נתחיל בנתוני העלייה. על־פי הסוכנות היהודית, מאז 7 באוקטובר עלו לארץ יותר מ־17,500 עולים מעשרות מדינות מסביב לעולם. זאת למרות המלחמה. עוד עולה, כי מהשבת השחורה החלה התעניינות גוברת בעלייה לארץ ממדינות מערביות, שמתבטאת בזינוק בפתיחה של תיקי עלייה, כך למשל זינוק של 203% בפתיחת תיקי עלייה מצרפת מ־7 באוקטובר ועד 30 במאי, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (סה״כ נפתחו תיקי עלייה ל־2,575 נפש לעומת 851 אשתקד). מארצות הברית חל גידול של 66% בפתיחת תיקי עלייה בתקופת המלחמה (שם נפתחו תיקי עלייה ל־4,678 נפש לעומת 2,813 בתקופה המקבילה אשתקד). מקנדה חל גידול של 105% ונפתחו תיקי עלייה ל־633 נפש לעומת 309 בתקופה המקבילה אשתקד, ומבריטניה חל גידול של 48% ונפתחו תיקי עלייה ל־541 נפש. עוד מוסרים מהסוכנות היהודית, כי: "אלפי יהודים השתתפו בירידי עלייה שהסוכנות היהודית ערכה ברחבי העולם, בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה וארגון אופק ישראלי - ביניהם משפחות צעירות עם ילדים, רופאים ועוד".
ומה בנוגע ליורדים מישראל? או מי שנוסע ומתכנן לחזור כשאבק המלחמה ישקע? במקרה הזה התשובה נמצאת בגוף השאלה. כל הגורמים הרלוונטיים מסבירים, שבעוד עלייה היא מדד שניתן לכמת אותו, הכיוון השני קשה הרבה יותר. אי אפשר לדעת או להפריד בין מי שיוצא לחופשה ארוכה, מי שנוסע למטרות עבודה או רילוקיישן או מי שמבלה את ימיו הלוך ושוב, לעיתים אף מטעמי מיסוי. הרי חלק מהנוסעים לא יודעים בעצמם לכמה זמן, וגם אין גוף רשמי שאליו הם מדווחים בנושא.
"למיטב ידיעתי, אין איזו נהירה החוצה, ההיפך הוא הנכון", פותח ואומר איל הנדלר, יו"ר קבוצת כנען. "רוב מי ששקלו לעזוב, הבינו שהביטחון האמיתי נמצא בישראל. כך גם יהודי הגולה, באירופה ובארצות הברית מבינים שכדאי להם היום להשקיע ולרכוש נכס בישראל, לא כהשקעה, אלא כמקום מפלט.
איל הנדלרצילום: תומר חומפסאפילו מי שעד לפני שנה-שנתיים חיו בתחושה של ביטחון מוחלט וביטחון בארצות הברית, וזאת לעומת אירופאים, שמרגישים כבר אחרת, ואורח חייהם הושפע מאנטישמיות ומגורמים קיצוניים שחדרו לאירופה. המלחמה יצרה שתי מגמות מנוגדות – מחד גילויי האנטישמיות יעודדו עלייה או לפחות רכישה של דירת מפלט בישראל. לעומת זאת ישראלים, שמתקשים להתמודד עם המצב הביטחוני והחברתי, מחפשים לרכוש דירות בחו"ל לצורך השקעה, מעבר או מגורים זמניים, אך לשמחתי, הם מעטים".
"קפריסין מייצרת הרבה עניין" מגמות מנוגדות בענף"
מארק זאבי, יו"ר חברת במבי מערכות תוכנה, מספר כי "המלחמה יצרה שתי מגמות מנוגדות בענף הנדל"ן, מצד אחד זיהינו מיד אחרי פרוץ המלחמה עלייה של מאות אחוזים בהתעניינות מצד תושבי חוץ בפרויקטים בישראל, אך מנגד ראינו גם עלייה הדרגתית בביקושים לרכישת דירות בחו"ל בקרב ישראלים. חברת BMBY DREAMS מתמחה בפיתוח תוכנות CRM ומערכות למכירת דירות מרחוק לחברות נדל"ן ולמשרדי תיווך, ומערכת החברה מותקנת באלפי חברות ב־28 מדינות. מניתוח הנתונים הזמינים לנו עולה, שלפני המלחמה שיעור הפניות של תושבי חוץ לחברות הנדל"ן הישראליות עמד על כ־5% וצמח לכ־11.5%. פילוח הפניות של תושבי חוץ על־פי ארצות המוצא מגלה, כי 48% מהמתעניינים מאז פרצה המלחמה הם מארצות הברית, 21% מצרפת, 18% מבריטניה, 7% מרוסיה ו־6% ממדינות אחרות".
מארק זאביצילום: אבי תלזאבי מציין, כי הסיבות לגידול במספר תושבי החוץ המעוניינים בדירה בישראל, הן בראש ובראשונה התגברות האנטישמיות, אבל לא רק: "יש גם תושבי חוץ יהודים, ישראלים ותומכי ישראל, שרואים בקניית דירה בארץ בתקופת מלחמה אקט של תמיכה במדינה, בחברה ובכלכלה. לצד השיקולים הפטריוטיים, יש גם שיקול כלכלי הנובע ממבצעי המימון שמציעות היום החברות הישראליות, המאפשר לעולים לרכוש דירה עתידית בלי למכור את הדירה הקיימת עד למועד האכלוס. במקביל קיימת הערכה שאחרי המלחמה מחירי הדירות ישובו לעלות בשל הגדלת הפער בין הביקוש להיצע". כאמור, זאבי התייחס גם למגמה השנייה – ישראלים שרוכשים בחו"ל: "המגמה של תושבים ישראלים המתעניינים ברכישת דירה בחו"ל החלה עוד לפני המלחמה; חלקם להשקעה וחלקם למגורים או כדירת מקלט. בשבועות הראשונים למלחמה הביקושים נעצרו, אבל אז שבו ועלו באופן הדרגתי. כיום אנחנו מזהים מגמת עלייה קבועה בביקושים עם נטייה ליעדים קרובים. קפריסין למשל מרכזת היום הרבה עניין מצד ישראלים, ובאי פועלים גם יזמים ישראלים, מקומיים ובינלאומיים, המציעים דירות לרכישה בערים השונות, כמו פאפוס, לרנקה ולימסול. על פי הערכות כ־20 אלף ישראלים עברו בשנים האחרונות לגור בקפריסין באופן קבוע ועוד כ־20 אלף ישראלים חיים על הקו ומחזיקים דירה נוספת בקפריסין, בזמן שהם עובדים או מחזיקים עסקים בישראל".
טל בוימן מנכ״ל משותף ב־BNC יזמות והשקעות נדל״ן: "יש לא מעט משקיעים חדשים שמדברים בקול רם על פיזור הכסף שלהם לזמנים כמו המצב במדינה שלנו היום. בעקבות זאת הם פונים להשקעות נדל"ן מעבר לים עם דגש על מקומות 'בטוחים' ומדינות עם כלכלות חזקות. המגמה השנייה שאנחנו רואים מתחילת הלחימה היא שגיל ההשקעה הופך צעיר יותר ובשלב מוקדם יותר. אם בעבר המשקיע הישראלי הממוצע היה רוכש תחילה את הנכס הראשון שלו בישראל, ולפעמים אף שניים־שלושה נכסים ראשונים בארץ ורק לאחר מכן היה הולך לחפש את ההשקעה הבאה שלו מעבר לים, היום בעקבות אי הוודאות אנחנו רואים גל של משקיעים חדשים וצעירים שנכנסים לשוק, במיוחד האמריקאי".
