המשא-ומתן לחתימה על "עסקת חבילה" חדשה במשק עומד לפני פיצוץ, ולקראת הכרזה על השבתה כללית, אף שאיום על השבתה טרם נאמר רשמית. גורם בכיר בהסתדרות אמר בצהריים (ד') ל-ynet: "כל הדרישות שלנו, אחת לאחת, נענות על ידי משרד האוצר בלאו מוחלט. הפיצוץ של השיחות בדרך ומי שיסבול מכך הוא המשק כולו".
גורם בכיר בהסתדרות ציין כי "השיחות עלו על שרטון והן על סף פיצוץ בכל רגע. מדברים, מדברים, מדברים ובאוצר מתנהגים כמו חרשים, כאילו לא שמעו את הדרישות ולא מוכנים להיענות לאף אחת מהן. אין התקדמות בשום עניין. מילא אם באחד הנושאים הייתה נאמרת מילת הסכמה. ממש אין כלום. שום התקדמות כבר שבועות. אי אפשר להבין את ההתנהגות הזאת של אנשי האוצר".
כפי שנודע אין למעשה התקדמות בשום עניין או דרישה של ההסתדרות, שם טוענים כי שנציגי המעסיקים, האמורים גם הם לחתום על ההסכם, כלל לא מוזמנים על ידי האוצר לשולחן הדיונים: "המעסיקים לא ליד השולחן. אז איך תחתם בכלל 'עסקת חבילה'". לעומת זאת טען יו"ר המגזר העסקי, דובי אמיתי, כי המעסיקים דנו בנפרד בנושא הסכם השכר עם אנשי משרד האוצר, "אך לא נוסיף על כך דבר בשלב הזה".
ואלה המחלוקות:
• בנושא שכר המינימום דרשה ההסתדרות להעלות את השכר המינימלי מ-5,300 שקל כיום ל-6,000 שקל, בהדרגה. תחילה דרשו בהסתדרות להעלות את השכר בפעימה הראשונה ל-5,500 שקל כבר בינואר הקרוב. אולם, במהלך המו"מ הציעו בהסתדרות לשלם את התוספת הראשונה של 200 שקל רק באמצע שנת 2022 ואפילו בינואר 2023 ולאחר מכן להעלות את שכר המינימום כל שנה בעוד 250 שקל, עד 6,000 שקל. האוצר השיב בלאו.
• בעניין הדרישה לקיים בישראל שישה סופי שבוע ארוכים, שיכללו חופשה אחרי השבת גם ביום ראשון, התגמשה כבר ההסתדרות במהלך המשא ומתן והציעה פיילוט ב-2022 של סוף שבוע ארוך אחד או לכל היותר שניים. לטענת ההסתדרות תשובת האוצר הייתה לאו מוחלט.
• בנושא קיצור שבוע העבודה מ-42 שעות בשבוע ל-40 שעות בלבד, האוצר דורש בתמורה לקצץ את שכר העובדים, בעקבות משבר הקורונה, כאשר חלק מהעובדים כבר עובדים יום אחד בשבוע מהבית במקומות עבודה רבים. ההסתדרות מוכנה הייתה לקיצור שבוע העבודה תחילה ל-41 שעות ואחר כך ל-40 שעות, והאוצר התנגד. יצוין ששבוע העבודה בישראל הוא מהארוכים במדינות המפותחות, החברות בארגון ה-oecd, שם הממוצע נע בין 37 ל-38 שעות עבודה שבועיות, כאשר באחדות מהארצות כבר דנים בקיצור שבוע העבודה לארבעה ימים בלבד.
• בסוגיית גובה השכר במשק מוכנה ההסתדרות להקפאת השכר, נוכח מצב המשק בשל משבר הקורונה, עד לסוף שנת 2022, אך לאחר מכן לקבל את תוספות השכר רטרואקטיבית מאז 2018, שכן מאותה שנה אין הסכם שכר חתום במשק. באוצר סרבו להצעה, לטענת ההסתדרות.
3 צפייה בגלריה
יו"ר ההסתדרות הקודם, אבי ניסנקורן, מכריז על שביתה כללית לפני שש שנים. שוב תהיה השבתה?
(צילום: אורן כהן, דוברות ההסתדרות)
באוצר התחמקו: "מאמינים שנצליח להגיע להסכמות עם כל הצדדים"
בהסתדרות אמרו היום כי "ראוי שתהיה כעת ודאות בתקציב המדינה ולשם כך צריך להגיע איתנו בהקדם האפשרי להסכמים ולהבנות. צו השעה הוא ללכת לעסקת חבילה לצד הקורונה", אמר גורם בכיר.
יצוין, שמנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, אמר בשבוע שעבר, במסיבת עיתונאים, שקיים שר האוצר, אביגדור ליברמן, כי המגמה היא לחתום על "עסקת חבילה" חדשה במשק עוד לפני אישור התקציב וחוק ההסדרים בכנסת בראשית חודש נובמבר השנה.
במשרד האוצר התחמקו היום מתגובה על טענות ההסתדרות וזו הייתה קצרה, שהעידה על כך שאין בעצם לאוצר רצון להגיב על ההאשמות של ראשי ההסתדרות בעת הזאת. משרד האוצר: "אנו מאמינים שבמשא ומתן נצליח להגיע להסכמות עם כל הצדדים".
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, אמר בצהריים לynet כי "חייבים להגיע לעסקת חבילה. הייתי בדיונים עם האוצר ועל יחסי העבודה במשק, והם מצויים בתוך החדר ואיני רוצה לדבר על כך מחוץ לחדר. כרגע מה שברור הוא שהמגזר העסקי שוב ישלם את המחיר הגבוה ביותר בחוק ההסדרים המוצע על ידי משרד האוצר כתוצאה ממחדלים של ממשלות ישראל בעבר. מדובר במיסוי עקיף, כדון מיסוי של 20 עד 40 אחוז על ביטוחי בריאות פרטיים, מס גודש שבסוף ייפול על כתפי המעסיקים ועוד. בנוסף לא ראינו דבר, בניגוד להבטחות רשת ביטחון לעצמאים בישראל ופתיחת היבוא של תוצרת חקלאית קפואה וטרייה. אנחנו נאבד את העצמאות הכלכלית של המדינה ועוד בימים של מגפת הקורונה, בעליית מחירים משוגעת בעולם וגם של שינוע חומרי הגלם. כל מדינה מבטיחה את ביטחון אזרחיה על בסיס תוצרת מקומית".
נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר: "אם מישהו מצפה שאנחנו נקבל שורת דרישות מופרכות שיפגעו בצורה קשה בעסקים בישראל, אחרי הפגיעה הארוכה והמתמשכת שהמגזר הפרטי בישראל ספג גם כך בעקבות משבר הקורונה, הוא מנותק מהמציאות ומוזמן לממן את העסקה בעצמו. אנחנו לא נקדם משא ומתן שכל מטרתו היא לפגוע בעסקים בישראל, ואם זה אומר שבגלל זה יאשימו אותנו ש ׳פוצצנו׳ את השיחות, אז אנחנו מוכנים ׳לשאת באשמה׳. מטרת עסקת החבילה היא לקדם את הצמיחה ולהעלות את פריון העבודה במשק אחרי המשבר הכלכלי הקשה, וככזו היא צריכה לכלול פעולות ברורות שיתמכו בעסקים ובתעשייה בישראל, כגון תמיכה ביצוא, הכשרות מקצועיות ועוד. במידה ועסקת החבילה תכלול עקרונות אלו, נשמח לקדם אותה".
