בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שמנהל מכירות לשעבר בחברה לשיווק ביצים, שנטען כלפיו שביצע מעילת ענק, יקבל ממנה פיצויים והוצאות בסך כ-150 אלף שקל. השופט אורן שגב קבע שטענת הגניבה לא הוכחה ושפעולות החברה להשחרת פניו עולות כדי לשון הרע.
התובעת, חברת "מן הטבע בארותיים", עוסקת במיון ביצים ושיווקן. בינואר 2018, על רקע ניסיונו והיכרותו את קו חלוקת הביצים והלקוחות, החל הנתבע לעבוד כמנהל מכירות. הוא פוטר באוקטובר 2019 והחברה הגישה נגדו תביעה.
באמצעות עוה"ד לימור ארגוב-שנהב ועודד אלון היא טענה שהוא פעל בתרמית ודרש מלקוחותיה שישלמו עבור הסחורה ששיווק להם במזומן – בניגוד להתנהלותה העסקית הרגילה – ובתוך כך שלשל לכיסו סכום מצטבר של כרבע מיליון שקל. החברה דרשה ממנו פיצויים בגין הפרת הסכם ההעסקה והפרת חובות ההגינות ותום הלב, כמו גם שלילת פיצויי פיטוריו.
מנגד התעקש מנהל המכירות לשעבר שלא שלח יד בכספי החברה. לצד כתב ההגנה הוא הגיש באמצעות עו"ד שוש ריבר תביעה שכנגד, שבה האשים את החברה בהוצאת דיבתו לרעה בפני לקוחותיה, ובנוסף עתר לקבלת זכויות סוציאליות שלשיטתו מגיעות לו ושטרם שולמו לו.
ואכן, השופט שגב דחה לחלוטין את טענת המעילה: "האם התובעת הניחה תשתית ראייתית מספיקה שעל בסיסה ניתן לפסוק, ברף הנדרש בדין הפלילי, כי הנתבע הוא זה שאחראי לחוסרים שנתגלו בתקבולי לקוחות, ויתרה מכך, שהוא זה שנטל לכאורה תקבולים כלשהם לכיסו בניגוד לדין? התשובה לשאלות אלה היא לאו מוחלט. התובעת אף לא עמדה ברף הוכחה נמוך יותר, כנהוג בדין האזרחי לביסוס טענתה כלפיו".
מסקנתו הייתה שלמעט החזר הלוואה בסך 13,568 שעל במנהל המכירות לשעבר להחזיר לחברה, יש לדחות את מלוא רכיבי תביעתה. מכאן הוא ניגש לדון בתביעה שכנגד.
נקבע שהמנהל המפוטר הצליח להוכיח שהחברה הוציאה את דיבתו בפני לקוחותיה בשלוש הזדמנויות שונות. כך למשל, בשיחה שערך עם אחד הלקוחות אמר המנכ"ל שהוא "גנב ממני ומהרבה אנשים כסף". הוא הוסיף שהמנהל לשעבר "חבר עכשיו לאיזה מישהו הקשור לעולם התחתון", אשר "ישב בכלא על הברחת ביצים".
בשלב מסוים של השיחה הזהיר המנכ"ל את הלקוח שאם יעבוד ישירות מול הנתבע, הוא יכניס עצמו למעין מאסר במובן זה שלא יוכל להשתחרר מההתקשרות איתו. מסקנת השופט הייתה כי מדובר בהכפשת שמו של הנתבע "באופן הברור ביותר", כאשר לחברה לא עומדת הגנה כלשהי מכוח החוק.
לסיכום נקבע שעל החברה לשלם למנהל המכירות לשעבר 50 אלף שקל כפיצוי עבור הוצאת דיבתו, ו-75 אלף שקל נוספים עבור זכויות סוציאליות המגיעות לו ושטרם שולמו לו, כפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. עוד חויבה החברה לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל. הנתבע חויב כאמור להחזיר לחברה הלוואה בסך כ-13,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת והנתבעת שכנגד: עו"ד לימור ארגוב-שנהב ועו"ד עודד אלון ממשרד וקסלר ברגמן ושות'
• ב"כ הנתבע והתובע שכנגד: עו"ד שוש ריבר
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
