העלות הישירה הגבוהה של המלחמה – בהגדלת הגירעון התקציבי, בעלייה ביחס חוב-תוצר ובהורדת דירוג האשראי – מעמידים בספק את היכולת או הרצון של המדינה לבצע את שנדרש ממנה להגדלת מספר העובדים במשרות הייטק בישראל.
כך מזהירה הוועדה הבין-משרדית להגדלת ההון האנושי להייטק בראשות דדי פרלמוטר בדוח מעקב שהיא מפרסמת היום. לפי הוועדה, עקב המלחמה נוצר פוטנציאל צמיחה עצום לתעשיות הביטחוניות עתירות הטכנולוגיה, והמאמץ הנדרש מהמדינה כדי לפתור את המחסור בהון אנושי, כלומר בעובדים מתאימים בתחום, הפך להיות קריטי.
1 צפייה בגלריה
הייטק. במקום לעלות – שיעור עובדי הטק מכלל המועסקים נמצא בירידה
(צילום: Shutterstock)
"תקציב 2025 חייב לתעדף את היוזמות הללו כמשימה לאומית", אומר יו"ר הוועדה דדי פרלמוטר. "ללא פעולה מהירה, ישראל מסתכנת באיבוד היתרון הטכנולוגי שלה ובאובדן היתרונות הכלכליים והביטחוניים שהיא מספקת. ענף ההייטק הוא קריטי לכלכלה, ואנשי הטכנולוגיה של המחר הם אלה שייצרו את הפתרונות הביטחוניים העתידיים של ישראל. המלחמה הוכיחה מעבר לכל ספק: החינוך הטכנולוגי הוא כיפת הברזל שלנו".
הוועדה, שהגישה את מסקנותיה הסופיות בנובמבר 2022, טוענת כי אף שהן אומצו על ידי הממשלה, הרי שקצב מימושן איטי, וכי היא רואה לנכון להניף "דגל אדום" לגבי הצורך בהאצה שלהן. זאת, במיוחד לאור העלייה ברמת האי-ודאות הלאומית, הכלכלית והטכנולוגית ובשל האצת התהליכים הטכנולוגיים בעולם.
על-פי דוח המעקב, תמונת המצב הנוכחית מלמדת על מגמת סטגנציה, שהולכת לכיוון ירידה מדאיגה. אם נכון לסוף 2023 היו במשק 508,780 עובדים במשרות טק, שהם 14.9% מכלל המועסקים, נכון למחצית 2024 ירד מספרם ל-507,701 עובדים (14.7% מכלל המועסקים). הירידה מתבטאת בעיקר במקצועות הצמיחה. הוועדה קובעת כי כדי לעמוד ביעד שקבעה לשנת 2028 (736,000 עובדים), יש לעמוד בקצב גידול שנתי של 3.5%.
יו"ר הוועדה, דדי פרלמוטרצילום: פיני חמוחייבים להכפיל את מספר בוגרי "בגרות הטק"
במטרה לספק את הצורך של התעשייה והמשק בישראל נדרש להגדיל בכל שנה את מספר בוגרי "בגרות טק" - כלומר מקצועות הבסיס הנדרשים לעובדי הייטק - מ-13,850 (ב-2023) ל-23,600 (עד 2028), ולהגדיל את מספר האקדמאים בוגרי מקצועות טק מ-7,500 (ב-2023) ל-9,000 (ב-2028). ללא גידול משמעותי זה, קובעת הוועדה, "לא נשכיל לעמוד בצורכי המשק בשנים הבאות".
ועדת פרלמוטר, שהוקמה בהחלטת ממשלה ב-2021, היא ועדה בין-משרדית להגדלת ההון האנושי להייטק, בהובלת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ובהשתתפות נציגי מהממשלה, מהמגזר העסקי ומהמגזר השלישי.
הוועדה מציינת גם כי בשנים 2021-2014 עלה שיעור זכאי בגרות הייטק מ-6.4% ל-11%. מאז, בהיעדר מדיניות אקטיבית, נעצרה מגמת העלייה, ויעד הוועדה (של 17% זכאים לבגרות טק עד 2028) הפך קשה יותר להשגה. גם כמות הנרשמים לתארים טכנולוגיים נותרה יציבה, לאחר שנים רבות של עלייה מתמשכת.
ההמלצות החדשות למיקוד המאמץ
בשל השינויים הדרמטיים שחלו בארץ ובעולם בפרק הזמן שחלף מאז פרסום הדוח שלה, הוועדה מוסיפה המלצות לשינויים בתוכניות, ולתחומים חדשים שבהם נדרש מיקוד מאמץ. בין ההמלצות: העמקת שיתוף פעולה בין בתי ספר ברשויות סמוכות, הרחבת מרכזי פיזיקה והקמת מרכזי הנדסת מחשבים, הרחבת הפעילות הבלתי פורמלית לעידוד בגרות טק בקרב בנות, חשיבה מחודשת על השינוי שנעשה בשנתיים האחרונות במבנה הבגרות במתמטיקה, שילוב לימודי AI במערכת החינוך מגיל צעיר, מיסוד שירות אזרחי-לאומי טכנולוגי לאוכלוסיות שאינן מתגייסות לצבא ותמרוץ המוסדות האקדמיים להגדלת מספר הסטודנטים הלומדים תארים דו-חוגיים הכוללים טק.
"הנתונים מהווים תמרור אזהרה לגבי חוסנה הכלכלי של המדינה ותעשיית ההייטק", אמרה בתגובה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל. "המצב מחייב שינוי תפיסה וסדרי עדיפויות חדשים באוצר ובתקציבים הלאומיים המופנים לחינוך הפורמלי והלא פורמלי ולמקצועות הטק, אחרת נאבד תוך שנים ספורות את העליונות במודיעין, בביטחון, בחלל ובאנרגיה, לטובת מדינות שהשכילו לעשות את השינוי".
