בית הדין הרבני באשדוד דחה לאחרונה גבר ישראלי שדרש לבטל את הסכם הגירושים מאשתו לשעבר, בעלת אזרחות שווייצרית, בטענה שהפרה אותו כשלא עמדה בהתחייבותה לסייע לו לזכות בדרכון זר.
בני הזוג התחתנו ב-2009, ולשניהם היו אלה נישואים שניים. הם נפרדו כעבור שנתיים, ובאותה שנה נחתם ביניהם הסכם שלום בית ולחילופין גירושין שאושר בבית הדין באוקטובר 2011. בעקבות משבר נוסף הגישה האישה ב-2016 תביעת גירושין והגט סודר בפברואר 2018. בחודש שלאחר מכן הגיש הבעל נגד האישה תביעה רכושית על סך כ-409 אלף שקל. האישה הגישה תביעה נגדית, והתביעות אלה הסתיימו בהסכם נשוא ההליך הנוכחי.
באוקטובר 2020 ביקש הבעל לבטל את ההסכם ולחדש את ההתדיינות בתביעה מ-2018. הוא טען שהאישה הפרה את ההתחייבות המרכזית שלה - לשתף עמו פעולה על מנת לנסות להקנות לו דרכון שוויצרי. הוא ציין כי בהסכם נקבע שאם בחלוף שלוש שנים הוא לא יקבל אזרחות שוויצרית – היא תשלם לו 40 אלף שקל.
לדבריו, אשתו לשעבר לא עשתה דבר על מנת שיזכה בדרכון המיוחל, שאם היה מקבל אותו הוא היה זכאי לפנסיה ממשלתית משוויץ בסכום של 2,000 פרנק לחודש. הוא ציין כי כל שעשתה האישה למילוי התחייבותה הייתה שיחת טלפון אחת לפקידה במחלקת ההגירה של ממשלת שוויץ.
האישה טענה מנגד כי בשיחה המדוברת עם הפקידה במחלקת ההגירה הובהר לה שמרגע שהצדדים התגרשו - אין לה כל מעמד ביחס לבקשה של הבעל, והיא לא רשאית לפנות בשמו אל הרשויות שם.
עו"ד עדי חןאוראל כהןהבעל השיב כי מצופה היה מהאישה להעביר לרשויות בשוויץ עותק מאומת ומתורגם של ההסכם בין הצדדים, לפנות אליו ולבקש ייפוי כוח לייצגו בפני הרשויות שם, ואף לשכור את שירותיו של עו"ד מקומי שיסייע לה לקדם את בקשת האיש מול הרשויות שם. בתשובה לכך טענה האישה כי בעלה לשעבר, שהוא בעל העניין, לא עשה פעולות לקידום הדרכון.
הרב עידו שחר כתב כי מעיון בסעיף הרלוונטי הוא הגיע למסקנה כי לא ניתן גם לקבל את טענת הבעל שלפיה האישה הפרה את ההסכם, לאחר שהוכח שהמידע שמסרה לרשויות בשוויץ בעניינו התקבל כבר מפי הבעל, או לא היה רלבנטי לקבלת הדרכון.
זאת ועוד, הבעל לא פעל כמצופה מבעל עניין, לא בירר באופן חד משמעי מה הן דרישות החוק על מנת לעמת איתן את האישה, לא פנה לעו"ד מקומי שייצגו מול הרשויות, ובכלל - מאז ינואר 2020 לא פעל כלל בשוויץ אלא הטיל את יהבו על אשתו לשעבר.
לפיכך דחה הדיין את בקשת הבעל. במקביל, הוא הורה לאישה לשלם לו 40 אלף שקל כפי שהתחייבה בהסכם. הרב אריאל שוייצר הצטרף למסקנה. הרב מיכאל צדוק סבר בדעת מיעוט כי יש לקבל את הבקשה שכן האישה הייתה יכולה לפעול "מחוץ לקופסה" ולסייע לאיש להשיג את הדרכון.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הבעל: עו"ד שי דקס
• ב"כ האישה: עו"ד דוד אמסל
• עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
