על רקע הדיווחים על התקדמות בחיפושים אחרי נגיד בנק ישראל הבא, הביקור של כלכלני מודי'ס בארץ לקראת החלטת הדירוג הבאה וההתפתחויות הקרובות בכל הקשור לכאוס הפוליטי והמשפטי - ניסינו ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, להבין איך כל אלו ישפיעו על הכלכלה הישראלית ועל שער השקל, שצנח אתמול לשיא שלילי של 7 שנים, כאשר הדולר הגיע ל-3.85 שקלים.
דנו במסרים שנגיד בנק ישראל העביר השבוע בסבב הריאיונות שלו אחרי החלטת הריבית, ובדיווחים על זהות הנגיד הבא, כשברקע פורסם השבוע בכלכליסט שאחד המועמדים המובילים הוא פרופ' אפרים (אפי) בנמלך - פרופסור לכלכלה ישראלי-אמריקני בעל שם עולמי מאוניברסיטת נורת'ווסטרן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
בנוסף, דיברנו על הביקור של כלכלני סוכנות הדירוג מודי'ס בישראל השבוע לקראת החלטת הדירוג הבאה שלהם והדוח שהם צפויים להוציא במסגרתה. כזכור, מוד'יס הייתה התקיפה מבין שלוש חברות הדירוג עד כה, והורידה את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה".
לבסוף, ניסינו להבין איך כל האירועים האלה, בשילוב עם ההתחממות הצפויה בגזרה הפוליטית-משפטית בשבוע הבא, צפויים להשפיע על שער השקל, כאשר הדולר מתקרב בצעדי ענק לעבר ה-4 שקלים?
כל מה שצריך לדעת על השבועות הגורליים שמחכים לשקל ולכלכלה הישראלית
עוד בפרק: אחרי הקיץ העמוס ביותר אי פעם בנתב"ג, שבמהלכו עברו בשדה התעופה לא פחות מ-5.3 מיליון נוסעים, בחגים אנחנו צפויים לראות עוד עלייה בעומסים בנתב"ג, ולפי הערכות ב-2030 נתב"ג יגיע לשיא הקיבולת שלו.
שמענו מאל״ם (מיל׳) אסף שיף, יועץ לשעבר לועדת עילם, על הפתרונות לעומסים הגדלים בנתב"ג, ומכתב התעופה שלנו, דניאל סלמה, על הדשדוש של שדה התעופה רמון וביטולי הטיסות הבינלאומיות ממנו ואליו. האזינו לפרק המלא בנגן שבראש הכתבה.
האם סמוטריץ' מכין את הקרקע לקיצוצי תקציב נוספים?
יממה לאחר ששר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג נתונים עדכניים של המשק הישראלי והודה כי "המצב פחות טוב ממה שחזינו בעת הנחת התקציב", יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, התראיין ב"כסף חדש", והתייחס למשמעות הנתונים ולטענה כי שר האוצר "ניסח מחדש" את המכתב המקצועי של כלכלני האוצר, לאחר שלא היה מרוצה מאזהרותיהם במכתב המקורי.
לדברי פריימן, "מה שהאוצר מתחיל לראות כרגע - בגלל העובדה שפקידי האוצר שנאמנים לעבודתם מציפים את העובדה הזו - זה שהפער שנוצר בין ההכנסות להוצאות הרבה יותר גבוה ממה שמשדרים כלפי חוץ. לדעתי, אנחנו צועדים לקראת השלב שבו יהיה צורך לבצע קיצוצים הרבה יותר עמוקים, וזו ההכנה שאנחנו רואים בדברים של שר האוצר".
עוד לטענת פריימן, "לקיצוץ כזה יש השפעה דרמטית על הציבור, כי אנחנו מקבלים שירותים מהמדינה. ברגע שלמדינה אין מקורות לממן את השירותים, היא מתחילה לקצץ בהם. כל אחד מאיתנו ירגיש את זה באופן מיידי.
"העלייה המהירה מאוד בריבית יצרה מצב שבשוק הישראלי, שבו רוב ההלוואות הן הלוואות על בסיס ריבית משתנה, ההכנסה הפנויה בעצם הצטמצמה בצורה משמעותית היות וההוצאות גדלו בצורה מאוד מהירה. אנחנו בעצם נוגסים בהרבה מאוד מההכנסה, ואז נשאר מעט מאוד כדי להוציא, ואנחנו חוטפים את זה גם על הראש כשזה מגיע בעצם לעליית הדולר-שקל, שמייקר לנו למעשה את כל המוצרים. אז אנחנו פוגשים את עצמנו במצב שבסוף החודש אנחנו נשארים עם חור בכיס כי הוצאנו הרבה יותר ממה שהיה מתוכנן, בין אם זה על המשכנתאות ועל ההלוואות שהיינו צריכים לשלם ריבית גבוהה, ובין אם על ההתייקרויות בגלל היחלשות השקל.
"לכן, אני חושב שהתקציב של המדינה, שבעצם נתן לנו איזשהו חמצן על ידי זה שהמדינה מימנה חלק מהדברים - סבסדה תחבורה ציבורית, חינוך, הרבה מאוד תחומים - הדברים הללו באיזשהו מקום הולכים להיחתך, כי למדינה אין כסף לממן את זה. ככל שיעבור הזמן, אנחנו נבין שיש פחות ופחות כסף", הוא אמר.
על הדיווח כי השר סמוטריץ' "ניסח מחדש" את המכתב של כלכלני האוצר, טען פריימן כי "בתחזיות אתה יכול להיות הרבה יותר נדיב עם הדמיון. כשאתה מגיע לבדיקה בשטח של מה הנתון שהתפרסם, שם המרחב הוא הרבה יותר צפוף. אני חושב שבאיזשהו מקום, במיוחד אם רק לאחרונה דיברנו הרבה על כל העניין של סוכנויות הדירוג, אנחנו מגיעים לשלב שבו ירצו לראות את המספרים מדברים, ועם המספרים קשה לשחק.
עוד בפרק: מה איתן יוחננוף חושב על "מהפכת התוקף" של משרד החקלאות וההמאבק סביב הקרקעות במשגב. לפרק המלא האזינו>>
הנגיד ב"כסף חדש": "לא להסתנוור מנתוני האינפלציה"
אחרי ההודעה כי הריבית במשק תישאר 4.75%, נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון התראיין ב"כסף חדש", והסביר כי "כבר כמה זמן שאנחנו אומרים שריבית של 4.75% היא מספיק גבוהה כדי לרסן את המשק ולהחזיר את האינפלציה ליעד. היינו בין הראשונים בצמצום המוניטרי ומתחילים לראות את ההשפעה של זה. מצד שני, צריך לא להסתנוור מהמדד של יולי שהביא אותנו לאינפלציה של 3.3% כי אנחנו יודעים שיש פה השפעות טכניות ובמדד הבא כנראה נהיה בסביבת אינפלציה של 4%".
ירון הבהיר כי העלאת ריבית נוספת לא ירדה מהפרק וכי הורדה של הריבית עוד רחוקה: "במידה שלא נראה את האינפלציה יורדת בקצב שאנחנו חושבים, בהחלט יש היתכנות שנצטרך להעלות את הריבית. אנו מעריכים שנצטרך להחזיק את הריבית גבוהה לאורך זמן כי אנחנו רוצים לוודא שהאינפלציה מתבססת בתוך היעד".
על רקע הפרסומים וההערכות שרה"מ בנימין נתניהו לא יציע לו להאריך את כהונתו בתפקיד שמסתיימת בדצמבר, הבהיר: "אני מתכוון להקדיש את החגים להחלטה על המשך דרכי. יש עדיין מספר רב של אתגרים וכמובן גם את השינויים החוקתיים ברקע, אך בתחום שלנו של האינפלציה ויוקר המחייה - המלאכה לא תמה".
שר האוצר אמר שמצבנו טוב יחסית לעולם למרות שהמחאה והמוחים פוגעים בכלכלה.
"מה שאנחנו עד היום רואים באופן יותר מובהק כתוצאה או כתוצאה נלווית לאור השינויים החוקתיים, זה בתחום השווקים הפיננסיים - אנחנו בוודאי רואים איזושהי התנתקות של השקל מהשווקים הפיננסיים בחו"ל ואנחנו רואים פה פיחות עודף של כ-10%, זה מתורגם לאינפלציה עודפת פשוט כי השווקים הפיננסים מקדימים את התהליכים".
אבל האם כמו ששר האוצר סמוטריץ' אומר, מי שפוגע בכלכלה זה מי שמייצר תבהלה בחו"ל? או המהלכים של הממשלה?
"אני לא נכנס למיקרו של הסיבתיות. רואים את הספרות העולמית שמדברת על כך שככל שיש פגיעה או חשש לפגיעה בנושא של עצמאות המוסדות, בסוף זה מביא לאיזושהי פגיעה בצמיחה הכלכלית. המסגרת הפיסקלית היא מסגרת נאותה, וחברות הדירוג רואות את זה, גם אנחנו בשיחות שלנו מדגישים את המסגרת הפיסקלית הנאותה. בצד השני, הנושא של העצמאות והחוזקה של המוסדות זה פרמטר נוסף שמסתכלים עליו".
עוד בפרק: בשוק הנדל"ן המתינו בדריכות להחלטת הריבית, כשברקע חברות כבר החלו לקרוס או להיקלע לקשיים בגלל עלויות המימון הגבוהות, הרוכשים סובלים מאי-ודאות והמשכנתאות הגבוהות ממשיכות להכביד על משקי הבית. אורי חודי, עורך מוסף ידיעות הנדל"ן בידיעות אחרונות, הצטרף אחרי השיחה עם הנגיד והסביר איך הריבית הגבוהה משפיעה על הרוכשים מצד אחד ועל ההיצע מהצד השני. לפרק המלא האזינו>>
איך מחירי המסעדות היו נראים ללא העסקת אריתראים?
יממה לאחר המהומות הקשות בדרום תל אביב במהלך הפגנה של מתנגדי המשטר באריתריאה נגד פסטיבל של השגרירות, בהן נפצעו כ-135 אנשים ונרשם נזק רב לרכוש, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, איים לגרש מיידית את מי שנטל חלק באירועים.
ד"ר אירית בק, ראשת התוכנית ללימודי אפריקה באוניברסטת תל אביב, טענה בריאיון ל"כסף חדש", כי "אין נתונים מדויקים לגבי המספר של האריתראים בישראל, כי הסטטוס (של השוהים) לא ברור. לפי הערכות אחרונות מדובר בכ-18 אלף איש. הרבה מאוד מהם עוסקים בענף המסעדנות לסוגיו השונים והרבה מועסקים בתחומים שונים שקשורים לתחזוקה עירונית.
"במשך שנים רבות אנשים כאן כלואים במצב שאין להם הגדרה ממשית למעמד שלהם כאן. מדינת ישראל נוקטת במדיניות של סחבת ארוכת שנים בנושא ההכרה במעמד שלהם כדי לא ליצור תקדים, כי מעמד של פליטות גורר דרישה להרבה מאוד זכויות.
"גם המעמד הכלכלי שלהם - מצד אחד יש אפשרויות תעסוקה, ומהצד השני הרבה מאוד מהזכויות של העובדים לא מגיעות אליהם והם חוששים הרבה פעמים מפיטורים או (מהיעדר) שירותי בריאות, חינוך וכל הדברים האלה שמעמד של אזרח מקנה. כלומר, המצב שלהם לרוב הוא כזה שמאפשר להם להיות אנשים שמרוויחים, אבל ללא כל הרשת ההגנתית שנלווית לכך ובדרך כלל זה גם במקצועות שהם כמובן בתשלום נמוך. הרבה מהם תומכים במשפחות שנותרו מאחור, המדינה עצמה היא מדינה מאוד ענייה", הסבירה ד"ר בק.
בכדי להבין יותר את המשמעויות הכלכליות שעלולות להיות כרוכות בגירוש מיידי של העובדים האריתריאים בארץ, שוחחנו גם עם יהונתן בורוביץ', שף של מסעדת M25 ויו"ר מסעדנים חזקים ביחד, שטען כי "אנחנו זקוקים לידיים עובדות. הרבה מבני הקהילה הזו עובדים אצלנו כבר למעלה מעשור, בלי אישור עבודה, תחת הסכמה של הממשלה עם בית המשפט העליון שכל זמן שאי-אפשר לגרש אותם - צריך לתת להם לעבוד.
"מוציאים להם תלוש, משלמים להם ביטוח לאומי, מקימים להם ביטוח רפואי פרטי - הכל על פי חוק, אבל אין להם אישור עבודה רשמי. התעודה שלהם עדיין אומר: 'אישור זה אינו מהווה אישור עבודה'. הממשלה לא לקחה את הבעיה הזו ופתרה אותו - כמו שצריך - היא גלגלה בסוף את האחריות עלינו דרך חוקים ביזיוניים כמו חוק הפיקדון וההיטל שהטילו עלינו רטרואקטיבית לחמש שנים, כדי שאנחנו, המעסיקים שלהם, נשמש כמשטרה והם בעצם יצאו מפה, כי מדינת ישראל לא הצליחה לגרש אותם", אמר בורוביץ'.
לדבריו, "אם הממשלה תחליט ותצליח לגרש אותם - משבר כוח האדם, שממילא חריף אצלנו, יתעצם. מתישהו הממשלה תבין שמשק פורח צריך ידיים עובדות - ולא רק במקצועות ההייטק. צריך גם אנשים שישטפו צלחות ויקלפו תפוחי אדמה ובלעדיהם אנחנו לא יכולים לעבוד - זו האמת".
באשר להשפעה הסופית על המחיר לצרכן של פעולה כזו, טען בורוביץ' כי "אם תנכה את כוח העבודה האריתראי באופן מיידי ממסעדות בגוש דן, המבורגר לא יעלה לך 100 שקל, הוא יעלה 150 שקל". אחת הסיבות לכך, לטענתו, היא שהממשלה כמעט לא מאשרת הבאת עובדים זרים לתקופה מוגבלת עבור ענף המזון, כפי שהיא מאשרת בענפי החקלאות, הסיעוד והבנייה. "לצערי, למרות שאנחנו ענף שמגלגל למעלה מ-20 מיליארד שקל בשנה ומעסיק למעלה מ-150 אלף איש, המסעדות לא נכללות ברשימה של המקצועות שבהם אפשר להביא עובדים לתקופה מוגבלת תחת מגבלות מסוימות. זה משהו שצריך לתקן".
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות
