שופרסל אונליין יצאה במבצעים ליום הבחירות, וצרכנים הבחינו במבצע מטורף במיוחד: מקרר שתי דלתות ב-179 שקל. הם מיהרו לרכוש וחלקם אף קנו שני מקררים כאלה. כעבור יום שופרסל שלחה הודעה ללקוחות כי מדובר בטעות הקלדה ו"המחיר שהופיע באתר היה שגוי באופן קיצוני ובלתי סביר. מחיר המקרר הינו 3,069 שקל. לכן אנו מצטערים לעדכנכם כי העסקה מבוטלת ולא יתבצע חיוב".
איתמר ברון, שרכש את המקרר במחיר המוזל במיוחד, אמר לאולפן ynet: "חבר שלח לי הודעה בוווטסאפ וסיפר לי על המחיר הזול של המקרר. לא חשבנו פעמיים וקנינו. נכון זה זול, אבל לפעמים יש מוצרים זולים בחיים. בדקתי וראיתי שהמחיר שלו באינטרנט עומד על 2,500 שקלים, ושופרסל מציעים אותו ב-179 שקלים. משתלם לכל הדעות".
לא חשבת שהמחיר קצת מריח מוזר?
"שופרסל חברה מוכרת, אז גם אם יש טעות הקלדה, אמרנו לעצמנו ששופרסל תחזיר את הכסף. יכול להיות שזה היה מחשיד, אבל אנחנו חשבנו שזו הנחה מאוד גדולה".
מה אתם מתכוונים לעשות עכשיו?
"הוקמה קבוצת ווטסאפ עם תביעה ייצוגית, כבר הביאו עורך דין. עשרות אנשים נמצאים בקבוצה".
לפי חוק הגנת הצרכן, המחיר המחייב הוא המחיר שמוצג על גבי המוצר ואם הוצג מחיר שגוי אז הנמוך מביניהם. זה תקף גם לגבי מכירה אונליין. מכאן שאם האתר מתנער מהמחיר הוא חייב שתהיה לו עילה רצינית מאוד כי לא ניתן להתנות על חוק הצרכן.
בעבר, ביהמ"ש פסק לטובת אתרי אינטרנט אם נקבע כי המחיר השגוי שהוצג אינו ריאלי לכל הדעות ובכך הפגינו הצרכנים חוסר תום לב בעסקה לפי חוק החוזים. זה נכון במיוחד אם קיים סעיף בתקנון האתר, שמאפשר למפעיל האתר לבטל את חוזה הרכישה במקרה של טעות. הקונה באתר לכאורה מסכים לסעיף זה מעצם קנייתו בו, אם כי יש בעייתיות ניכרת בחוזים אחידים באתרי אינטרנט - הן מפותחים ומורכבים ורוב הצרכנים לא מתעמקים בהם. ביהמ"ש בודק אז האם ביטול החוזה נעשה לפי הדין והאם הוא נעשה בתום לב. גם במקרה של טעות קולמוס המוכר הוא הצד החזק בעסקה ועדיף שהוא יספוג את הנזק, אבל גם לזה יש גבול שקבעו בתי המשפט - וקובע ההיגיון הסביר.
מבחן האדם הסביר
גם צרכנים יכולים לנהוג בשיטת מצליח: כשהם מבחינים במחיר לא ריאלי בעליל וקונים למרות שהם כנראה יודעים שמדובר בטעות מרחיקת לכת. אין בשוק מקרר מדגם מתקדם שנמכר ב-179 שקל, גם לא במבצע ובטח כששופרסל לא הדגישה במאומה באתר שמדובר במבצע כל כך מטורף. מכאן סביר להניח שחלק מהקונים ידעו לכאורה שמדובר בטעות.
למשל, אם המחיר המוצג של המקרר היה 1,369 שקל, אפשר היה לטעון שזה מבצע מתקבל על הדעת גם אם לכאורה מרחיק לכת, אבל 179 שקל זה כבר מחיר לא סביר למוצר כזה. בעבר קבע ביהמ"ש כי ביטול רכישה במחיר של 148 שקל לרמקולים שהוצג בטעות באתר מכירות אונליין במקום 1,480 שקל הינו סביר שכן ביהמ"ש התרשם שהקונה הבין שמדובר בטעות.
המבחן הוא לרוב מבחן האדם הסביר: האם האדם הסביר יחשוב שמקרר ב-179 שקל באתר שופרסל אונליין בישראל זה מחיר מבצע הגיוני? בטח כשניתן לחפש באתרי השוואות מחירים את מחיר המקרר באתרים מתחרים שמציעים מחירים נמוכים יותר ולראות שאין מחיר שמתקרב ל-179 שקל.
בעולם התיירות, לעומת זאת, יותר סביר למצוא מחירים "לא הגיוניים" לטיסות שכן הפערים עצומים בין עונות וגם כי השתרש נוהג של מכירה של כרטיסים בדולרים או יורו בודדים בחגי קניות כמו בלאק פריידיי, כך ששם טעות כזאת בהחלט עלולה לעלות לחברה ביוקר שכן מחיר זעום גם אם הוצג בטעות עשוי להיחשב ללגיטימי בענף.
יש רשתות שממנפות טעויות כאלה: מחסני חשמל פרסמה ב-2017 את גלקסי נוט 8 ב-199 שקל, כשהמחיר שלו כדגם חדש דאז עמד על למעלה מ-4,000 שקלים. זאת הייתה טעות באתר והעסקאות בוטלו, אך החברה החליטה בכל זאת לפצות את הרוכשים שנכוו ב-200 שקל לרכישת המכשיר במחירו האמיתי.
משופרסל אונליין נמסר: "מדובר בטעות סופר בהקלדת מחיר המוצר, שנמוך בכ-900% מהמחיר הנכון. אנו מתנצלים על התקלה אשר תוקנה בתוך זמן קצר, הלקוחות עודכנו וזוכו באופן מיידי עם ביטול העסקה״.