הצמיחה לנפש בישראל תהיה שלילית ב-2024 כאשר ב-2025 תהיה התאוששות כלכלית אך המשק יצמח רק ב-4.6% לעומת תחזית של 5% של בנק ישראל ו-S&P ו-5.4% אצל קרן המטבע הבינלאומית (IMF)- כך עולה מדו"ח התחזיות הכלכליות למאי 2024 שמפרסם הארגון כל חצי שנה.
בהשוואה לדו"ח הקודם שהתפרסם בנובמבר (אחרי המתקפה של החמאס ותחילת מלחמת חרבות ברזל) נדמה כי כלכלני ה-OECD שיפרו את התחזיות שכן בדו"ח הקודם התחזית ל-2024 דיברה על צמיחה של 1.5% בלבד ושל 4.5% ב-2025. עם זאת, בנובמבר 2023 תחזית הצמיחה לאותה שנה (2023) של ה-OECD היתה אופטימית למדי ועמדה על 2.3% כאשר הצמיחה בפועל היתה של 2% בלבד (בדו"ח של ה-OECD מופיעה צמיחה של 1.8%). יתרה מזאת, תחזית הצמיחה לשנה הבאה, השנה בה צפויה להתרחש ההתאוששות הגדולה, נותרה הפסימית ביותר מבין הגופים שהנפיקו תחזית ל-2025 למשק הישראלי.
ניתוח מעמיק יותר של הביקושים (השימושים) מראה כי ב-OECD בונים על צמיחה מבוססת צריכה פרטית אך היא מבוססת בעיקר על זינוק חד של כמעט 15% בהוצאה הממשלתית (גרעון תקציבי) כאשר הם הורידו בחדות את תחזית ההשקעות במשק לשנת 2024: מ-2.3%- ל-14.3%-. בארגון מסבירים כי ההתאוששות צפויה להימשך תוך התמודדות עם רוחות נגדיות מכוונם של פרמיית סיכון גבוהה יותר, הקושי להחזיר את סקטור הבנייה לרמות טרום הסכסוך בעקבות הפסקת היתרי העבודה לפלסטינים ורמות נמוכות מאוד של תיירות חוץ עד סוף 2025.
אותה הרחבה פיסקאלית (תקציבית) תתורגם בזינוק חד של הגרעון והחוב: הגרעון החזוי בשנתיים הבאות (2024-2025) הוא של 6.6% תמ"ג ושל 5.5 תמ"ג בהתאמה, לעומת 5.2% ו-4.6% תמ"ג בהתמאה בדו"ח נובמבר. גם החוב בסוף 2025 עודכן כלפי מעלה: מ-65.4% תמ"ג ל-67.7%- פער של כ-44 מיליארד שקלים.
"הסיכונים גבוהים" מדגישים כלכלני ה-OECD בסקירה על ישראל. "פתיחת חזית צפונית בסכסוך הנוכחי תעצור את הצריכה ותשבש עוד יותר את הפעילות הכלכלית, תגרום לשפל דומה לזה שנצפה בסוף 2024 ותחריף במידה ניכרת את הלחצים התקציביים", שם קוד להגדלת הגרעון והחוב, מסבירים בדו"ח. עוד מציינים ב-OECD כי "כישלון למשוך מספיק עובדים זרים עלול לגרום להתאוששות חלשה מהצפוי בענפי הבנייה וההשקעות" ומדגישים כי הבנייה וההשקעות הכוללות צפויות לזנק אם הממשלה תפסיק את השעיית היתרי העבודה לפלסטינים. שם מסכמים כי "פתרון הסכסוך בדרכי שלום יגביר גם את הצמיחה, דרך חידוש תיירות חוץ והשקעות חזקות יותר, תוך הקלת לחצים תקציביים כתוצאה מהוצאות צבאיות נמוכות יותר ופרמיית סיכון נמוכה יותר".
בדו"ח מציינים את תפקידה של הממשלה ושל הבנק מהרכזי ומדגישים כי "יש צורך בהתאמה פיסקלית (שליטה על הגירעון - א.פ.) ויציבות מוניטרית (היעדר אינפלציה - א.פ.) כדי לשמור על הכלכלה במסלול" כאשר הביקורת על המדיניות הממשלתית די מורגשת. "הזעזוע הגדול שנוצר בהוצאה הממשלתית יכול להיספג רק בחלקו באמצעות הגדלת חוב" ומוסיפים כי "הוצאות צבאיות גבוהות יותר באופן פרמננטי דורשות הכנסות חדשות ממסים וקיצוץ בהוצאות".
בהקשר הזה, כלכלני ה-OECD בירכו על העלאת שיעור המע"מ בשנת 2025 ("שכן השיעור הנוכחי של 17% נמוך יחסית בסטנדרטים של ה-OECD") אך הדגישו כי המהלך חייב להיות מלווה במהלכים נוספים לרבות ביטול פטורים ממע"מ "החל מזה שחל על רכישות מקוונות" נכתב בדו"ח, שם גם ממליצים על העלאת הארנונה לעסקים "כדי ליצור מגרש משחק שווה יותר בין מגורים לפיתוחים אחרים". לגבי קיצוצים, ב-OECD די ברורים: "כדאי לקצץ בתמיכות המחלישות את התמריצים ליציאה לשוק העבודה" וקוראים למנוע קיצוצים בחינוך "החשוב במיוחד עבור מדינה עם גידול דמוגרפי חזק וכלכלה שהדינמיות שלה תלויה במגזר ההייטק המונע מידע".
