בית משפט השלום בירושלים חייב לאחרונה בעלים של חברה פרטית שהפעילה בית קפה בעיר לשלם מכיסו חוב ארנונה. השופט אליעד וינשל פסק שהבעלים לא הוכיח שלא נטל לידיו את נכסי החברה ללא תמורה עם הפסקת פעילותה, ולכן ניתן לחייבו בתשלום באופן אישי. זאת בהתאם לסעיף בחוק ההסדרים שיוצר "הרמת מסך סטטוטורית" כדי לאפשר גביית ארנונה מחברות פרטיות ולמנוע התחמקות מתשלום.
הנתבע הוא בעל שליטה בחברה פרטית בשם "קפה סולטן בע"מ", ששכרה נכס ברחוב המלך ג'ורג' ובו ניהלה בית קפה. חשבון הארנונה נרשם בזמנו בעירייה על שם החברה לבקשת הבעלים. לימים העסק נסגר ופעילות החברה הופסקה מבלי ששולמה לעירייה ארנונה בגין תקופה של 27 חודשים בין השנים 2011-2009.
ב-2012 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה שחייב את החברה לשלם את החוב בסכום של 138,715 שקל. משהחוב לא שולם, ב-2016 הגישה העירייה תביעה שבה ביקשה לחייב את בעלי החברה באופן אישי, שכן לדבריה אין מחלוקת שבתקופה הרלוונטית הוא זה שניהל את בית הקפה.
הנתבע טען מנגד כי העסק הופעל על ידי חברה אחרת שבבעלותו, "גלי סולטן בע"מ", והיא זו שצריכה לשלם את החוב.
אבל השופט וינשל קיבל את התביעה. הוא הסביר שחוק ההסדרים מטיל חבות אישית בגין חוב ארנונה על בעל שליטה בחברה פרטית בהתקיים תנאים מסוימים, בהם כי מדובר בחוב בגין נכס שאינו משמש למגורים, המחזיק בנכס בתקופת החוב היא חברה פרטית שלא פרעה את החוב, החברה הפסיקה את פעילותה והנתבע הוא בעל השליטה בחברה.
עו"ד לירון תורג'מןמיטל אזולאיתנאי מהותי נוסף שנדרש כדי להטיל את החבות על בעל השליטה, הוא שהנתבע קיבל לידיו את נכסי החברה ללא תמורה או בתמורה חלקית. בהקשר לתנאי זה נקבעה "חזקת ההברחה", שלפיה רואים את בעל השליטה כמי שנטל את נכסי החברה לידיו, אלא אם הוכיח אחרת. במקרה זה, נקבע, הנתבע לא הצליח לסתור את החזקה.
השופט דחה את טענת הנתבע שלפיה חברה אחרת מחזיקה בנכס, שכן מי שנרשמה כמחזיקה אצל העירייה לצורך החיוב בארנונה היא "קפה סולטן", שגם הייתה צד להסכם השכירות של הנכס ואף שילמה את תשלומי הארנונה עד למועד היווצרות החוב.
בהמשך התרשם השופט מעדותו של הנתבע כי לאחר הפסקת הפעילות של בית הקפה נותר בעסק ציוד רב בשווי גבוה מסכום החוב. הנתבע לא הצליח לשכנע כי לא נטל את הציוד לידיו ולסתור את חזקת ההברחה, ומשכך, התמלאו התנאים שבחוק כדי לחייבו באופן אישי בחוב הארנונה של החברה.
הנתבע חויב לשלם את החוב בסך 138,715 שקל בצירוף ריבית והצמדה ממועד מתן פסק הדין נגד החברה ב-2012, ובתוספת אגרה ושכר טרחת עו"ד בסך 27,108 שקל.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העירייה: עו"ד יואל רוטמן
• ב"כ הנתבע: עו"ד גרשון קליינר
• עו"ד לירון תורג'מן עוסק במיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
