המשק הישראלי צפוי לספוג מכה קשה כתוצאה מהמלחמה הפתאומית שנכפתה על מדינת ישראל בשבת. הצמיחה ככל הנראה תצנח, גביית המיסים תפחת, הצריכה הפרטית תהיה נמוכה בהרבה מהתחזיות, הגירעון בתקציב יזנק והחשש הוא שהמשק ייכנס להאטה קשה והאזרחים יקבלו פחות שירותים ממשרדי הממשלה, בשל קיצוץ גדול בתקציב. הבשורה ה"טובה" תהיה כנראה שבנק ישראל, בנסיבות האלה, יימנע מהעלאה נוספת בריבית בעוד פחות משבועיים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
גורם בכיר במשרד האוצר הודה היום (ג') בשיחה עם ynet כי "במוצאי שבת עדיין חשבנו באוצר, כיוון שלא עדכנו אותנו מחוסר ידיעה על המצב החמור האמיתי בשטח, שמדובר רק בעוד סבב של ירי טילים, כמו שכבר התרגלנו לצערנו בשנים האחרונות. היה עיוורון מוחלט באוצר במוצאי שבת ביחס למצב האמיתי ולכן לא ניתן היה לומר אז שתהיה בישראל פגיעה כלכלית יוצאת דופן".
ב-1 בנובמבר הקרוב אמור משרד האוצר להגיש לממשלה ולכנסת מסמך כלכלי המכונה "התאמות בתקציב", אולם באוצר יבקשו כעת מהכנסת לאשר דחייה של שבועות אחדם בהגשת נתוני המשק, "כי יהיה שינוי עצום בנתונים לעומת מה שחשבנו עד עכשיו". מאחר שמדובר בתקציב הנוכחי בתקציב דו-שנתי קבעה הממשלה עם אישורו בחודש מאי השנה שב-1 בנובמבר יוגש מסמך ההתאמות, שיבהיר היכן בכמה יש לשנות את נתוני התקציב לשנת 2024.
בין השאר חוזים כעת באוצר כי אם המלחמה תימשך שבועות אחדים, הפגיעה בתוצר תהיה גבוהה בהרבה מאשר אובדן התוצר במלחמת לבנון השנייה. הסיבה: גיוס מאסיבי השבוע של 360 אלף אנשי מילואים שיחסרו במשק וניהול מלחמה כוללת בהיקף נרחב, הרבה יותר מאשר במלחמת לבנון השנייה, שארכה אמנם גם אז כחמישה שבועות.
"הפגיעה בתוצר תהיה הפעם גבוהה הרבה יותר. לא ניתן לנקוב עדיין במספרים כיוון שאי-הוודאות רבה מאוד, אולם אין להוציא מכלל אפשרות פגיעה בתוצר בהיקף של 1%-2%", טען הבכיר.
באוצר ציינו, כי כל התחזיות הכלכליות קשורות ישירות בתרחישים שינבעו משאלות של המדיניות שתנקוט הממשלה, משך המלחמה ומטרותיה. באוצר מעריכים שהמלחמה תעלה מיליארדים רבים ואין להוציא מכלל אפשרות שהעלות תגיע גם לשתי ספרות ולא למיליארדים בודדים. "עדיין לא ניתן לקבוע כמובן מהיכן יבוא התקציב ואיך זה יתנהל. בקורונה יצר האוצר 'קופסאות' מחוץ לתקציב ולא ברור אם יהיה צורך בזה גם הפעם. הכל תלוי בהיקף האירוע וההוצאה הכספית. בכל מקרה שר האוצר הורה לשחרר כסף, כאשר לא תהיה כל מגבלה לצורך ניהול המלחמה", נמסר.
באוצר יודעים כבר כי לצבא יהיו דרישות תקציביות גבוהות במיוחד במהלך ובסוף המלחמה. יתכן שיהיה מדובר במיליארדים רבים, מעבר לסיוע האמריקני הנוכחי. הגירעון המשוער בתקציב ינוע כנראה סביב לשיעור של 3%, שהם כ-55 מיליארד שקל, כאשר כל אחוז מהתוצר שווה כיום יותר מ-18 מיליארד שקל. עם זאת, אמרו במשרד האוצר, "אם תהיה חלילה דרמה, למשל כניסת החיזבאללה למערכה, המחיר יעלה מאוד".
גם החוב של מדינת ישראל צפוי לתפוח בשל המלחמה מעבר ל-60% מהתוצר, מצבו כיום, אולם באוצר מרגיעים ואומרים שהחוב לא יגדל בשיעור ניכר, כיוון שיימצאו מקורות מימון.
גורמים כלכליים מניחים כעת שבמצב מלחמה והאטה כלכלית צפויה, כאשר הצריכה הפרטית צפויה לקטון מאוד ועסקים ייקלעו לקשיים - הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תימנע ב-23 באוקטובר מהעלאת הריבית הבסיסית במשק פעם נוספת וזאת תישאר לפחות עד דצמבר בשיעורה הנוכחי, 4.75%, שמשמעותה ריבית פריים בשיעור שנתי של 6.25%.
גורם בכיר אחר אמר כי בשל התרחבות המלחמה, קיים חשש שחברת מודי'ס תוריד ביום שישי את תחזית דירוג האשראי של ישראל ותודיע כי היא תשקול בראשית 2024 להוריד את דירוג האשראי לראשונה בתולדות המדינה.