שיר טורם־הספרי, ממתגת ערים ונדל"ן, מסנגרת על הישראלים שבוחרים לעבור או לרכוש נדל"ן בחו"ל בעת הזו: "אותם ישראלים שבחרו מאז אירועי 7 באוקטובר לנסות את גורלם במדינות אחרות, אינם בהכרח אנטי־פטריוטיים. רובם הגדול עושים זאת בלב כבד ולאחר שמבחינתם, כלו כל הקיצין באשר ליכולת להגיע לדירה סבירה, שלא לדבר על פרנסה ראויה. לטעמי, זוהי בהחלט הזדמנות לייצר את הבשורה החדשה לאותם רבבות דווקא בפריפריה, זאת באמצעות סבסוד מלא של מחירי הדירות ובד בבד יצירה של שפע מקומות עבודה איכותיים. במקביל, כחלק בלתי נפרד משיקום הפריפריה, ובמיוחד אזור הגליל שנפגע קשות והתרוקן מרוב תושביו, יש להציע אזור זה כהזדמנות לחיים חדשים עבור אותם מאות אלפי היהודים בתפוצות שחווים כעת אירועים אנטישמיים קשים ונרשמים בימים אלה בהמוניהם לעלות לישראל".
"עלייה משמעותית בהתעניינות ורכישות מצד יהודי התפוצות"
אמיר כהן, סמנכ"ל שיווק י.ח. דמרי, מספר שניתן לראות בבירור שינוי בביקוש מעבר לים: "בחודשים האחרונים אנחנו עדים לעלייה משמעותית בהתעניינות ורכישות מצד יהודי התפוצות. אם בעבר מרבית הרוכשים היו ממעמד גבוה, וקנו בארץ דירות נופש או נכסים להשקעה, בין היתר מתוך תחושת פטריוטיות, היום אנחנו מקבלים פניות שפחות ראינו בעבר, יותר משפחות צעירות ממעמד הביניים שתחושת הביטחון שלהן נפגעה משמעותית, לאור ההבנה שלהיות יהודי בחו"ל זה אירוע מורכב, הן מחפשות ערים ושכונות שיספקו להן קהילתיות ונגישות למרכזי תעסוקה. אם בעבר תושבי חוץ התעניינו בדירות בסמוך לים בערים, כמו תל אביב, נתניה, אשדוד וכמובן, ירושלים, היום המשפחות קונות בערים שבהן רמת המחירים נגישה יותר. כך למשל בפרויקט שלנו בקריית גת רכשו לאחרונה דירות חמש משפחות צעירות מניו ג'רזי, שביקשו ליהנות מחיי קהילה, מוסדות חינוך לילדים וקרבה יחסית לירושלים ובית שמש, שם יש קהילה גדולה".
חנה שורץ, סמנכ"לית שיווק של קבוצת י.ד ברזאני וקבוצת אבני דרך, מספרת שהביקוש של תושבי החוץ הגיע עד קצרין: "בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז פרוץ המלחמה, ישנה עלייה ניכרת בהתעניינות של יהודים מרחבי העולם לרכוש נכסים בישראל הן למטרת מגורים והן כהשקעה עתידית. התגברות האנטישמיות מהווה גורם מרכזי בשינוי זה. לרוב מדובר בקהילות או בקבוצות מאורגנות המבקשות לבצע רכישה משותפת, במטרה לשמר אורח חיים קהילתי ייחודי. המניעים העיקריים הם אידיאולוגיים והתיישבותיים, כאשר השכונות המועדפות הן כאלו המאפשרות שימור הקהילה והערכים המשותפים. בימים אלה אנו מתחילים בשיווק רובע מגורים חדש בקצרין, וכבר רואים עניין רב מצד תושבי חוץ. הם מחפשים אחר הזדמנות למגורים המשלבים הגשמה והתיישבות, תוך יכולת לשמור על ערכי האחדות והחיים הקהילתיים. עם זאת חשוב להכיר בכך שתהליך הרכישה עבור יהודים מחו"ל יכול להימשך למעלה משנה, בשעה שהיזמים מצידם מוגבלים בזמן המכירות שלהם. העיכובים נובעים לרוב מהבירוקרטיה ומהצורך באישורים שונים".
לדברי אנה פוגל, סמנכ"לית השיווק של חברת קרדן נדל"ן, גם אופי הדירות שמחפשים תושבי החוץ השתנה: "אנו מקבלים פניות רבות מצד של יהודים בחו"ל, המחפשים דירה לשימוש עצמי או כבטוחה בישראל, מתוך אידיאולוגיה ציונית ותחושת שייכות והזדהות.
אנה פוגלצילום: נווה אביאנייחד עם זאת השתנה הביקוש לסוג הדירות שהם מבקשים לרכוש. כך למשל, ממש עם תחילת המלחמה, בחודש דצמבר, מכרנו ארבע דירות בפרויקט הולילנד בירושלים. אולם מאז ההתלקחות הנוספת בגל האנטישמיות בארצות הברית ואירופה, ובעיקר בעקבות הפגנות הענק באוניברסיטאות, התחלנו לקבל יותר ויותר פניות, וכבר לא מדובר רק בביקוש לדירות יוקרה וגם לא מדובר רק בירושלים. ביצענו בתקופה האחרונה הרשמות לרכישת דירות בתל אביב וברמת גן".
"מייחסים חשיבות רבה לסביבה"
יוני בראל, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת אזורים, מתייחס לעלייה בביקוש וגם למה שמחפשים הרוכשים מחו"ל: "כבר בחודש הראשון של המלחמה נוכחנו לדעת, שגלי האנטישמיות שהתחזקו, מגבירים את ההתעניינות, הביקוש והעסקאות לרכישת דירות בארץ בקרב יהודי התפוצות. חלקם מעוניינים לייצר עבורם ועבור משפחותיהם את התשתית לעלות או לחזור ארצה, וחלקם רוצים להשאיר את האפשרות הזאת כפתוחה, מתוך המחשבה שהרכישה בפני עצמה מהווה גם השקעה טובה ובטוחה להון שהושקע. במהלך ליווי תושבי חוץ בקניית הדירה בישראל, מצאנו שהם מייחסים חשיבות רבה לסביבה, כאשר יש קהילות שמחפשות צביון מסוים באזור המגורים. למשל, ישנן קהילות שחשוב להן להיות קרובות לשירותי דת וקהילה כדוגמת מרכזי Young Israel בישראל, כאשר בעיר נתניה יש מרכז כזה שמפגיש יהודים רבים שעשו עלייה ומתגוררים בסמיכות אליו. גם הבירה ירושלים מבוקשת בקרב יהודי התפוצות בשל צביונה הייחודי".
גם טלי שרון, סמנכ"לית שיווק ומכירות בחברת רם אדרת, מציינת כי ירושלים זוכה לביקוש משמעותי מצד תושבי חוץ: "בפרויקט החברה בגבעת המטוס, ששיווקו החל לאחר פרוץ המלחמה, נרכשו בחודשים האחרונים למעלה מ־20 דירות על ידי תושבים אמריקאים. מדובר במשפחות מהמגזר הדתי־לאומי, שמוטרדות מהאנטישמיות הגואה בארצות הברית ומעוניינות שתהיה להם דירת מקלט בישראל.
טלי שרוןצילום: יוהנס פלטןלעיתים מדובר ברכישה ממניעים ציוניים ומרצון לתמוך במדינת ישראל, ובמקרים אורים מדובר במשפחות שתכננו עלייה והמלחמה האיצה את התהליך. לרוב תושבי החוץ מארצות הברית קונים את הדירות הגדולות יותר של 5 חדרים ואת דירות הגן, כי מדובר במשפחות גדולות".
