כשנתיים לאחר שפנסיונרית שהרוויחה כמיליון שקל מביטקוין תבעה את בנק הפועלים בטענה כי הוא מסרב לאפשר לה להפקיד בחשבונה את הסכום שצברה בזכות הביטקוין - נמחקה התביעה נגד הבנק. כך עולה מהודעה ובקשה שהוגשה מטעם הצדדים לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
במסגרת ההודעה טענו הצדדים כי "לאחר שיג ושיח בין התובעת לבין הבנק הנתבע, הם הגיעו להסכמה לפיה התביעה נגד בנק הפועלים תימחק, וכי כל צד יישא בהוצאותיו". השופטת לימור ביבי קבעה היום (ראשון) כי "לאור הסכמת הצדדים, אני מורה על מחיקת התביעה כנגד הבנק. כל צד יישא בהוצאותיו".
הסיפור התחיל כשפרימן (69) הקשיבה לעצת בני משפחתה ורכשה לפני שמונה שנים מטבעות ביטקוין ב-10,000 שקל. היא רצתה להמיר חלק מהביטקוין לכסף "רגיל", ואז גילתה שההשקעה התמימה שלה לא מביישת את טובי מנהלי ההשקעות, וכעת יש ברשותה כמעט מיליון שקל. "הקשבתי לבן שלי ולאחיינים, לחבר'ה הצעירים, ואמרתי שנעשה ניסיון. בלי שום ידע בנושא, בתמימות אמיתית של אזרח פשוט. בחיים לא חשבתי ש-10,000 שקל יהפכו לכמעט מיליון שקל", הסבירה.
בנובמבר 2021 הפנסיונרית אסתר פרימן הגישה תביעה נגד בנק הפועלים בו היא מנהלת את חשבונה זה 40 שנה לבית המשפט המחוזי בת"א, באמצעות עו"ד שאול ציוני ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ, לאור סירובו לאפשר לה להפקיד בחשבונה את הסכום שצברה בזכות הביטקוין. לטענת הבנק הסיבה לסירובו נעוצה בכך שרכישת הביטקוין בזמנו נעשתה במזומן, ולטענתו אין באפשרותו להבין ולוודא את מסלול הכספים והמטבעות.
במכתב ששלח הבנק לאסתר נכתב בין השאר כי "מאפייניהם של מטבעות וירטואליים מאפשרים העברתם באופן אנונימי ובלתי מפוקח, פעמים רבות תוך עקיפת הצורך בשימוש בגורמים הפיננסיים עליהם חל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, ומשכך מדובר בפעילות בעלת מקדם סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון ומימון טרור".
לאחר שהוגשה התביעה הגיש הבנק כתב הגנה באמצעות עו"ד מאיר לפלר. הבנק טען בין השאר כי "במועדים הרלבנטיים לתובענה ואף במועד כתיבת שורות אלה, עמדת הפיקוח על הבנקים הינה כי אין לחייב את המערכת הבנקאית לקבל כספים שמקורם במטבעות וירטואליים וזאת לאור הסיכון הכרוך בניצול אמצעי זה להלבנת הון ומימון טרור".
במסגרת כתב ההגנה טען הבנק כי הסירוב לקבל את הכספים נעוץ בשורת גורמים. בין השאר נטען כי "מהסברי פרימן לא ניתן לעקוב אחר נתיב הכסף ביחס לרכישת המטבע הוירטואלי, התובעת לא הצליחה להצביע על כל קשר בין הכספים שיצאו מחשבונה לבנה לבין רכישת המטבע הוירטואלי, וממילא בהתאם לניהול הסיכון על ידי הבנק בקשר עם מטבעות וירטואלים במועד הרלוונטי - רק במקרים בהם הכספים ששימשו לרכישת המטבע הוירטואלי וכספי התמורה יצאו וחזרו מאותו חשבון ניתן לאשר קבלת הכספים – הרי שהתובעת לא עמדה בתנאי זה".
עוד ציין הבנק כי פרימן לא ביצעה את הרכישה מגורם מוכר ו/או מפוקח אלא מאדם פרטי במזומן. הבנק טען כי בנסיבות האמורות אין להתערב בהחלטת הבנק ולכפות עליו קבלת כספים שמקורם במטבע וירטואלי בניגוד לניהול הסיכונים על ידו בתחום זה. מנגד טענה הפנסיונרית כי טענות הבנק מופרכות ולא מבוססות. כאמור, היום בית המשפט בהסכמת הצדדים הורה למחוק את התביעה נגד הבנק.
מבנק הפועלים נמסר: "התביעה נגד הבנק נמחקה. הבנק פעל מלכתחילה בהתאם לחובותיו על פי דין לרבות חוק איסור הלבנת הון".
עו"ד שאול ציוני מסר בתגובה: "מסיבות שונות ההליך הפך ללא רלוונטי ולכן התביעה נמחקה בהסכמה. המדינה התחייבה לאחרונה (לא בהליך הנוכחי, ל.ד) להקים מנגנון שיסדיר העברת כספים מחו"ל לצורך תשלום מיסים ושהיא הצהירה בפני בית המשפט העליון כי העניין נמצא ב'ישורת האחרונה".
יודגש כי לשאלת ynet האם הכסף יופקד או לא בחשבון הבנק של הפנסיונרית - לא ניתן מענה.
