1 צפייה בגלריה
ילד בודד
ילד בודד
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לאחרונה לרשויות הרווחה להכין תוכנית להחזרת ילד בן 11 לאמו, אחרי 8.5 שנים שבהן שהה במשפחת אומנה. בכך קיבל השופט נפתלי שילה ערעור שהגישה האם, מבקשת מקלט שילדה בגיל 15 במחנה פליטים, על החלטת בית המשפט לנוער להאריך האומנה בשנתיים נוספות.
הילד הוצא ממשמורת אמו כשהיה תינוק, לבקשתה, ובגיל שנתיים נקלט במשפחת אומנה. לאורך השנים עברה האם תהליך שיקום בעזרת רשויות הרווחה וב-2017 החלה להיפגש עמו והקשר ביניהם התחזק.
לפני כמה חודשים סיכמו גורמי הטיפול מהרווחה כי בסוף שנת הלימודים הנוכחית הוא יחזור לאמו. אלא שמשפחת האומנה התקשתה לקבל זאת ובדיווחים שהגישה עובדת סוציאלית לבית המשפט לנוער נמסר כי המשפחה חושפת את הילד לקונפליקט נאמנויות, מנסה לשכנע אותו להישאר אצלה ואף ניסתה לגרום לאם להסכים לאימוץ.
בדיון שהתקיים בבית המשפט לנוער הביעו האפוטרופוסית שמונתה לייצג את הילד ועו"ס האומנה התנגדות להחזרת הקטין לאמו לפני שייערך לו אבחון. לפני כחודשיים קיבל בית המשפט לנוער את עמדתן והאריך את צווי האומנה לשנתיים נוספות. בהחלטה צוין בין היתר כי היכולות ההוריות של האם לא מספיקות כרגע ויש חשש ממשי שייגרם לילד נזק נפשי אם ינותק ממשפחת האומנה ויעבור לביתה "הצנוע ביותר" של האם.
אלא שהאם ועו"ס הרווחה הגישו ערעור על ההחלטה והשופט שילה קיבל אותו. הוא ציין כי ברור שלילד שנקשר למשפחת האומנה שאצלה גדל רוב חייו יהיה קשה לעזוב. עם זאת, "זכותו הטבעית של ילד לגדול בבית הוריו, ואם הוצא ממנו – לחזור אליו", ציטט מחוק האומנה.
בפסק הדין צוין כי לא היה מקום לפקפק בעמדתם של שירותי הרווחה ורוב גורמי הטיפול שלפיה האם מסוגלת היום לטפל בילד. השופט לא קיבל את עמדת האפוטרופוסית שהילד זקוק לאבחון נוסף: "העמדת הקטין לאבחון נוסף, עלולה לגרום לניסיונות השפעה של הורי האומנה, לבלבל את הקטין ולפגוע בשקט הנפשי שהוא כה זקוק לו".
השופט הוסיף כי בהחלטה כזו אי אפשר לתת לרצונו של הילד משקל מכריע בשל גילו והחששות המובנים מהמעבר. "טובתו של הקטין במובן העמוק והרחב יותר ולא רק במובן המצומצם לטווח קצר, תומכת בעמדת גורמי הרווחה כי יש להשיבו לחיק אמו הביולוגית", כתב.
הוא הדגיש כי החזרה הכרחית מהטעם שמדובר בפליט חסר מעמד שנולד להורים מדת ותרבות שונה. הוא ציין כי לא היה צריך לתת לרמת החיים של האם מקום מכריע שכן הקשר שלו איתה "חשוב הרבה יותר מהשאלה האם הקטין יגור בבית מאובזר היטב או בבית צנוע".
לפיכך, השופט הורה לעובדת הסוציאלית להכין תוכנית הדרגתית לתהליך מעבר מפוקח ומלווה באנשי מקצוע שבסופו ישוב הילד למשמורת אמו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המערערות: עו"ד איריס ענבר (בשם המחלקה לשירותים חברתיים), עו"ד חגית רחמני מטעם הסיוע המשפטי (בשם האם) • ב"כ האפוטרופסית לדין: עו"ד חגית בורוכוביץ - מטעם הסיוע המשפטי • עו"ד צבי טהורי עוסק בדיני משפחה • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין