1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
בית המשפט למשפחה בחיפה הורה לעצור דיונים במאבק משמורת בין הורים גרושים לשתי ילדות, שנפגעות ממלחמת החורמה סביבן. בפסק הדין שהותר לאחרונה לפרסום ציינה השופטת ענבל קצב-קרן את מצבן הנפשי הקשה של הבנות בעקבות ריבוי התביעות בין ההורים.
בני הזוג גרושים כשבע שנים. כיום המשמורת על הילדות היא משותפת, והדיון נשוא פסק הדין עסק בבקשה של האב לקבל משמורת מלאה. בתסקיר הרווחה שהוגש בתיק נכתב כי "טובת הבנות והקול שלהן מאוד ברור, מאוד עוצמתי, מאוד חד משמעי, שכל מה שהן מייחלות שההורים שלהן יפסיקו לנהל דיונים, ויפסיקו את המאבקים, וייתנו להן לגדול".
האפוטרופא לדין שמונתה לקטינות כתבה כי הן אוהבות את שני הוריהן ונראה כי ניהול ההליך שבמסגרתו הן נאלצות להתמודד עם שאלת הנאמנות לכל אחד מהם גורם להן ללחץ מיותר ונמנעת מהן התפתחות תקינה כמו יתר בנות גילן. היא הוסיפה כי בעקבות עוצמות הסכסוך איבדו הקטינות את האמון בכל מבוגר ויש חשש שהן יאבדו גם את האמון בדמויות שאמורות להיות עבורן עוגן.
עו"ד עוזי דוריעו"ד עוזי דוריאולגה סוחין
הגורמים המקצועיים המליצו על סגירת התיק כדי לעצור את הפגיעה בילדות. האם הסכימה לזנוח את טענותיה על פגיעה מינית בקטינות כדי להימנע משמיעת ההוכחות בתיק. האב עמד על ניהול ההליך והדגיש כי יש למנוע מהאם להמשיך ולפגוע בבנות, אם בצמצום זמני השהות שלה עמן או אף בהעברת המפגשים למרכז קשר. עוד לדבריו, על בית המשפט לוודא שהיא "לא תסגור חשבון" עם הבנות עקב בקשה זו.
השופטת ענבל קצב-קרן כתבה כי "הקטינות הנמצאות מזה שנים בלב הקונפליקט הקשה בין הוריהן, אשר על אף שבטוחני כי הם אוהבים אותן ומבקשים לכאורה להטיב איתן, הרי שבפועל, במשך שנים, פוגעים בהן ובנפשן הרכה, פגיעה קשה וככל הנראה אף בלתי הפיכה".
היא הדגישה כי עיקרון העל בתביעות מסוג זה הוא טובת הילד. לדבריה, לא יכולה להיות מחלוקת כי טובת הילד מחייבת הרחקתו מסכסוך בין הוריו: "שילוב של הילד בסכסוך מחייב אותו לנקוט עמדה מכוח נאמנותו להורה עמו הוא מצוי בברית. מדובר במהלך מסוכן מבחינה התפתחותית עבור הילדים".
במקרה זה, קבעה השופטת, טובת הקטינות גוברת על זכויות האב להוכיח את עתירתו ואת טענותיו וכי בית המשפט יכריע בסעד לו הוא עותר. היא הוסיפה כי נדמה שבלהט הקונפליקט הפך האב את הליך המשמורת למעין מסע צלב שמטרתו המוצהרת היא ניקוי שמו או הוכחת צדקתו אל מול האשמותיה, הכוזבות לטענתו, של האם. בנסיבות אלה קבעה השופטת שאין מקום להמשיך ולדון בתביעה וכי ההליכים הטיפוליים יופסקו בשלב זה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד עוזי דורי עוסק בדיני משפחה • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין