נדנדת השקל נמשכת: מגמת ההתחזקות בשערו של השקל שהחלה ביום שני, לאחר שבועות ארוכים של פיחות נבלמה הבוקר (חמישי), כשבמקביל יו"ר הקואליציה אופיר כץ אמר בריאיון ל-ynet radio כי להערכתו המגעים בבית הנשיא בדרך לפיצוץ, שמיד אחריו תחזור המהפכה המשפטית לשולחן הכנסת - והצית מחדש את הסוגיה הבוערת. הדולר נסחר סביב 3.66 שקלים והאירו סביב 3.92 שקלים - החלשות של כ-0.2% ביחס לשערים היציגים אתמול.
הערכות בשוק מייחסות את התנודות להתפתחויות הפוליטיות, כשההתחזקות בתחילת השבוע הגיעה לאחר האמירה של שר המשפטים כי לא משנה לו מי ייבחר לוועדה הנוכחית לבחירת שופטים, לצד ההסכמות באופוזיציה על המועמדת שלהם לוועדה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
טרם שינוי המגמה השבוע, הפיחות המשיך על רקע אמירתו השבוע של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כי "בצל השינויים המוצעים בנוגע למערכת המשפט, נוצר 'פיחות עודף' של השקל בכ-10%, לו יש השפעה ניכרת על הכלכלה ועל האינפלציה - על כל אחוז פיחות צפוי המדד השנתי לעלות בכחמישית אחוז". הנגיד הבהיר כי בשל ההשפעה של הפיחות על האינפלציה, תיתכן בהחלט העלאת ריבית נוספת בעוד חודש, כפי שכבר רמז בריאיון לפני כשבועיים ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet.
בהקשר ישיר לכך, בהתייחסו למצב הכלכלי ולהחילשות השקל בחודשים האחרונים טען אתמול מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי בכנס לשכת רו"ח באילת, כי "לא כל מה שקורה בכלכלה נובע מחקיקת הרפורמה המשפטית". הוא התייחס בכך גם לאמירת הנגיד וציין כי "זה לא רק בגלל הרפורמה. צריך לראות מה קורה בכלכלת העולם. לא כל מה שקורה במשק הישראלי נובע ישירות מהרפורמה".
מדוע בנק ישראל לא מתערב בשוק המט"ח?
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, הסביר בריאיון בתחילת השבוע ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, על מגמת היחלשות השקל בשבועות ובחודשים האחרונים מסביבת שער דולר של 3.3 שקלים לשער של 3.7 ומעלה. מעבר להשפעה על המחירים לצרכנים והסיבות למגמה שנובעות באופן די מובהק מחוסר היציבות בישראל בצל המהפכה המשפטית, גרינפלד הסביר מדוע בנק ישראל לא מתערב בשוק המט"ח ומוכר דולרים כדי לחזק מעט את המטבע המקומי.
לדבריו, "ישראל היא מדינה מערבית ומתקדמת וכמו כמעט כל המדינות המערביות והמתקדמות, שער החליפין בה הוא חופשי ולא נשלט על ידי הממשלה או הבנק המרכזי. הניסיון מראה שמדינות שניסו לנהל את שוק המט"ח שלהן נאלצו בסופו של דבר להתמודד עם תוצאות חמורות יותר. אם ננסה להשפיע על שער החליפין אז או שהאינפלציה עלולה לצאת משליטה או שהריבית במשק לא תהיה ברמה שבנק ישראל מעוניין שהיא תהיה בה".
על ההבדל בין ההתערבות של בנק ישראל בתקופת הקורונה, כאשר בנק ישראל רכש סכומים גדולים של דולרים כדי להתמודד דווקא עם ההתחזקות של השקל, הסביר גרינפלד כי "במצב שהיה בתקופת הקורונה בנק ישראל נדרש להדפיס שקלים ולקנות דולרים. ברכישת דולרים אין שום מגבלה שכן הבנק יכול לייצר כמה שקלים שהוא רק רוצה. מצד שני, כאשר רוצים לחזק את המטבע המקומי צריך למכור דולרים אבל הכמות של אלו מוגבלת בהתאם לרזרבות המט"ח של הבנק. תהליך כזה הוא מסוכן בהרבה שכן אם רזרבות המט"ח ידללו, הלחץ לפיחות של השקל יתחזק ואז בנק ישראל ייאלץ להמשיך לפעול כנגד המגמה כדי לעצור את התהליך וחוזר חלילה. בנוסף, האינפלציה באותה תקופה הייתה נמוכה ולכן היה פחות חשש שהיא תצא משליטה לעומת המצב היום".
לסיכום הסביר כי "רזרבות המט"ח של בנק ישראל אומנם גדולות, הרבה יותר ממה שמשק בגודל של ישראל צריך, אבל הן נועדו לשעת חירום. על אף שנושא שער החליפין תופס את כל הכותרות, אם נחזור לפרופורציות נראה שבסך הכל נרשם מהשפל בינואר פיחות של 11.6%. זה לא מעט אבל זה לא פיחות שמלמד על משבר. גם אם בבנק ישראל יתעלמו משני הסעיפים הראשונים מעלה, הם יבחרו כנראה להתערב בשוק המט"ח רק אם הפיחות יהיה חד הרבה יותר ויקשה על הפעילות השוטפת של המשק". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא בסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
בתוך כך, החזאים צופים כעת שבנק ישראל עלול להעלות את הריבית בפעם ה-11 כבר ב-10 ביולי, מועד ההחלטה הבאה של הוועדה המוניטארית של בנק ישראל. גורם בכיר במשרד האוצר אמר בדיון פנימי באוצר בימים האחרונים כי "מה שדרוש כעת זאת תוכנית מיידית למיגור האינפלציה ולא הקמת ועדות כמותן הוקמו כבר בעבר".
