של שני דירוגים במכה? אני לא זוכר אירוע כזה שקרה לישראל, והאמת היא שגם לא בעולם. כולנו מבינים עד כמה נדרשת פה אחריות של המדינה לנהל תקציב כואב אבל הכרחי ב-2025 וצפונה, להחזיר את האמון בכך שיש פה יד בטוחה על ההגה, שיודעת מה שהיא עושה, ולהחזיר את המשק והכלכלה למסלול הרצוי".
כשידוע מיהו קברניט הספינה הכלכלית, זה נשמע יותר כמו מסלול התרסקות.
"לפי מה שאני מבין, יש כוונה להחזיר את המשק למסלול הרצוי, אבל מעבר להצהרת שר האוצר, אני לא מכיר תוכנית מפורטת, ונדרשת תוכנית כזו. היא תהיה כואבת כי היא תוביל לקיצוץ בהוצאות הממשלה ולעלייה במסים. אלה צעדים לא פשוטים, אבל מחויבי המציאות. היום אנחנו יודעים שחלק מהכספים לא מגיעים למקומות הנכונים, ולכן חובה להתעלות מעל לשיקולים הפוליטיים".
ומה למדת על עצמך ברמה האישית?
"שהחוסן שלנו הרבה יותר חזק ועוצמתי ממה שאנחנו מדמיינים, שבמצבי קיצון אנחנו עושים את הדברים בצורה הרבה יותר ממוקדת, נחושה וטובה מאשר בשגרה, ויכולים להתמודד עם אתגרים שלא חלמנו עליהם. אני אופטימי שנצליח לצאת מחוזקים מהמצב, בתנאי כמובן שנעשה את הדברים הנכונים".
"בצבא לא רצו ח'תיאר כמוני, אבל אמרתי שאני דובר ערבית ולקחו אותי"
ניסן לוי || מנכ"ל נמל אשדוד
ב-1 באוקטובר 2023 נפרד ניסן לוי מתחום הבנקאות, שבו סיים קריירה של 25 שנה (משנה למנכ"ל בנק ירושלים, סמנכ"ל מזרחי טפחות), ותיכנן את תוכניות "אחרי החגים" ו"אחרי הפרישה" שלו. אבל אז הגיע 7 באוקטובר וכל האוניות של לוי טבעו. ולא, הוא ממש לא חשב על נמל אשדוד בתור התחנה המקצועית הבאה שלו. כל מה שרצה זה להתנדב למילואים.
"למרות שאני מעבר לגיל המילואים (57), הרגשתי שאני לא יכול לעמוד מנגד. אבל הם לא רצו ח'תיאר כמוני", הוא צוחק. "רק אחרי שאמרתי שאני דובר ערבית לקחו אותי והצלחתי לסייע במאמץ המלחמתי". אחרי ארבעה חודשים על מדים, התוכניות הקודמות כבר נראו לו מיותרות, ומה שקרץ לו זה המכרז לאיתור מנכ"ל לנמל אשדוד. "אנשים התפלאו איך הגעתי מעולם הבנקאות לפריקת ספינות בנמל, אבל ניהול זה קודם כל אנשים, ואם אתה יודע לנהל אנשים, יודע להקשיב ולומד מהר אתה יכול לעבור מדיסיפלינה אחת לשנייה בהצלחה".
מה הכי הפתיע אותך בנמל?
"הגודל. זה מקום ענק ורק כשאת על מנוף את מבינה כמה. היו"ר צחק עליי כשאמרתי 'אני אלך לפגישה עם הסמנכ"ל', וענה שכאן לא הולכים, אלא נוסעים. גם האנשים הפתיעו אותי. לעובדי הנמל אין השם הכי טוב בעולם, אבל אני הגעתי למשפחה אכפתית וחמה".
בוא נגיד שלהרבה מאוד משפחה.
צוחק. "נכון, הרבה משפחה. יש לזה יתרון, כי סוור שהדוד שלו עובד כאן ואבא שלו עבד כאן, לא מסוגל לזוז מהשורה כי הדוד או האבא מתבוננים בו. היום, אגב, כבר לא מקבלים עובדים חדשים שהם קרובי משפחה, אבל המסירות של העובדים הללו, אני נפעמתי. כשעובד עולה למנוף ומעליו עפים טילים, או הולך לקו המים ואין מיגונית, והוא לא יוותר. יש עורק ברור בין נמל אשדוד לבין הכלכלה של ישראל, ולכן הנמל היה חייב לשמר רציפות תפקודית מלאה, והעובדים שלנו גילו גבורה, אחריות ורצינות אזרחית. שניים מהעובדים נהרגו ב-7 באוקטובר בעוטף, ולארבעה נהרגו ילדים. 60 עובדים הם ממשפחות שפונו, והם באו והמשיכו לעבוד. מאה עובדים גויסו, והמנופים בנמל לא הפסיקו לרגע לעבוד".
וכמובן ישנו האתגר החות'י, אבל הוא דווקא חושב שהמצב הזה משליך לעברנו עוגן אופטימי, כיוון שהוא מכריח אותנו לחשוב על אלטרנטיבה לתעלת סואץ – מין "רכבת שלום" יבשתית שתקצר טווחים כשתעבור דרך מדינות שהן כיום פחות ידידותיות, אבל תאפשר לנו להיות חזקים יותר מבחינת שינוע סחורות. "זה לא יקרה מחר ולא בעוד שנה, אבל כבר ברור שאי-אפשר להישען על ציר אחד מרכזי של תובלה ולהיות תלויים בו".
ומה באשר לכוונה להפריט את נמל אשדוד?
"בעת הזו הוכחה חשיבותו של נמל לאומי. לא כל נמל היה מגיב כפי שהגבנו לצורכי המדינה במלחמה. ולכן למרות שאני מבין את הצורך לייצר מקורות הכנסה, יש לכך אלטרנטיבות אחרות, שאינן בהכרח הפרטה מלאה".
"אנחנו ממוקדים בבריאות הנפש, זאת משימה לאומית היום"
סיגל דדון-לוי || מנכ"לית מכבי שירותי בריאות
"אחד האתגרים הכי משמעותיים בתחום הבריאות כיום הוא משבר בריאות הנפש, שהיה עוד לפני המלחמה, וכיום הטיפול בו הוא לא פחות ממשימה לאומית, כאשר גם במכבי הוא בלב המיקוד הארגוני", אומרת סיגל דדון-לוי, מנכ"לית מכבי שירותי בריאות.
לפי סקר שערכה באחרונה מכבי, כל ישראלי שלישי מעיד על צורך בקבלת סיוע נפשי מקצועי. בתחום של פוסט-טראומה יש עלייה של 27% במספר המטופלים, ואלה הם רק מי שטרחו והגיעו לטיפול. "חלק לא יודעים עדיין שהם פוסט-טראומטיים", היא אומרת. "בנוסף, בקרב ילדים ונוער ראינו עלייה של 60% באבחנות של פוסט-טראומה. היום אנחנו מבינים שזו בעיה של כולנו, שנוגעת בכל כך הרבה מעגלים של משפחות שכול, לוחמים, פצועים ומפונים, חרדות ומצב כלכלי".
מתחילת השנה גויסו במכבי מעל 200 מטפלים מוסמכים בתחום בריאות הנפש. בחציון הראשון של השנה הגדילו בקופה את מספר הביקורים במרפאות לבריאות הנפש ב-47%, "והביטוי של זה הוא שהוספנו 600 אלף טיפולים ועוד 114 אלף ביקורים אצל פסיכיאטרים. פתחנו 15 שלוחות לטיפול בבריאות הנפש בדגש על הצפון והדרום, הכשרנו את רופאי המשפחה והילדים לספק סיוע בתחום, ועדיין אחד הקשיים הכי גדולים הוא שמרבית המטפלים מעדיפים לעבוד במערכת הפרטית, וקשה לגייס ולשמר אותם במערכת הציבורית".
אחת הדרכים להתמודד עם החוסר במטפלים היא לעבור לטיפול קבוצתי, דבר שתפס תאוצה מאז תחילת המלחמה. גם אצלכם?
"בהחלט. הרחבנו באופן משמעותי את הטיפול הקבוצתי ויש לנו יותר ממאה קבוצות. אנחנו נותנים גם מענה של טיפול קצר מועד".
אתגר נוסף וקריטי הוא המחסור הכללי בכוח אדם במערכת הרפואית. "אנחנו רואים הזדקנות ופרישה של רופאים – כבר היום 50% מהרופאים הם מעל גיל 55 ו-15% הם מעל גיל 67. גם לרפורמת יציב שעתידה להיכנס לתוקף, ותקבע שחלק מהאוניברסיטאות בחו"ל לא יוכרו בארץ, יש משמעות קשה. בעקבותיה, ישראל צפויה למחסור של מאות רופאים ובעיקר בפריפריה".
ויש גם עזיבה של רופאים את הארץ.
"במכבי המספר הוא פחות מעשרה רופאים, אבל אנחנו כן מרגישים שזה משהו שקורה ומתרחש וצריך להיות ערים אליו".
ראיתם ירידה בביצוע בדיקות סקר במהלך המלחמה?
"זה משהו שמעסיק אותנו מהיום הראשון למלחמה. בתחילת המלחמה ראינו ירידה. התקשרנו להזכיר לכולם ואנשים חזרו לבצע בדיקות. אנחנו גם רואים עלייה גדולה בביקוש לפעילות גופנית שאנחנו מקצים למטופלים בעלות של 25 שקל".
