קומת הקרקע של חברת "סאניטי גרופ" נראית קצת כמו כל קלישאת סטארט־אפ. מטה החברה ממוקם בשכונת מיטֶה היוקרתית בברלין, חמש דקות נסיעה משער ברנדנבורג. יש שם פינות ישיבה מפונפנות, תאי טלפונים נטולי־טלפונים המשמשים כחללי חשיבה עבור העובדים, ומסכים שמרצדים מכל פינה. סאניטי גרופ הצליחה לגייס כבר 50 מיליון יורו למוצרים שלה, אבל ממש לא מדובר בהייטק קלאסי. רמז לכך מקבלים כבר בלובי, שמעוטר בציורי אמנים סביב נושא אחד: מריחואנה. ליד, בחנות הדגל של החברה, מוצגים לראווה קרמים ומשחות, כולם מבוססים על החומר הלא־פעיל של צמח הקנאביס. אסור להתבלבל: סאניטי היא גם ממש לא חברת קוסמטיקה. עיקר ההכנסות שלה הן מקנאביס רפואי, ואותו – לפחות כרגע בגרמניה – לא ניתן למכור בחנות.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אבל פין האנזל, 40, מייסד החברה, מאמין שכל זה עומד להשתנות. עד כה גרמניה, הכלכלה החזקה באירופה, על כמעט 85 מיליון אזרחיה, התאפיינה ביחס שמרני מאוד כלפי מריחואנה. אמנם הקנאביס הרפואי הותר לשימוש כבר ב־2017, אבל הרופאים עדיין מהססים, מטופלים רבים חוששים מהסטיגמה וחברות הביטוח מערימות קשיים. אלא שהבחירות האחרונות, עם תום עידן אנגלה מרקל, היוו מפנה: בין הסכמי הקואליציה החדשה שהוקמה התחבאה בשקט ההבטחה להפוך את הקנאביס בגרמניה לחוקי, ולאפשר מכירה של כמות מוגבלת לאזרחים מעל גיל 18 (או 21, הנושא טרם הוכרע) בחנויות ייעודיות או בבתי מרקחת. זה ייקח עוד זמן, אבל גרמניה עלתה על המסלול ללגליזציה של קנאביס. כשזה יקרה, לכולם ברור ששני דברים יתרחשו: הראשון, שלפתע ייוולד שוק ענק חדש, שקשה להעריך כמה יגלגל – תרתי־משמע – אבל יש הטוענים כי מדובר בפוטנציאל של 20 מיליארד יורו ואולי יותר. השני, שגרמניה, הסמן הרגולטורי של אירופה, תניע אפקט דומינו אדיר, שבעקבותיו מדינות אירופיות רבות ינהגו כמוה. ואז שוק הקנאביס האירופי כבר עומד להיות מטורף ממש.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אז פין האנזל מחכה. "עד גיל 35 אני לא גילגלתי אפילו ג'וינט", הוא אומר, "אבל כבר בגיל 17 התחלתי לדבר ולכתוב בעד לגליזציה. זה קרה אחרי שאבא של ידידה שלי מת מסרטן. הם מכרו את האוטו שלו, ואחרי שבוע הקונה הגיע אליהם חזרה הביתה וביקש לדעת למה מתחת למושבים יש שקיות עם קילו מריחואנה. אז התברר לי שהוא חי בסתר, נסע להולנד והבריח מריחואנה לעצמו כדי לסחוט עוד קצת חיים בכבוד עבור המשפחה שלו. זה השאיר עליי רושם חזק. וגם כשהיינו צעירים, היו בכל מקום בגרמניה פוסטרים של 'עדיף להזדיין כשאתה דלוק מאשר לנהוג כשאתה שתוי'. זה עבד עליי".
האנזל עשה סיבובים ארוכים ומוצלחים בקריירה שלו, כולל הקמה וניהול של בית אופנה וירטואלי באוסטרליה, אחרי שמיליארדר גרמני שם עליו 20 מיליון יורו בבנק וביקש ממנו להגיע לאוסטרליה תוך יום. עכשיו הוא בתחום הקנאביס הרפואי. "זו סגירת מעגל עבורי. יש לנו המון אנשים מתחום הרפואה פה, אבל הם לא אוהבי קנאביס, בשבילם זה עוד משהו שצריך להיות בבית מרקחת. הם לא אקטיבסטים כמוני".
מה זאת אומרת אקטיביסט? אתה פה לעשות כסף.
