אז כמה תעלה לנו הממשלה הבאה וכמה יעלו ההסכמים הקואליציוניים שפורסמו ביממה האחרונה? כאשר גורמים כלכליים מעריכים את העלות ב-20 עד 40 מיליארד שקלים, המשמעות היא שכנראה איש לא יודע - גם לא במשרדי הממשלה הכלכליים - מה בדיוק מתוכנן וכמה זה יעלה לנו. רוצים לדעת עוד? האזינו לקטע הרלוונטי ב"כסף חדש" באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
עיון בהסכמים הקואליציוניים מציג תמונת מצב עגומה למדי. שורה של סיסמאות ריקות מתוכן מפארות את המסמכים הארוכים ונראה כי אחד הנושאים העיקריים שבו תצטרך לעסוק הממשלה החדשה - מצב המשק ותכנון מיזמים כלכליים דחופים - טופל עד כה בחובבנות יתר. בינתיים, אנחנו - אזרחי ישראל ובעיקר משלמי המיסים בה, הם אלו שישלמו את המחיר.
"נוריד את מחירי הדיור", "נילחם בעוני", "נחתור לצדק חברתי", "נצמצם את הפקקים בכבישים", "נפחית את הפערים" ו"נסייע לאוכלוסיות החלשות" היו רק חלק משורה של סיסמאות שמצאנו בהסכמים הקואליציוניים ולא הציגו תוכן ממשי רב.
כיצד הממשלה החדשה מתכוונת לבצע את הניסים והנפלאות הללו? כנראה שגם בממשלה החדשה לא בדיוק יודעים כי כאשר ניסינו לברר אל מול בכירי משרדי ראש הממשלה והאוצר איך הם מתכוונים להוריד את מחירי החשמל והדלק, להקפיא את מיסי הארנונה ולהוריד את יוקר המחיה, נעננו רק ב"נבדוק ונראה" מגומגם.
אז מה כן יודעים כבר בתחום הכלכלי? שהבזבוזים על איוש תפקידים הזויים יגדלו הרבה מעבר לממשלות נתניהו הקודמות וגם לממשלה היוצאת, שלא הצטיינה אף היא בחסכנות יתר במינויי שרים ובחלוקת ג'ובים מבוקשים.
הנה כמה מהמצאות הממשלה החדשה: יהיו לנו שני שרי רווחה, כאשר המשרד הלא גדול הזה יעובה מחדש באגפים שהוצאו ממנו רק לאחרונה, כמו זרוע התעסוקה. ומי צריך שני שרי ביטחון ושר מורשת ושר ירושלים בשני משרדים נפרדים, שאפילו אחד מהם לא צריך? ועוד לא הגענו למבול חברי הכנסת הנורבגים שצפויים לכהן בכנסת החדשה בעלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה.
ספק כמה זמן העודף בקופה יישאר
אפשר לומר דברים טובים ופחות טובים על הממשלה היוצאת בתחום הכלכלי. נכון, בתחום מחירי הדיור - כשלונה מהדהד, אולם על קופת המדינה שמרו היטב השר אביגדור ליברמן, המנכ"ל רם בלינקוב, ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס והחשב הכללי יהלי רוטנברג. עודף של קרוב ל-30 מיליארד שקלים ב-11 חודשים הוא הישג חסר תקדים. ספק כמה ההישג הזה יאריך ימים. רק ביטול המס על כלים החד-פעמיים ועל המשקאות הממותקים צפוי לעלות לקופת המדינה למעלה ממיליארד שקל.
ולעומת זאת, לגמרי לא ברור מהיכן תממן ממשלת נתניהו-סמוטריץ החדשה את ההבטחות המפורטות יותר בהסכמים הקואליציוניים של חינוך חינם לגילי 0 עד 3 (הערכת העלות היא 20-15 מיליארד שקל) וההבטחה העשירית ב-20 השנים האחרונות להקמת רכבת לאילת (עלות מוערכת, אם כי מאוד לא מדוייקת, של 40 מיליארד שקל) ועוד כהנה וכהנה תוכניות גרנדיוזיות, שקשה להאמין שיתממשו.
מה שנותר הוא לאחל שממשלה החדשה תקיים רק את הסעיפים החשובים וההכרחיים בהסכמים הקואליציוניים, אך על הפנטזיות חסרות המקור התקציבי היא תוותר.
בכל מקרה ימים סוערים מאוד צפויים כאן בתחום הכלכלי, אם לא די לנו בטלטלת הכלכלה העולמית - החשש ממיתון והעלייה באבטלה, המשך האינפלציה הגבוהה, הנפילות בבורסות ומלחמת המטבעות.
עד כה עמד גורם יחיד - בנק ישראל - מול הטלטלה הזאת וניסה למנוע זעזועים חמורים מדי במשק הישראלי. עכשיו הגיע תורה של ממשלת ישראל להיכנס לעובי הקורה ולפקד על המדיניות הכלכלית. בכירי המשק וודאי מאחלים לה הצלחה. השאלה היא רק אם הממשלה הימנית-דתית ביותר שהוקמה כאן אי-פעם אכן תצליח במשימתה למנוע דרדור של כלכלת ישראל ממצבה הטוב יחסית בשנים האחרונות.