חיים קקון, משנה למנכ"ל קבוצת נחמיאס, מתייחס לתהליך הרכישה, שלדבריו, אינו דומה לזה של רוכשים ישראלים: "תהליך הרכישה שונה אף הוא. ראשית לוקח להם יותר זמן לסגור עסקה בגלל המרחק ויכולת העברת הכספים מחו"ל ומפני שהם לא מכירים את האזור. רובם לוקחים איש אמון מטעמם, לרוב זה יהיה קרוב משפחה שחי בארץ, בסיוע עורך דין שהם סומכים עליהם, שאחראים למצוא עבורם את הנכס האידיאלי. הכול מתחיל ביצירת קשר עם החברה, בדיקת החוזה, בדיקת מפרט הדירה, השכונה ועוד. מדובר באחריות לא פשוטה, וכחברה שמבינה את המורכבות, אנחנו עושים הכול כדי להקל על הרוכשים בתהליך הרכישה המורכב. חשוב לזכור שהנדל"ן בישראל אומנם יקר יותר מאירופה או ארצות הברית, אבל עבורם המרחק בין פרברי המגורים והמרכזים העירוניים פחות משמעותי, הם מורגלים לעשות מרחקים, לכן הם מוכנים לגור רחוק יותר מהטבעת המרכזית של תל אביב".
גם רז שרייבר, מבעלי חברת אינהאוס שיווק פרויקטים, מתייחס לשינוי העדפות המיקום של תושבי החוץ: "בחודשים האחרונים אנחנו רואים שעבור יהדות התפוצות, האנטישמיות הגואה היא קטליזטור משמעותי שהגביר את הביקושים לדירות בישראל. אותן משפחות ששקלו דירות נופש להשקעה או שישראל הייתה ברדאר שלהם כשאיפה לא ממומשת, החליטו שהן עולות לארץ או לפחות רוכשות דירה. במשרדי המכירות יש עלייה במתעניינים מחו"ל לא רק באזורים שבהם התעניינו בעבר, כנתניה ואשדוד, אלא בכל רחבי הארץ - בת ים, חולון, מודיעין, גבעת שמואל ועוד".
שתי אחיות מניו יורק רכשו פנטהאוזים צמודים
אלי גבאי, מבעלי קבוצת גבאי, מוסיף עוד סיבה שבגינה רוכשים תושבי החוץ יותר דירות כעת: "הסיבות לגידול הן בראש ובראשונה התגברות האנטישמיות בעולם והרצון לרכוש דירה בישראל לצורך עלייה או כדירת מפלט עתידית. יש גם תושבי חוץ, יהודים, ישראלים ותומכי ישראל, שרואים בקניית דירה בישראל בתקופת מלחמה אקט של תמיכה במדינה, בחברה ובכלכלה הישראלית. לצד השיקולים הפטריוטיים, יש גם שיקול כלכלי, הנובע מהפיחות בשקל הישראלי ביחס לדולר וליורו, שהופך את הקנייה בקרב תושבי חוץ לכדאית יותר, וכן ההערכות שאחרי המלחמה מחירי הדירות ישובו לעלות בשל הגדלת הפער בין הביקוש להיצע. עד כה, כ־90% מבאי הכנסים שהשתתפנו בהם בחו"ל השנה, התעניינו דווקא בערי המרכז, כשהמובילות בהן הן תל אביב ורמת השרון. לדבריהם, המטרה המרכזית היא לעשות עלייה בחמש השנים הקרובות, וחלקם גם ביקשו לבחון קנייה למטרות השקעה". עוד מוסיף גבאי, כי "השנה הייתה הצלחה בירידי הנדלן בחו"ל, שלא הייתה כמותה בשנים האחרונות. ההצלחה תורגמה בפועל לעלייה של כ־30% במכירות לתושבי חוץ. כמו כן אנחנו עדים לתופעה של משפחות שקונות יחד נכסים בתקווה לעלות יחד לארץ. בפרויקט שלנו בנתניה, למשל, שתי אחיות מניו יורק רכשו פנטהאוזים צמודים, אחת ליד השנייה".
