בבית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מציל שהועסק על ידי עיריית תל אביב, שנפצע בברכו בסיום משמרת מאבן שזרק עליו מבקר בחוף. השופטת אירית הרמל קבעה, בניגוד לעמדת ביטוח לאומי, שיש קשר בין האירוע לבין עבודתו של המציל. בהמשך ייבחן הקשר הסיבתי וייתכן שהוא יוכר כנפגע עבודה.
האירוע התרחש במאי 2021. המציל (35) היה לפני סיום משמרת כשלמקום הגיעה בת זוגו וחיכתה לו בשטח החולי שבין מבנה הסיכה לבין הגדר. לפי התביעה, כמה דקות לאחר מכן הגיעו למקום ארבעה צעירים רכובים על אופניים חשמליים, הקיפו אותה, ניבלו את פיהם והציעו לה לקיים עמם יחסי מין. התובע ניגש אליהם ודרש מהם להתרחק מהמקום.
זמן קצר לאחר מכן, אחרי שסיים את המשמרת והחתים כרטיס נוכחות, הוא התכוון לעזוב את המקום עם חברתו. בשלב זה הגיע אחד מאותם צעירים ודרש "לאנוס אותה". המציל הודיע לו שהוא מתקשר מיד למשטרה, ובתגובה זרק הצעיר אבן בגודל של אגרוף על ברכו ונמלט. חרף הכאבים המציל רדף אחריו ותפס אותו.
לימים הוא הגיש תביעה להכרה בפגיעה בברך כתאונת עבודה, אולם ביטוח לאומי סירב בטענה שהפציעה לא התרחשה תוך כדי ועקב העבודה, אלא במהלך קטטה שמקורה בסכסוך אישי. אבל השופטת אירית הרמל החליטה שהפגיעה כן התרחשה במהלך העבודה, אף שהמציל כבר החתים את כרטיס הנוכחות. היא קיבלה את טענתו שלפיה עבודתו כמציל מסתיימת רק בשעה שהוא עוזב פיזית את החוף.
בפסק הדין היא ציינה שגם התנאי שהפגיעה תתרחש "עקב העבודה" התקיים במקרה זה. בעניין זה היא כתבה שהתובע הצהיר כי הגדרת תפקידו כמציל אינה מצומצמת להצלה מפני טביעה בים בלבד אלא כוללת גם הושטת עזרה לכל אדם שנמצא בחוף וקיימת סכנה לשלמות גופו או בריאותו, לרבות הטרדה מינית.
השופטת קבעה כי ההגדרה הרחבה של תפקיד התובע מעמידה אותו בסיכון בכל זמן שבו הוא נדרש להגיש סיוע לאדם שמותקף פיזית או מוטרד. היא ציינה כי העובדה שבמקרה זה מדובר בבת זוגו אינה משנה, שכן הסיכון החל על התובע מעצם תפקידו כמציל רלוונטי ביחס לכל אדם שמצוי בחוף הים וזקוק לסיוע. לפיכך היא מינתה מומחה רפואי שיחווה דעתו באשר לקשר הסיבתי שבין האירוע לבין הליקוי בברכו של התובע.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד עוזר קליין
• ב"כ הנתבע: עו"ד ענת דיירי
• עו"ד זיאד סמעאן עוסק בנזיקין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
