בעקבות משבר הקורונה, שגרם לרבים לאבד את עבודתם או לצאת לחל"ת ממושך, החלו לא מעט ישראלים שזה הזמן הנכון בעבורם להקים את העסק שתמיד חלמו עליו. עם זאת, להקים עסק לבד זה מעט מפחיד, כך שרבים מהם מחפשים שותפים, והדבר הטבעי הוא לחפש בסביבה הקרובה אנשים שאנו מכירים היטב וסבורים שיש להם תכונות שמשלימות את התכונות שלנו.
עסקים רבים מוקמים על ידי אחים, בני משפחה, חברים קרובים מהלימודים או מהצבא. "וכשסומכים זה על זה נוטים לחשוב שלא צריך הסכמים. זו טעות", מציין עו"ד עמית גרוס, שותף מייסד במשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', מומחה בתחום המסחרי והתאגידים. לדבריו, "יש כמובן הרבה עסקים שמתנהלים בהצלחה, אבל למערכת המשפט מגיעים לא מעט בעלי עסקים שלא חתמו מראש על 'הסכם שותפים' ונקלעו לסכסוכים. לעיתים זה מגיע לעימותים עזים שמפצלים משפחות".
מהו הסכם שותפים (הנקרא גם הסכם מייסדים)?
זהו הסכם שעליו חותמים שותפים ויזמים המעוניינים לפעול בצוותא לטובת פעילות עסקית משותפת. מטרת ההסכם היא לקבוע איך יוקם המיזם המשותף (כמה כל צד נדרש להשקיע בשלב הראשוני), איך לנהל אותו (איך מחליטים, אילו זכויות והתחייבויות יש לכל צד ועוד), ובמידת הצורך כיצד להיפרד (איך צד קונה את הצד השני, איך אפשר למכור לצד שלישי החזקות במיזם, מנגנוני יישוב מחלוקות ועוד).
החוק מחייב חתימה על הסכם מייסדים?
לא. עם זאת, לדברי עו"ד גרוס, "מניסיוננו, קיום הסכם מייסדים מקל מאוד על ההתנהלות היומיומית השוטפת, ומקל עוד יותר אם רוצים לפרק את השותפות. למשל, בימים אלה אנו מטפלים בחברה המפעילה מסעדה גדולה ומוכרת. לחברה יש כמה שותפים, שחלקם רוצים להוציא חלק מבעלי המניות. מאחר שהם חתמו מראש על הסכם מייסדים שכולל מנגנון היפרדות למקרה שירצו להוציא שותף מהבעלות בחברה (ובמסעדה), ההתנהלות קלה יותר ובכך נמנעת התנהלות משפטית מיותרת וארוכה.
"לעומת זאת, אנו מטפלים במקרה אחר של חברה המפעילה אולם אירועים גדול. השותפים מסוכסכים ורוצים לפרק את השותפות. מכיוון שאין להם הסכם מסודר הכולל מנגנוני היפרדות, הם נקלעו למבוי סתום ונאלצו לפנות לבתי המשפט כדי לפתור את המחלוקת".
לאילו נקודות חשוב להתייחס מראש בהסכם כזה?
בעיקר מהן הציפיות המקצועיות מכל שותף במיזם. למשל, האם שני הצדדים יהיו שותפים פעילים, ואם כן, מהי חלוקת התפקידים, מהו היקף השעות הצפוי שנדרש מהם ומהו הסכום שהמיזם ישלם להם על אותן שעות אם יהיה למיזם יכולת לשלם. כמו כן, מוצע להתייחס גם לאופן קבלת החלטות הכלליות במיזם, האם יש החלטות מיוחדות שנדרש לקבל ברוב קולות גבוה יותר מהחלטות שבשגרה, ואם כן, מהו אותו רוב; מהו המניין החוקי לכל כינוס ישיבה/אסיפה; מינוי בעלי תפקידים; דרכי העברת הזכויות לצד שלישי; הסדרים הנוגעים לכניסת משקיע/שותף; והוראות הנוגעות לאי-תחרות, לסודיות ועוד. הסוגיה החשובה ביותר היא האופן שבו הצדדים יכולים להיפרד זה מזה.
אובדן כושר עבודה
מה קורה אם אחד השותפים בעסק מאבד כושר עבודה או הולך לעולמו?
עו"ד גרוס אומר כי ראשית יש להפריד בין שני "כובעים" של כל שותף או בעל מניות. הכובע הראשון הוא של הבעלות הקניינית בזכויות או במניות, אם מדובר בחברה, והכובע השני הוא העיסוק בפועל, הן כשכיר והן כנותן שירותים. העובדה שהשותף אינו פעיל יותר בעסק אינה גורמת אוטומטית לפגיעה בזכויותיו הקנייניות, ולכן, אם הצדדים חפצים בכך, אפשר לקבוע מנגנונים הנוגעים למקרים אלה שימנעו מצבים לא נעימים, בעיקר כשמדובר במשפחה או בחברי ילדות. כך, למשל, אפשר לקבוע מנגנון ולפיו ירכשו את זכויות הצד שאיבד את כושר העבודה לפי נוסחה שתיקבע מראש, או לקבוע מנגנון של מינוי גורם מוסכם שיעריך את שווי העסק. כמו כן, אפשר לקבוע שהמיזם יממן לשותפים פוליסות ביטוח על מקרים אלה ודומים להם.
