כרוניקה של כישלון ידוע מראש: סערה התחוללה בסוף השבוע האחרון בכנסת כשהצעת חוק של האופוזיציה להנהיג תשלום דמי אבטלה לעצמאים נפלה על חודו של קול. יתרה מזאת, הקול הקובע היה דווקא של סגן השר במשרד ראש הממשלה אביר קארה, מייסד ומנהיג "השולמנים", שביקשו להיטיב את מצבם הכלכלי של כחצי מיליון העצמאים.
אבל מדובר בעיקר בקוריוז. ממשלות ישראל לא רוצות להנהיג דמי אבטלה לעצמאים כבר 16 שנה, ובעבר אגף התקציבים באוצר התנגד לכך. 20 הצעות חוק להנהגת דמי אבטלה למי שאינם שכירים נפלו בזו אחר זו בכנסת בשנים האחרונות ביוזמת הממשלות. הגדילו לעשות ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, וראש הממשלה החליפי דאז, בני גנץ. שניהם נחפזו לצאת מישיבה חשובה על משבר הקורונה רק כדי להצביע בכנסת בדחיפות נגד הנהגת דמי אבטלה לעצמאים.
כבר ב-2005 המליצה "ועדת אברהם צרפתי", שפעלה מטעם הביטוח הלאומי, להנהיג דמי אבטלה לעצמאים בתנאים מסוימים, אבל הממשלה התנערה מההמלצות. באחד המקרים אושר החוק בקריאה טרומית אך נפל לאחר מכן.
אז מה בעצם אמור חוק דמי אבטלה לעצמאים לקבוע?
ביטוח אבטלה לעובד עצמאי יופעל בישראל מקרן ביטוח נפרדת. האוצר יקצה לענף הזה בכל שנת כספים סכום השווה לתקבולים שגבה הביטוח לאומי מהעצמאים ויוסיף עוד מתקציב המדינה. ההערכות הן שביטוח אבטלה יעלה לקופת המדינה בין חצי מיליארד למיליארד שקל בשנה. יהיה זכאי לדמי אבטלה רק עצמאי שיודיע על סגירת העסק, יסגור את תיקיו במס הכנסה ובמע"מ לחצי שנה ויצהיר כי נותר מובטל. על רשות המיסים יהיה לאשר את סגירת העסק. שר העבודה והרווחה יקבע את התנאים לזכאות המבוטח לקבל דמי האבטלה.
איך ייעשה החישוב?
השכר היומי הממוצע למובטל, שהוא עובד עצמאי, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה ב-24 החודשים האחרונים, שבעבורם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני שהעצמאי הפך מובטל. לא ישולמו דמי אבטלה למובטל שהוא עובד עצמאי יותר מארבע תקופות תשלום במצטבר במשך כל חייו. פרק הזמן המזערי לתשלום דמי אבטלה בין תקופה אחת לתקופה נוספת לא יפחת משלוש שנים.
על פי נשיא ארגוני העצמאים, עו"ד רועי כהן, התשלום החודשי של עצמאי לביטוח הלאומי לצורך קבלת דמי אבטלה בעתיד יעמוד רק על כ-12-15 שקל לחודש (0.25% מהכנסתו), "סכום נמוך מאוד", כדבריו.
"זה לא מעשי"
עד כה האוצר לא רצה להפעיל מנגנון של דמי אבטלה. במסמך מלפני שנים היו נימוקים: "אין אפשרות מעשית להנהיג ביטוח אבטלה לעצמאים, ועדות לכך היא העובדה שכמעט אין מדינות שיש בהן ביטוח כזה. הבעיה העיקרית היא השליטה המלאה של עצמאי על ההחלטה לסגור את העסק, והעובדה שמצב זה מאפשר ניצול לרעה של ביטוח אבטלה".
בעבר התבטא גורם ממשלתי כי "יש חשש שיהיו עצמאים שידווחו לא אמת ויהיה קשה לברר אם באמת היה להם עסק שנסגר ו'המובטל' אינו פועל תחת שם עסק אחר או בתחום שונה. זה ממש לא זהה לדיווח של מעסיק על עובד שפוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום".
בממשלה נטען גם בדיונים בכנסת בשנה שעברה, במשבר הקורונה, כי עדיף לסייע לעסק עצמאי כשהוא נקלע לקשיים, כדי לשרוד, ולא לאחר שנסגר באמצעות תשלום דמי אבטלה לבעליו. עם זאת, במחקר שנעשה בישראל והובא בפני הכנסת לפני שנים אחדות נשללה ההנחה כי "כושר ההשתכרות של עצמאים גבוה משל שכירים ומצבם מבחינה כלכלית טוב יותר מהשכירים". במחקר של הרשות לתכנון כוח אדם במשרד התעשייה נשללה לחלוטין ההנחה הזאת ונטען כי "גם בקרב העצמאים יש מי שמשתכרים ברמה נמוכה מהממוצע של שכירים".
