בית משפט השלום בחיפה אישר לאחרונה הסכם פשרה שלפיו אלמנתו של מטופל בן 47 שמת מאירוע לב על רקע רשלנות של הצוות הרפואי בבית החולים בני ציון, תפוצה על ידי שירותי בריאות כללית והמדינה בשני מיליון שקל.
בכתב התביעה טענה האלמנה, על בסיס חוות דעת רפואית מטעמה, כי מותו של בעלה שעתיים לאחר ניתוח אלקטיבי לכריתת טחורים נגרם עקב שרשרת של מעשים רפואיים רשלניים. לדבריה, קופת החולים התרשלה בין היתר בכך שלא טיפלה כראוי באנמיה החמורה שממנה סבל המנוח ולא הפנתה אותו לבירור לבבי חרף תלונותיו על חולשה לאחר מאמץ קל, כאבים בחזה וסחרחורות. בנסיבות אלה הגיע המנוח לניתוח כשהוא סובל ממחלת לב לא מאובחנת ומאנמיה חריפה, מה שהוביל לכך שלא שרד.
ביחס לבית החולים נטען כי בדיקת הרופא המרדים הייתה רצופה ליקויים שבאו לידי ביטוי בין היתר בתשאול חסר בנוגע לסימפטומים הקשורים למחלות לב. כך למשל, ברשימה המופיעה בדף ההערכה הטרום ניתוחית קיים שאלון בנוגע למחלות לב ולא ניתנה אף תשובה לשאלות בהקשר זה.
לאחר הגשת התביעה הגיעו הצדדים לפשרה שלפיה האלמנה תפוצה בשני מיליון שקל. סוכם כי הקופה והמדינה ישלמו 1.6 מיליון שקל בחלקים שווים ביניהן, בעוד שיתרת סכום הפשרה, 400 אלף שקל, תשולם לאחר שהנתבעות ינהלו משא ומתן ויגיעו להסכמות בנושא חלוקתו ביניהן.
משלא הושגה הסכמה בין הנתבעות, הוגשה תביעה נוספת, במסגרתה טענה קופת חולים כי יש להטיל את רוב התשלום על בית החולים. לדבריה, המנוח לא שיתף פעולה עם רופאיו בקהילה, לא הקפיד ליטול את הטיפול התרופתי שהותווה לו ולא הגיע לבדיקות שאליהן הופנה. בנסיבות אלה נבצר מרופאת המשפחה להשלים את הבירור הרפואי.
קופת החולים הוסיפה כי בית החולים שבו מבוצע הניתוח אחראי לבדוק ביסודיות את החולה לפני כל ניתוח. במקרה זה, ההחלטה על ביצוע הניתוח התקבלה אגב נטילת אנמנזה לקויה ושטחית. המנוח לא נשאל, בשום שלב, אם סבל מקוצר נשימה במאמץ קל או מכאבים בחזה בעת מאמץ, הגם שסבל מהם תקופה קודם לכן.
המדינה טענה כי במכתב ההפניה מטעם קופת החולים לא הייתה התייחסות מלאה לרקע הרפואי של המנוח ולא צוין שהוא התלונן על כאבים בחזה וקוצר נשימה במאמץ. בנוסף לדבריה, בחודשים שלפני הניתוח המנוח ביקר במיון בית החולים רמב"ם שם ניתנה המלצה להמשך בירור לבבי, אך רופאת המשפחה של המנוח התעלמה מכך.
בחוות דעת רפואית שהגישה צוין כי האוטם הלבבי שממנו סבל המנוח היה ללא סימפטומים, אירע לפני הניתוח ואינו קשור אליו. עוד טענה המדינה כי אף שהמנוח סבל מרמת המוגלובין נמוכה, לא הייתה מניעה לנתחו בשים לב לניתוח הפשוט שעמד לעבור.
בפסק דין שניתן ללא נימוקים קבעה השופטת נסרין עדוי-ח'דר כי קופת החולים תשלם 15% מיתרת סכום הפיצוי והמדינה תישא ב-85%.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד סאמי אבו ורדה ואח'
• ב"כ שירותי בריאות כללית: עו"ד הוד סוקול ושות׳
• ב"כ המדינה: עו"ד אלון זאואר ואח'
• עו"ד שרון בירון מרקוביץ' עוסקת ברשלנות רפואית
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין