בית משפט השלום בחיפה העניק לאחרונה לאם ל-5 הפטר לאלתר מחובות שצברה בסך כ-170 אלף שקל. השופטת תמי לוי דחתה את הצעת הממונה על חדלות פירעון להטיל עליה תוכנית שיקום כלכלי כתנאי למחיקת חובותיה, בנימוק שגם אם תעבוד במלוא המרץ - עדיין ההכנסות שלה ושל בעלה ששרוי גם הוא בחורות יהיו נמוכות משמעותית מהוצאותיהם.
מדובר בסייעת במשרה חלקית בצהרון המשתכרת כ-2,000 שקל בחודש והליכי חדלות הפירעון בעניינה החלו ביולי אשתקד. בעוד שעמדת הנאמן בתיק הייתה שיש לבטל את ההליך, בין השאר נוכח אי-מיצוי כושר השתכרות, הממונה על חדלות פירעון החזיק בדעה שיש להעניק לחייבת צ'אנס ולהתוות לה דרך יציאה מהחובות. הוא הציע שהיא תשלם 500 שקל למשך 44 חודשים, ובסך הכול 22 אלף שקל כתנאי למתן ההפטר.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ההנחה שבבסיס הצעתו הייתה שאם האישה תעבוד במשרה מלאה - היא תוכל להרוויח 7,500 שקל לחודש במקום ה-2,000 הנוכחיים. אולם בא כוחה של הסייעת, עו"ד מוסא מוראד, התנגד להצעה. לדבריו היא מרוויחה בצהרון 36 שקל לשעה, כך שגם בהנחה שהיא תעבוד במשרה מלאה, הכנסתה החודשית תהיה סביב שכר המינימום.
בתגובה הסכים הממונה להתגמש והודיע לבית המשפט, באמצעות נציגתו נועה קדוש, שהוא מוכן לכל היותר להוריד את תקופת התשלומים במסגרת הצעתו מ-44 חודשים ל-36, אך לא להעניק הפטר לאלתר. הנאמן, שיוצג באמצעות עו"ד דונה ספאדי כיאל, הצטרף לעמדתו.
ואולם השופטת לוי דחתה גם את ההצעה המרוככת וכתבה: "עסקינן ביחידה שכלל אינה בעלת השכלה כלשהי או בעלת ניסיון תעסוקתי אשר מצביע על הכנסות בסדר גודל שכזה (=7,500 שקל לחודש) בעבר. כפי שהובהר על ידי בא כוח היחידה, גם אם נייחס לה שכר של 36 שקל למשך 160 שעות חודשיות, הרי שנגיע עדיין להפטר לאלתר מאחר וההכנסות יהיו קרובות לשכר המינימום".
בפסק הדים צוין שאמנם מצופה מהחייבת להגדיל את היקף משרתה על מנת להתמודד עם חובותיה, אלא שלצד זאת כאמור יש לקחת בחשבון את העובדה שגם אם תעבוד במלוא המרץ, היא תגיע למשכורת סביב 5,800 שקל בחודש, ולא 7,500 כטענת הממונה.
בהקשר לכך ציינה השופטת שבעלה של החייבת, המצוי אף הוא בחובות, מרוויח 6,800 שקל בחודש, ובתוספת קצבת הילדים מביטוח לאומי יוצא שהכנסות המשפחה החודשיות מסתכמות ב-13,580 שקל בלבד. לעומת זאת, הוצאות המחיה של שבע הנפשות, לרבות על צהרונים, מגיעות ל-17,973 שקל.
המסקנה היא שהוצאות המשפחה עולות על הכנסותיה ב-4,393 שקל לחודש, ומכאן שאין מקום לחייב את האישה בתשלום כלשהו במסגרת ההליך. "לא ניתן לגבש ליחידה תכנית לשיקום כלכלי מאחר וממילא לא יהא באפשרותה לבצעה", סיכמה השופטת. נקבע שהאישה תקבל הפטר לאלתר בכפוף לכך שתמסור העתק מפסק הדין לנושיה על מנת שיוכלו להתנגד תוך שבועיים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ החייבת: עו"ד מוסא מוראד מחברת עורכי הדין אתי חסן • ב"כ הממונה: המתמחה נועה קדוש • ב"כ הנאמן: עו"ד דונה ספאדי כיאל • ynet הוא שותף באתר פסקדין