בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע לאחרונה בסכסוך גירושים וקבע שבית קרקע שקנה הבעל עוד טרם הנישואים, ושעליו נבנו שלוש קומות נוספות, שייך גם לאשתו לשעבר. בכך קיבל הרכב השופטים ערעור שהגישה האישה על פסק דין של בית המשפט למשפחה, וקבע שזכויותיה בנכס שוות כמיליון שקל.
בני הזוג התגרשו לפני כחמש שנים לאחר שחזרו לארץ משהות ממושכת בחו"ל. האישה ייחסה לבעלה בין היתר הפעלת אלימות פיזית וכלכלית כלפיה, והתקיימו הליכים למתן צווי הגנה. כמו כן היא הגישה כמה תביעות בעניין האחריות ההורית, המזונות והרכוש.
במהלך החיים המשותפים גרו בני הזוג בבית שרכש הבעל כ-12 שנה לפני הנישואים. הבית כלל אז קומת קרקע ומרתף בלבד. במהלך הנישואים נבנו על הבית שלוש קומות נוספות ובהן שלוש דירות שיועדו להשקעה. במסגרת תביעת הרכוש שהגישה האישה עלתה סוגיית חלוקת הבית והדירות שנבנו עליו.
בית המשפט למשפחה קבע שלאישה אין חלק בבית. צוין שרכישת המגרש והקמת הבית על ידי הבעל קדמו בשנים רבות להיכרות בין בני הזוג. בנוסף נקבע כי לא שולמה משכנתה עבור בית המגורים במהלך הנישואים, אלא רק עבור בניית שלוש הדירות. בני הזוג אמנם חיו בבית, אך תקופת המגורים הייתה מקוטעת שכן הם שהו תקופות ממושכות בחו"ל. בנוסף נקבע כי לא הוכחה אווירה של שיתוף וכי אין לקבל את טענות האישה בדבר שיפוץ שנערך בבית המגורים.
עו"ד ברק זךדנה אופירלעניין חלקה של האישה בדירות נקבע שהיא לא הצביעה על כספים שאותם החזיקה, פרטיים או משותפים, ששימשו באופן ישיר לבניית שלוש הדירות. לפיכך קבע בית המשפט למשפחה שהיא אינה זכאית לחצי משווי הדירות אלא רק להחזר השקעה עבור החלק שלה בעלות הבנייה והחזרי המשכנתה.
בערעור שהגישה למחוזי היא טענה כי בית המשפט למשפחה טעה בכל הנוגע לסוגיית בית המגורים וכי הכרעתו מנוגדת להלכות העליון. לדבריה, הוא טעה גם כשקבע שאין לה זכויות בשלוש הדירות שנבנו במאמצים משותפים. הגרוש השיב שהיא כלל לא השקיעה את כספה בבניית הבית ולא הייתה מוכנה לעשות כן, שעה שהיא "החביאה" כלשונו כספים שהיו ברשותה בחשבון משותף עם אביה.
השופט סארי ג'יוסי לא התערב במסקנת בית המשפט למשפחה ביחס לבית המגורים והמרתף מאחר שהאישה לא הניחה בסיס משפטי שממנו נשאבות זכויותיה לגבי הנכס, שהיה קניינו של הבעל שנים רבות לפני הנישואים.
ואולם, הערעור התקבל בנוגע לשלוש הדירות. בפסק הדין נכתב כי בני הזוג ריכזו מאמץ כלכלי משותף במסגרת התא המשפחתי שלהם, שבא לידי ביטוי בין היתר בכך שנסעו יחד לשהות פרק זמן לא מבוטל בחו"ל ובנו שלוש דירות. השופט כתב כי חוסר הכרה בזכויותיה הכלכליות של האישה לאיזון שווי הדירות הוא תוצאה משפטית שאינה ראויה. הוא קבע שהגרושה זכאית למחצית משווי שלוש הדירות, בסך כולל של 925 אלף שקל. השופטים עפרה אטיאס וניצן סילמן הצטרפו לתוצאה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד ס. עלי ואח'
• ב"כ המשיב: לא צוין
• עו"ד ברק זך עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