לדוגמה, אומר עו"ד גרוס, "חברה משפחתית הפועלת בתחום הבנייה ושהופעלה על ידי שני אחים נקלעה למצב רגיש כשאחד האחים איבד את כושר העבודה. האחים סמכו זה על זה ומעולם לא חתמו על הסכם מייסדים, וכשאחד מהם לא היה יכול לעבוד יותר עקב אובדן כושר עבודה, האח שנותר פעיל בחברה ובעסק המשפחתי הרגיש ממורמר שכן הוא נותר לעבוד לבדו בעוד הצד השני אינו פעיל אבל ממשיך להרוויח מהעסק ואף לקבל החלטות ניהוליות. האחים נקלעו לסכסוך שעדיין מתנהל בבתי המשפט".
עו"ד עמית גרוס: "על הסכם שותפים חותמים יזמים המעוניינים לפעול יחד לטובת פעילות עסקית משותפת. מטרתו לקבוע איך להקים את המיזם המשותף, איך לנהל אותו, וגם איך להיפרד"
מה קורה אם אחד מבעלי העסק רוצה להכניס שותפים?
בהסכם המייסדים אפשר לקבוע מנגנונים הנוגעים לדרכים שבהן מכניסים שותף חדש, החל מאופן קבלת ההחלטה, למשל האם נדרש רוב מיוחד בהצבעה או לא, ועד לקביעת הסדרים ספציפיים הקובעים שבמקרה של כניסת שותף חדש אחד הצדדים יהיה רשאי להשקיע את הסכום הנדרש במקום אותו משקיע, כך שהמשקיע לא ייכנס למיזם ושותף אחד או יותר יעמידו את הסכום הנדרש במקומו. כך, למשל, יש מנגנונים רבים העוסקים באפשרויות כאלה: זכות סירוב ראשונה שמחייבת תחילה להציע את מכירת הזכויות בעסק "פנימה" ליתר השותפים לפני שתוצע לצדדים שלישיים, זכות הצטרפות למכירה שמטרתה לאפשר ליתר השותפים להצטרף למכירת הזכויות לצד השלישי באופן שמונע מהצד שחפץ למכור "לברוח" מהחברה ולהותיר את שותפיו עם שותף חדש שלא מקובל עליהם ועוד.
אני חושש שהשותף שלי ירצה בעתיד לפתח עסקים נוספים ויזניח את העסק שלנו. מה אפשר לעשות?
רצוי לקבוע הוראות ותנאים בחוזה שעוסקים במחויבויות הצדדים לפעילות המשותפת והגבלתם מלעסוק בעיסוקים אחרים. "עם זאת, יש תנאים משפטיים רבים שנועדו להגן על חופש העיסוק ולצמצם ככל האפשר הגבלות כאלה", מציין עו"ד גרוס.
עו"ד עמית גרוסצילום: סיגל סבןמחלוקת עסקית
מה קורה אם יש מחלוקת עסקית בין השותפים?
רצוי לקבוע מראש מנגנונים ליישוב מחלוקות וסכסוכים. אפשר גם לקבוע מנגנונים ליישוב מחלוקות במקרה של "דד לוק" - אי-יכולת לקבל החלטה במסגרת שוויון קולות בהצבעה. כך או כך, חשוב לשאול ולהבין לפני קביעת המנגנון מהם היתרונות והחסרונות של כל מנגנון (בוררות מול ערכאות בית המשפט), הערכת הזמנים עד לקבלת פסק דין בבתי המשפט, עלויות ועוד.
אפשר לקבוע מראש איך תהיה ההתנהלות אם השותפים יצטרכו לקחת הלוואות? ובאילו אנשי מקצוע ייעזרו?
רצוי לקבוע שכל צד יעמיד את חלקו היחסי גם במסגרת מימון נוסף שנדרש למיזם, ומהן ה"סנקציות" שאפשר להפעיל נגד שותף שלא יעמיד את חלקו היחסי. אפשר לקבוע את זהות אנשי המקצוע שיטפלו בחברה (עורכי דין, רואי חשבון וכו'). בעניין נותני שירותים נוספים שאינם בהכרח קבועים והמיזם עשוי להידרש לשירותיהם מעת לעת, ההסכם יכול להסדיר כיצד מתקבלות החלטות על התקשרויות עסקיות עם צדדים שלישיים כמו משרדי פרסום, יועצים ועוד.
