התוכנית הכלכלית הרחבה הראשונה של "ממשלת השינוי", שפורסמה אתמול (ד') "למאבק בהתייקרויות" - היא אולי תוכנית לא רעה בכלל, רק שדבר אחד אין בה: מאבק בהתייקרויות. לא לתוכנית הזאת התכוון המשורר ליברמן. רצו בממשלה מאבק בהתייקרויות - יצאה להם תוכנית לעידוד הורים עובדים לילדים.
בשבועיים האחרונים סערה הארץ. בכל יום פורסמו תוכניות שונות לא מעודדות במיוחד לייקור מוצרים ושירותים.יום אחד התברר פתאום שאסם,שטראוס וסנו מתכוונות להעלות מחירים, ביום אחר הגיעה הבשורה ממשרד האנרגיה שהדלק מתייקר בשיעור גבוה של 34 אגורות לליטר. למחרת היה זה תורה של הממשלה לבשר "בשורת איוב" למשפחות רבות, שהחשמל יתייקר כמעט ב-6 אחוזים. וברגע האחרון בלמה הממשלה, המבוהלת מעצמה, התייקרות אחרת בשירות בסיסי - מחירי התחבורה הציבורית .
וכל זה קרה אחרי שמיסי הארנונה כבר התייקרו ב-1.9%, הממשלה הזניקה את המיסים על הכלים החד פעמיים, המשקאות הממותקים והסיגריות האלקטרוניות.
בנט לחץ, לליברמן לא הייתה ברירה
המהומה שהתחוללה במדינה החלה להדאיג את הפוליטיקאים במפלגות הקואליציה וההתרוצצות החלה. "תתחילו להכין תוכנית", פקד שר הכספים אביגדור ליברמן על בכירי משרד האוצר. במשרדו היו הבכירים חסרי חשק לחלוטין, בלשון המעטה, "לגבש תוכנית חירום", כאשר אין כלל מצב חירום.
היו סבורים שם, בצדק רב, שאין בכלל מקום לגיבוש תוכנית בזק בהולה ופתאומית למאבק בהתייקרויות, שרובן בוטלו תוך ימים, בעקבות מכתבם של שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי. ליברמן עצמו כמעט מדי יום חזר על המנטרה שוב ושוב: "בארה"ב המחירים עלו כבר ב-7.5%, באירופה ב-6% ואצלנו בפחות מ-3 אחוזים. אנחנו במצב הכי טוב".
אז למה, אם המצב כל כך טוב כדבריו, לחץ לפתע ליברמן, בניגוד לדעתו שלו, על פקידי האוצר "לגבש מיד תוכנית דחופה, כבר עד ליום רביעי?" התשובה באה מכיוון משרד ראש הממשלה, שם נלחץ מתגובות הציבור והתקשורת, ראש הממשלה נפתלי בנט, שפקד: "תוכנית לבלימת ההתייקרויות – עכשיו!".
הייתי תלמידו במנהל ציבורי של חתן פרס ישראל הפרופסור יחזקאל דרור (כיום בן 94), שהיה בדיוק בנושא הזה במשך שנים רבות יועצם של ארבעה ראשי ממשלה בישראל. ואני זוכר היטב את השיעור שבו הוא קבע נחרצות: "מי שעובד בלי חשק - תמיד יכשל ויעשה טעויות".
וזה בדיוק מה שקרה באוצר. בכירי המשרד חסרי החשק לגיבוש "תוכנית חירום" לא בדיוק אהבו את רעיון התוכנית, אך נאלצו לבצע את הוראות ראש הממשלה ושר האוצר. תוך פחות מארבע יממות הם גיבשו תוכנית. חלק מסעיפיה העלו אבק במגירות האוצר כבר שנים אחדות, כמו העמקת הענקת נקודות הזיכוי להורים עובדים לילדים, ולהרחיב את הסיוע בסבסוד הצהרונים.
אילו הייתי מבקש מהפרופסור דרור חוות דעת על האירוע, אני משוכנע שהיה אומר: "ב-70 שעות אי אפשר לגבש בשום מדינה תוכנית כלכלית רצינית, שתכלול את כל ההיבטים ותענה על המטרות שהוצבו לה. במקרה הזה - בלימת ההתייקרויות והורדת יוקר המחיה בישראל".
ספק אם הפחתת המכסים תתגלגל לצרכנים
בעבר כבר התברר שהמטבח במשרד האוצר הוא לא משהו, ושחוקים שהגיעו במהירות הבזק לחקיקה בכנסת כלל לא בושלו כראוי קודם לכן באוצר ולא היו טעימים מדי. כך קרה עם חוקי הבידודים והסיוע לעצמאים, ששונו מקצה אל קצה בכנסת. ובכן, גם הפעם התבשיל לא ענה על הציפיות. חוץ מהפחתה בייקור החשמל - אין מדובר בהוזלה! - לא צומצמה שום התייקרות באופן מיידי ולא נכללו שום צעדים ממשיים למניעת התייקרויות.