אז מה המצב במדינות העולם בתחום?
במדינות רבות, ובהן מעצמות כלכליות, אין תשלום דמי אבטלה לעצמאים. דמי אבטלה מלאים או חלקיים משולמים באוסטריה, אוסטרליה, איסלנד, דנמרק, הונגריה, יוון, לוקסמבורג, ניו-זילנד, סלובניה, סלובקיה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צ'כיה, קוריאה ושוודיה. אין תשלומי אבטלה לעצמאים בארה"ב, איטליה, אירלנד, אסטוניה, בלגיה, בריטניה, הולנד, יפן, מקסיקו, נורבגיה, צ'ילה, קנדה ושווייץ.
"צריך חקיקה מחייבת"
נשיאת לשכת רו"ח, איריס שטרק, אמרה: "אנו תומכים בדמי אבטלה לעצמאים שיוסדרו בחקיקה מחייבת ולא באופן וולונטרי. זה מחויב המציאות, בעיקר לנוכח משבר הקורונה, שחידד עד כמה העצמאים חשופים במשבר. אי-אפשר להפקיר ציבור גדול של עצמאים, גם כמעסיק וגם כמנוע כלכלה וצמיחה של המשק".
בביטוח הלאומי שללו את טענת העצמאים כי אינם מקבלים דבר מתשלומי הביטוח הלאומי. "הם כן מקבלים - סיעוד, נכות עבודה, נכות כללית, דמי לידה, תשלום למילואים. אבל הביטוח הלאומי בהחלט בעד תשלום דמי אבטלה לעצמאים בעתיד, אף שברוב מדינות העולם אין דמי אבטלה לעצמאים".
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי: "העצמאים הם חלק בלתי נפרד ממנוע הצמיחה של המשק. כמי שמייצג את המגזר העסקי בעסקת החבילה, אני יכול לומר שרשת ביטחון לעצמאים היא חלק משמעותי בדיונים ובלתי נפרד מעסקת החבילה".
עו"ד רועי כהן, נשיא ארגוני העצמאים, המייצג 64 ארגונים, ויותר מרבע מיליון עצמאים: "הבטחת הבחירות הגדולה של הקואליציה וגם של האופוזיציה נפלה. אפילו סגן השר, אביר קארה, התנגד כי הוא בעד תשלום דמי אבטלה לעצמאים וולונטרית, כלומר למי שרוצה לעשות ביטוח ולשלם כסף לביטוח הלאומי כל חודש. נפעל בכל הכוח שזכויות כל העצמאים יושוו לזכויות השכירים. דמי אבטלה זה לא פריווילגיה, אלא צורך השעה ומחויבות הממשלה לעצמאים. ציבור העצמאים משווע לעזרה ומשבר הקורונה החריף את מצבם. הם מופלים לרעה וקורסים תחת נטל המיסים ללא זכויות, כאזרחים סוג ב'".
ואכן, קארה הסביר בכנסת כי נוסח החוק שהוגש אינו מקובל עליו, לכן הצביע נגדו, וציין כי הממשלה תכין חוק משלה ותעמוד בהבטחתה להנהיג דמי אבטלה לעצמאים. גורמים בממשלה הסבירו כי דמי אבטלה כאלה יונהגו בישראל מ-2023 לאחר שתגובש הצעת חוק ממשלתית בחודשים הקרובים.
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, אמר: "יזמנו הצעת חוק הכי פשוטה, הגיונית וקלה לביצוע, כך שעצמאי יוכל להוציא לעצמו תלוש שכר והוא ישלם לביטוח הלאומי באמצעותו, כמו שכיר, ויקבל את כל הזכויות מהביטוח הלאומי כמו כל שכיר. אני יודע שחלק מחברי הממשלה אהבו את הרעיון שלנו".
ד"ר רובי נתנזון, יועץ כלכלי של להב, מציין: "כפי שהמדינה באה לטובתם של שכירים בכל הנוגע לתשלום דמי אבטלה, כך מן הראוי שתדאג לעצמאים. משבר הקורונה הוא רק הוכחה נוספת לחשיבות המהלך גם לעצמאים וגם למדינה. הגברת הביטחון הסוציאלי של עצמאים תאפשר לאנשים נוספים לקחת יוזמה, לפתוח עסקים ולהניע את המשק קדימה".