משרד האוצר מציע להמשיך ולהעלות את גיל הפרישה לנשים גם מעבר לגיל 65, כמוצע במתווה שייכלל בחוק ההסדרים, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet.
על פי ההצעה, גיל הפרישה לנשים יעלה כזכור כבר מינואר הקרוב בשלושה חודשים בכל שנה עד גיל 64, ואז בארבעה חודשים נוספים כל שנה עד גיל 65. היום נודע כי באוצר רוצים שגיל הפרישה לנשים ימשיך לעלות עד שיושווה לזה של הגברים בשנת 2039.
ממועד זה, הכוונה היא להעלות את גיל הפרישה לנשים ולגברים גם יחד בכל שנה על פי העלייה בתוחלת החיים שלהם. המשמעות תהיה כנראה העלאה בכחודש אחד מדי שנה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
גורם בכיר במשרד האוצר אמר היום (א') כי ייתכן שיוצגו לממשלה יותר ממתווה אחד, כאשר המשמעות תהיה מתווה מהיר יותר, שיימשך 10 שנים, ואיטי יותר שיתמשך על פני כ-14 שנים. עם זאת, בכירי האוצר תומכים במתווה ולפיו יעלה גיל הפרישה לנשים עד שנת 2032 ל-65.
לאחר שהנושא התעכב מזה שנים, ההחלטה לכלול את העלאת גיל הפרישה לנשים בחוק ההסדרים גררה היום תגובות, חיוביות ברובן, אולם נראה כי עדיין צפויים להתקיים דיונים על המתווה הסופי. לאחרונה אמר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר, כי יש מקום להעלות את גיל הפרישה לגברים כבר בשנים הקרובות ל-70.
השרה אורית פרקש-הכהן, המובילה את הנושאים הכלכליים במפלגת כחול לבן, אמרה היום ל-ynet כי "נושא העלאת גיל הפרישה בישראל מתעכב שלא לצורך מעל 15 שנה. הסדרת הסוגיה היא בשורה חשובה לנשים, לשוק העבודה ולקרנות הפנסיה בישראל, שממשיכות לפעול תחת הנחת פרישה מוקדמת של נשים, בציפייה לתיקון שלא קורה, דבר שמכביד על התנהלותן הכלכלית".
עוד הוסיפה השרה פרקש-הכהן, כי "מחד, אני מברכת את שר האוצר ליברמן על צעד חשוב בכיוון הנכון. מאידך, כמובן שעל המתווה להיות מדורג וכזה שייתן מענה מותאם לאוכלוסיות נשים במקצועות שוחקים ואני בטוחה שכך יהיה".
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, אמר כי "ההחלטה נכונה, אך יש לעשות זאת במיידי ולא באופן הדרגתי. אין צורך לפרוס את המהלך להעלאת גיל הפרישה על כל כך הרבה שנים. אפשר כבר בשנת 2022 לעבור למצב שבו גיל הפרישה לגברים ונשים יהיה בשיעור אחיד של 67 שנים. עם זאת, יש להבין שלא לכולם תהיה אכן מיד עבודה, ולכן יש להעלות את גיל הפרישה לאלה שכן יש להם עבודה".
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי: "תהליך העלאת גיל הפרישה לנשים נכון ותואם גם את המציאות והצורך הכלכלי בשוק העבודה. מעבר להשלכות האקטואריות הנדרשות על ביטוח לאומי וקרנות הפנסיה, ישנה חשיבות רבה לכך שההכנסה החודשית של הנשים בתקופת הדחייה תהיה גדולה יותר, עם המשך הפרשות לפנסיה וצבירת ריבית בתקופה זו, מה שיגדיל להן את תשלומי הפנסיה בתקופת הפרישה. כמובן שלהמשך העסקה בתקופת הדחייה והגידול בהכנסה הפנויה עקב כך, תהיה השפעה חיובית על הצריכה והפעילות הכלכלית במשק".
בהסתדרות, שנחשבת כאחד הגורמים שעשויים להשפיע על המתווה ועל ההחלטות סביבו - כמו המשך תשלום דמי ביטוח לאומי לנשים מגיל 62, שלא ימשיכו לעבוד - אמרו היום: "כל תוכנית, כמו גם גיל הפרישה, חייבת להיעשות כמובן תוך הידברות עם ההסתדרות ובהסכמה מלאה בין הצדדים. אנחנו נלמד כעת את התוכנית".
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, אמר כי "אנו בעד העלאת גיל הפרישה לנשים ואולם מדובר בהליך שיש בו השלכות משמעותיות הן על החברה והן על משק העבודה בישראל, ועל כן אנו נמצאים בשיח מעמיק עם ההסתדרות ומקווים שהממשלה תמצא את הדרך לגיבוש יישום העלאת גיל הפרישה לנשים במסגרת עסקת החבילה".
נשיא להב, עו"ד רועי כהן: "לצד ההחלטה המתבקשת לאור העלייה בתוחלת החיים, שוב לצערי, לאחר אין ספור דיונים שקיימנו בנושא בוועדת הכספים אנשי משרד האוצר לא נותנים את הדעת על העוול שנגרם לנשים עצמאיות בטווח הגילאים שיושפע עם ההחלטה להעלות את גיל הפרישה. לא יעלה על הדעת שלנשים שכירות בטווח הגיל תהיה האפשרות לקבל דמי אבטלה ומ-25 אלף נשים עצמאיות תשלל הזכות לקבלת תנאים דומים".
