מנכ"ל רשות המיסים, ערן יעקב, התייחס הבוקר (ראשון) באולפן ynet לתוכנית הכלכלית החדשה שהוצגה בשבוע שעבר על ידי ראש הממשלה, שר האוצר ושרת הכלכלה, וניסה לענות לביקורות הרבות שיש נגדה על כך שהיא לא נלחמת בפועל ביוקר המחיה. במקביל הצהיר יעקב כי בקרוב יוגשו מסקנות הוועדה במשרד האוצר שהוקמה כדי להתמודד עם בעיית ההון השחור בישראל, לגביה גם נערכת בדיקה של מבקר המדינה.
בתוכנית הכנסתם עוד כסף למשכורות באמצעות נקודות זיכוי, כוח הקנייה יעלה ויגרום לצרכן לקנות יותר ולעליית מחירים.
"זה נכון שאם נותנים יותר זה מגדיל את הביקושים, אבל אי אפשר לטעון שיש יוקר מחיה מצד אחד, וכשבאה המדינה ומאפשרת להגדיל הכנסה פנויה להיות נגד זה. פעם אחת מטפלים במחירים בעזרת המכסים, שנית דרך ההתמודדות עם אותם גופים בעלי כוח (חברות המזון) ושלישית דרך הכנסה פנויה לאותן משפחות עובדות עם ילדים".
עדיין לא ברור כיצד המחירים יירדו.
"מטרת התוכנית מצד אחד היא להפחית מחירים באמצעות חשמל וסבסוד (צהרונים), מצד שני להגדיל את כוח הקנייה - תנועת מלקחיים - זו התוכנית. שר האוצר אמר בפיו בצורה ברורה שתהיה ועדה כדי להתמודד עם התופעה המורכבת הזו שנקראת ריכוזיות, שאותם גופים בעלי כוח מנצלים את כוחם כדי לקחת רווח עודף אל מול הצרכנים. גם הדבר הזה הוא חלק מהתוכנית".
מנכ"ל רשות המיסים התייחס גם לנושא אחר, שמבחינתו צריך לשים על סדר היום – הלחימה בהון השחור ובחשבוניות הפיקטיביות: "לפני מספר חודשים הוקמה ועדה בתוך משרד האוצר, שבקרוב תגיש מסקנותיה. כפרומו אני יכול להגיד באחריות רבה שאנו פועלים לייצר שינוי מאוד גדול באחת הבעיות הקריטיות של ההון השחור - החשבוניות פיקטיביות. זו בעיה מאוד משמעותית במשק הישראלי, ולעניין הזה צריכים כולם להירתם ולרתום את החקיקה".
עוד אמר יעקב: "זאת תופעה בלתי נסבלת, שמממנת את משפחות הפשע, שהחשבוניות הפיקטיביות הן צינור החמצן הכלכלי שלהן. אני מקווה שבקרוב תבוא חקיקה שתסייע להילחם בכך עם כלים טכנולוגיים ובאמצעות מניעה. היכולת להתמודד עם העניין הזה באופן אכיפתי הוא קשה, צריך לשנות פרדיגמה. איך עושים מניעה? באמצעות כלים טכנולוגיים שיאפשרו לרשות המיסים לעצור אונליין את החשבוניות הפיקטיביות".
יעקב מוסיף עוד בנושא: "צריך גם להתמודד עם המזומן הרב שיש במשק, שהוא גורם סיכון נוסף להון שחור. צריך לטפל בו, ולשים עוד מהלכים שיובאו באותה תוכנית שאני מקווה שיהפכו לחקיקה. אני חושב שרק כך נוכל לקדם את המאבק בהון השחור".
דרך נוספת שעליה דיבר יעקב היא תקנה חדשה "שתעשה היפוך חיוב לעולם המע"מ", לטענתו. הכוונה של מנכ"ל רשות המיסים היא מודל היפוך שבו מקבל השירות מדווח ומשלם את המע"מ בעצמו, ולא נותן השירות. לטענת אנשי רשות המיסים, אי תשלום המע"מ ע"י נותן השירות ימנע את התמריץ שלו להתכסות בחשבוניות פיקטיביות על מנת להקטין את תשלומי המע"מ לרשות המיסים.
גם מבקר המדינה עוקב אחרי ההון השחור
כזכור, בסוף נובמבר התייחס מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בוועדת הכספים לנושא ההון השחור, ואמר: "אנחנו בודקים לראשונה את פעילות הגופים הממשלתיים השונים לעניין יעילות הרגולציה, אופן יישום איסור הלבנת הון, אכיפה ומודיעין".
"פורסם כי ההון השחור מהווה כרבע מהתוצר", הוסיף המבקר. "בנק ישראל פרסם כי ב-2020 זינק אחוז המזומן ב-17.5% לכ-105 מיליארד שקל, נתון המצריך בדיקה. אנחנו מוודאים שכולם עושים את עבודתם בנוגע להון השחור, ורואים חשיבות של גביית מס אמת מכל הנישומים במדינה".
עוד ציין המבקר כי בביקורת, שהתקיימה לאחרונה, מצא משרד המבקר שרשות המיסים לא פועלת באופן אקטיבי להעברת החזרי מס בגובה של 3.6 מיליארד שקל שנצברו בידיה. "מצד אחד מועלם מהמדינה הון שחור, שיכול לשמש גם את ארגוני הפשיעה, ומצד שני לא מוחזר הון לנישומים. מס אמת צריך להיגבות מכל הכיוונים". בכירי רשות המיסים נקבו בסכומים של 50 עד 100 מיליארד שקל כהון שחור בישראל. בעולם אף טוענים שההון השחור מגיע ל-20% מהתוצר, דהיינו בישראל לכ-280 מיליארד שקל.