סוזאן בן יצחק, בעלת חברת התיווך לתושבי חוץ Mr Ashkelon, סבורה שהביקוש עוד צפוי להאמיר: "עדיין לא רואים את המסות של הרוכשים, מכיוון שעד לא מזמן חברות רבות מחו"ל לא טסו לארץ וביטלו את הטיסות, ומי שתכנן להגיע, לא קיבל ביטוח נסיעה, וזה משהו שמנע עסקאות. לכן בחודשים הקרובים אני צופה שמספר העסקאות יגדל משמעותית. בשבועות האחרונים רואים יותר מתעניינים ששואלים על נכסים בעיקר במקומות, כמו רעננה, נתניה וירושלים וגם מגלים לאחרונה את אשקלון, שאם בעבר הייתה נחשבת עיר ספר דרומית שקרובה לעזה וחשופה לתקיפות, זה השתנה ומגיעים יותר ויותר מפה לאוזן. הביקושים הם לדירות חדשות עם ממ"ד, וגם זה משהו חדש שתושבי החוץ למדו לבדוק לאחרונה. בפרויקט של אפגד, הממוקם על חוף הים של אשקלון, אנחנו אחראים על השיווק לתושבי החוץ, במקביל לשיווק לקהל הישראלי המתבצע על ידי החברה, וניתן לומר שכשליש מהרוכשים הם תושבי חוץ או עולים חדשים־ישנים מארצות הברית".
דירה בפאפוס - בגלל הקרבה ושיקולי מס
גיל ותמר, תושבי השרון בשנות ה-60 לחייהם, רכשו לאחרונה דירת 3 חדרים בפאפוס בקפריסין בפרויקט של יזם מקומי בעיר. עבור דירה ששטחה 95 מ"ר הם שילמו כ-280,000 יורו, בפרויקט שכולל 106 דירות מרחק 10 דקות הליכה מהחוף. הפרויקט כולל גם שירותי ניהול והשכרת הנכס עבור הבעלים.
בני הזוג מספרים, כי התחילו לבחון את רכישת הדירה לפני המלחמה, בתקופה שבה הרפורמה המשפטית גרמה להם לחשוש מהשינויים שעוברת החברה בישראל. "בחרנו בקפריסין בגלל הקרבה, 40 דקות טיסה ולא מעט טיסות יומיות מישראל, וגם משיקולי מס. את הרכישה עשינו בליווי חברת שיווק בבעלות ישראלית המתמחה בשיווק נדל"ן בגרמניה ובקפריסין, וטסנו לקפריסין לסיור במספר פרויקטים בערים השונות. סימנו את פאפוס כעיר מועדפת, בעיקר בגלל אופי אוכלוסיית המהגרים בה, שמורכבת בעיקר מקהל אירופי, אבל בסופו של דבר לא התקדמנו עם הרכישה".
בעקבות המלחמה חזרו בני הזוג לתוכנית הישנה והחליטו לבצע את העסקה. "אחד השיקולים המשמעותיים היו שהדירה מוכנה לאכלוס. שיקול נוסף לבחירה בפרויקט הספציפי היה שהיזם מחזיק בחברת ניהול שמטפלת בדירה ובהשכרה שלה לתקופות קצרות טווח. מבחינת התהליך, בסיוע המתווך הישראלי יצרנו קשר עם עורך דין מקומי, שבדק את מסמכי הנכס, התוכניות והיתרי הבנייה, וכן סייע בפתיחת חשבון בנק". בני הזוג מוסיפים, כי בשל העובדה ששניהם בעלי אזרחות אירופית - ההליך מבחינתם היה פשוט יותר.
האוצר: ברבעון הראשון של 2024 נרכשו 314 דירות על ידי תושבי חוץ
בעוד בענף מדברים על ביקוש משמעותי לדירות מצד תושבי חוץ, דו"ח שפרסם משרד האוצר, המתייחס לענף הנדל"ן ברבעון הראשון של 2024, מצנן מעט את ההתלהבות. על־פי הדו"ח בחודשים ינואר-מרץ נרכשו 314 דירות על ידי קהל זה, נתון המהווה דווקא ירידה בשיעור של כ־20% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. גם שיעורם מסך עסקאות הנדל"ן בישראל אינו חריג נכון לעכשיו, ועמד על 1.3% בלבד, 0.7% פחות מרבעון המקביל אשתקד. בדו"ח נכתב: "חרף ציפיות של גורמים בענף לגידול חד ברכישות תושבי החוץ לאחר פרוץ המלחמה, אלו עדיין לא באו לידי ביטוי בפועל". עם זאת, לגבי מיקום הרכישות שכן בוצעו, הנתונים באוצר וגם בענף דומים: "56% מסך רכישות תושבי החוץ ברבעון הראשון השנה התרכזו באזור ירושלים", כך בדו"ח, "נתון הגבוה בחמש נקודות אחוז ממשקלם ברכישות אלו ברבעון הראשון אשתקד. אזור נתניה ריכז חמישית מסך רכישות תושבי החוץ, כפול ממשקלו ברבעון המקביל אשתקד".
"מוכנים לשלם את המחיר כדי לרכוש בית בישראל"
יפה סדן, סמנכ"לית השיווק והמכירות בקבוצת יוסי אברהמי
"גילויי האנטישמיות בעולם נגד ישראל אינם חדשים, והם תמיד שיחקו תפקיד משמעותי בשוק הנדל"ן. בעקבות המלחמה גילויי האנטישמיות התפשטו למדינות רבות ואף החריפו. יהודים בעולם כיום מפחדים לצאת מהבתים ולהסתובב ברחובות עם סממנים יהודיים; הם מורידים את הכיפות וחוששים לחייהם. האנטישמיות התרחבה גם למדינות, כמו ארה"ב או אנגליה, שנחשבו עד היום כבטוחות עבור יהודים, ואנו רואים פגיעות ביהודים ובעסקים שלהם, מחאות אלימות באוניברסיטאות ועוד. זהו מצב קיצוני ומצער, שלא היינו בו מאז תקופת השואה. אף יהודי לא צריך להתבייש במי שהוא ובוודאי שלא לחשוש לחייו.
יפה סדןצילום: יח"צאנו רואים את ההשפעות של כל זאת במשרדי המכירות שלנו. יהודים רבים, שניהלו מו"מ כבר לפני המלחמה, וכמובן כאלה שנפגעו מהאנטישמיות הגוברת, מחפשים לעלות ארצה ולהשתקע כאן. השתתפנו לאחרונה בכנס עם הקהילה היהודית באוסטריה, ונכחו שם כ־500 יהודים שגרים כבר שנים במדינה. ראינו בכנס את הכמיהה שלהם לארץ ישראל, הם רוצים לעשות עלייה ולקנות כאן בית. ההתעניינות מצידם בפרויקטים בארץ הייתה גבוהה מאוד, הם רצו לקבל מידע מפורט על הפרויקטים בכל מיני מקומות בארץ. שאלו על הליווי הבנקאי, על המיקום, על הדירות והסטנדרט. רבים מהם רצו להיפגש איתנו ולשמוע יותר, עד כדי כך שנאלצנו לדחות את הטיסה חזרה ארצה. עם רבים גם קבענו פגישות המשך לצורך סיור בפרויקטים שונים בארץ. היהודים מכירים את רמת המחירים בישראל, ויודעים שהמחירים גם צפויים לעלות, אבל הם מוכנים לשלם את המחיר כדי לרכוש כאן בית.