התוכנית כוללת אמנם הפחתה של מכסים על מוצרים רבים, אולם מניסיון העבר, כמו בתוכניות ה"נטו" המפורסמות שנהגו בעשור הקודם על ידי משרד האוצר, בהנהגת משה כחלון, רוב ההנחות במכס נותרו עמוק בכיסיהם של היבואנים והסוחרים ולא הגיעו כלל אל הצרכן הסופי בחנות. ויותר מכך: התוכנית היא הרי "דחופה", אולם עד שיגיעו לארץ מוצרים שבאמת יזכו לפטור ממכס, יארך עוד שבועות ואולי חודשים.
רק בימים הקרובים ינוסח החוק משפטית ויועלה לשימוע לציבור. ורק בעוד שבועות אחדים, אחרי בחינת ההערות, שאולי יובילו לשינויים מסוימים, יודלק האור הירוק ליבוא המוצרים לארץ. אה, ובוועדת בכספים של הכנסת יתכנו גם שינויים של הרגע האחרון.
אז מה נשאר בתוכנית?
הנחות במס, חיוביות ללא ספק, להורים עובדים שלהם ילדים. אולם גם כאן התבשיל לא בדיוק הצליח. למה? כי דווקא מי שאמורים היו ליהנות ממנו יותר מכל, אלה החלשים ביותר בארץ, מעוטי ההכנסות, אלה שחיים מקצבאות ולא עובדים. 55% מהעובדים במשק הישראלי, שמשתכרים סביב שכר המינימום כלל לא יהנו מההטבות החדשות.
יש את מי שלא עובדים כלל, בעיקר נשים ערביות וגברים חרדים, שדווקא במשפחותיהם יש ילדים רבים, או מי מקבלים משכורת מאוד נמוכה ולכן לא משלמים כלל מיסים. אז איך דווקא אלה יוכלו לזכות בהנחה במס, שהם כלל אינם משלמים? בכל מקרה מאבק בהתייקרויות אין כאן.
ויש גם את ההטבה למי ששולחים את ילדיהם לצהרונים בישובים נוספים, שלא זכו מההקלה הזאת עד כה, בישובים באשכולות 4-5, כמו אשדוד, רמלה, כפר קרע, בית שאן, עפולה, טירת הכרמל ומעלות תרשיחא. זהו בהחלט סיוע מבורך ממש להורים. אבל מאבק בהתייקרויות אין כאן. זה סעיף בתוכנית שהיה צריך להתבצע מזמן, עוד על ידי הממשלה הקודמת, ללא כל קשר להתייקרויות.
ואם כבר תוכנית נגד התייקרויות אז דווקא התחום העיקרי, הרפורמה בחקלאות והתחרות בירקות ובפירות היקרים - דווקא היא נותרה בחוץ. כי עם החקלאים הממשלה לא רוצה לריב. הרבה יותר קל לא לתת במסגרת התוכנית הטבות למי שאין לובי חזק - הקשישים, העיוורים והמשפחות החד-הוריות.
ואם כבר סיוע למי שחלקם הקטן באמת זקוקים לו, דווקא הסיוע לעצמאים, אלה שמחזורם ירד בימי האומיקרון, סיוע, שאגב ליברמן כמובן מתנגד לו, נותר מחוץ לתוכנית. וזה לא במקרה. הרי ליברמן עצמו הכריז שהמצב במשק מצוין ושאין מקום במסעדות.
ואם כבר תוכנית נגד התייקרויות - איפה המאבק בהתייקרות הדירות, כאשר התוכנית שהציגו לפני תריסר שבועות השרים אלקין, שקד וליברמן, תקועה למדי ודבר עוד לא מיושם בשטח. בשבוע הקרוב נדע בכמה התייקרו עוד הדירות בדצמבר. בנתון הזה לא יתגאו ודאי באוצר, כמו שעשו היום, די בצדק, עם פרסם נתוני התקציב הפחות גירעוני, שהוא אכן הישג ראוי לשבח, אחרי שנתיים שכללו בזבוזים לא קטנים.
ואי אפשר שלא לסיים בלי התזה הכלכלית הזאת: כאשר מחלקים יותר מ-2 מיליארד שקל להורים לילדים, יהיה להם פתאום הרבה יותר כסף בבנק. ומה עושים כאשר יש פתאום כסף פנוי בכיס? מגבירים את הצריכה. ומה קורה כאשר הביקושים במשק הולכים וגוברים? נכון, עליה במחירים. ההפך ממאבק בהתייקרויות.
אז לבצע צעדים התומכים בהורים לילדים שעובדים זהו בהחלט מהלך מבורך, אבל ממש לא כחלק מתוכנית שנהגתה תחת לחץ ובחופזה, ושאינה כוללת שום סעיפים ממשיים למאבק ביוקר המחיה בישראל. בעלי החברות המונופוליסטיות והיבואנים כבר יכולים לחזור לשגרה. התוכנית הזאת לא מצרה את צעדיהם אפילו בשקל אחד.