בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה עתירה שהגישה קשישה ערירית למחיקת נשים שאותן צירפה כשותפות בחשבון הבנק שלה, שבו כארבעה מיליון שקל, לטענתה משום שעשתה זאת כשהייתה במצב של חוסר כשירות ומבלי שהייתה לה יכולת להבין על מה היא חותמת.
באוגוסט 2019 ניגשה התובעת, כיום בת 82, יחד עם הנתבעות לסניף הבנק שלה וביקשה לרשום אותן כשותפות בחשבונה. לטענת אותן נשים, שאינן קרובות משפחתה, רישומן כשותפות נעשה על מנת להרחיק את אחותה של התובעת וילדיה, שעמם היא מסוכסכת, מהכסף ששוכב בחשבון.
הן הוסיפו שצירופן לחשבון נעשה מתוך ידיעה ברורה וצלולה של הקשישה ומיוזמתה, לאחר שקיבלה הסברים מפורטים מפקידת הבנק בנוגע להשלכות של צירוף שותפים לחשבון. לדבריהן, הן מעולם לא חמדו את כספה ולא משכו אגורה שחוקה מהחשבון. הן הוסיפו כי בסמוך לרישומן בבנק התובעת אף ערכה צוואה שבמסגרתה הורישה את רכושה להן.
הן הבהירו שאם בית המשפט יגיע למסקנה שהתובעת רוצה לבטל את צירופן לחשבון - הן מסכימות לכך, אלא שלשיטתן אין זה רצונה האמיתי והחופשי משום שהיא מצויה תחת שליטה של אחיינה.
התובעת טענה מנגד שצירוף הנשים לחשבונה וחתימתה על הצוואה נעשו בזמן שהייתה שרויה במצב פסיכוטי וללא הבנה של המציאות. לדבריה, הן נמנעו מלהסביר לפקידת הבנק את המצב הנפשי שבו היא נמצאת וניצלו אותו, ובאופן דומה גם החתימו אותה על הצוואה. היא עתרה לחסום את גישתן לחשבונה.
עו"ד אילן גולדנברגצילום: פיליפ מורוהשופט ד"ר מנחם רניאל ציין שכל אחד מהצדדים ניסה לצייר את התובעת באופן הנוח עבורו. כך, בעוד מומחה מטעם הנתבעות קבע שהקשישה הייתה כשירה לחתום על מסמכי הבנק והצוואה, המומחה מטעמה קבע את ההיפך. לדברי האחרון, התובעת "שינתה את עורה" כשנה לאחר הפעולה בבנק והפכה כשירה לחתום על ייפוי כוח לצורך הגשת התביעה ועל ייפוי כוח מתמשך לטובת האחיין שלה (שנרמז כי הוא הדמות הדומיננטית מאחורי הגשת התביעה).
בפסק הדין נקבע שחוות הדעת נכתבו מתוך פוזיציה ולא ניתן לקבלן. הוסבר שהמומחים תמימי דעים ביחס למצבה הפסיכוטי של התובעת ובנוגע לכך שלמרות זאת, בנקודות זמן שונות היא הייתה בעלת רצון חופשי. "אלא שכל אחד מהם סבור שהייתה בעלת רצון חופשי במועד הנוח למי שהזמין ממנו את חוות דעתו, ולא הייתה בעלת רצון חופשי במועד המתאים לצד שכנגד", נכתב.
השופט הסיק שהתובעת פעלה מתוך רצון חופשי כל הזמן. הוא הסביר שהיא אישה בודדה המחפשת מדי פעם משענת עליה תוכל להסתמך. לדבריו, כיום היא נשענת על האחיין שלה ופועלת כדי לרצות אותו.
הוא הדגים את יכולות התמרון של האחיין על דודתו בכך שסמוך להגשת התביעה הוא שכנע אותה למשוך מיליון שקל מהחשבון המשותף. השופט לא האמין להסבריה של התובעת כי היא זקוקה לכסף לצורך טיול באיטליה. לדבריו נראה כי מדובר בניסיון לרוקן את החשבון ולהותיר את הנתבעות קירחות. בסופו של יום התביעה התקבלה וצירופן של הנתבעות לחשבונה של התובעת – בוטל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד חגי טל
• ב"כ הנתבעות: עו"ד ניר בורשטיין
• עו"ד אילן גולדנברג עוסק בייפוי כוח מתמשך
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