"אני אתן לך דוגמה: קיבלנו מחקר מאוסטרליה, שלפיו אפשר לגדל זן שיכול אולי לטפל בסכיזופרניה. הטיפול העכשווי בסכיזופרניה בכדורים פסיכוטיים הוא טיפול שהורס אמוציות אחרות של המטופל, ופה יש אפשרות לזקק את זה לטיפול בבעיה הזו בלבד. המשקיעים לא רצו לשמוע על זה, כי זה מאוד ספקולטיבי וכל הכסף יכול ללכת לאיבוד. בחברות אחרות הייתי מוותר, אבל פה מדובר בשליחות. אז עכשיו הפרויקט יצא לדרך: ארבע אוניברסיטאות בארבע ארצות לארבע השנים הבאות, במימון של חמישה מיליון דולר".
לפני מספר שבועות האנזל יצא לחופשה עם הוריו. הם עברו דרך ארוכה מאז ששמו ותמונתו פורסמו בעיתון המקומי כתומך לגליזציה, ועד שקיבל עוד תמונה וכתבה באותו עיתון לפני שנה לאחר שזכה בתואר "יזם השנה" בגרמניה (כתבה שבעקבותיה ביקשו כמה מחברותיה של אמו לשולחן הברידג' לדעת אם הבן שלה יכול לסדר אותן). "נכנסנו למסעדה וישב שם אולי זמבר, הביליונר שהשקיע בי לפרויקט באוסטרליה. הוא קם וצעק על פני כל המסעדה: 'הנה חבר שלי פין. אני מושקע בחברה שלו. הוא סוחר הסמים הגדול ביותר בברלין'".
פין האנזל, מייסד חברת הקנאביס הרפואית הגרמנית "סאניטי גרופ": "ישראל היא גן עדן של קנאביס, כי יש שם מחקרים של עשרות שנים, ומגדלים שם חומר מעולה עם ייחודיות לכאבים או פסיכוזות וכו'. יש היום ישראלים כמעט בכל מקום שיש בו מסחר של מריחואנה, מפורטוגל ועד לאוגנדה. אז מהם אני יכול לקנות, כי החומר מצוין והמחיר טוב. אבל אתם אנשים שמאוד קשה לשאת ולתת איתם. מאוד"
רק לפני כמה שנים אנשים היו שואלים אותו אם הוא באמת רוצה להגיד לילדיו שנעשה מיליונר מסחר בסמים. "אבל יש שינוי דרסטי בגרמניה", הוא קובע. "האישור הרפואי גרם להרבה אנשים להבין שקנאביס עושה טוב. הניסוי בלגליזציה בצפון אמריקה מראה שיש פחות אלימות בתוך המשפחה מאז, הרבה פחות שימוש של צעירים".
משרדי החברה שלו בברלין רוחשים מפעילות. טועמים, בקרי איכות, אנשי תעשיית הפארמה, יחסי ציבור, שדולות, קבוצה של עשרה עובדים שרצים מרופא לרופא עם המחקר הכי מעודכן ומנסים לשכנע בסגולות הקנאביס. "בגרמניה יש רק 200־300 דוקטורים שרושמים רצפטים, השאר מאוד סקפטיים. השוק הוא כרגע 200 מיליון יורו, יותר קטן מישראל. אבל הפוטנציאל הוא לפחות 1.5 מיליארד".
זה השוק הרפואי. אבל איך אתם מתכוננים ללגליזציה?
"אנחנו מוכנים בעיקרון לבום, אבל יש הרבה דברים לא ברורים. האם אנחנו מגדלים או מייבאים, או שניהם, כמו ישראל. כולם מייצאים לישראל, זה כאילו יש שם 80 מיליון אזרחים... לנו אין פה אקלים או תשתית לגידול. העלות פה היא שלושה יורו לגרם; בקולומביה הם מייצרים ב־19 סנט. חייבים לדאוג ללוגיסטיקה שתמיד יהיה חומר, לא כמו בקנדה, שהיה מחסור כבר מההתחלה. אנחנו גם מחפשים מקום למאה־מאתיים חנויות, בתקווה שייתנו לנו למכור גם בחנויות שלנו ולא רק בבתי מרקחת. אנחנו רוצים להיות בית קנאביס שעושה הכל - מהגידול ועד המכירה - אבל הממשלה חייבת להאזין לנו. אסור שיהיה מס גבוה מדי כדי שנהיה זולים מול השוק השחור, וחייבים לתת לנו לעשות שליחויות, כי זה מה שהדילרים עושים. בן־אדם שרוצה לראות נטפליקס בשישי בערב ולעשן, לא יילך לחנות במרחק קילומטר ממנו אם יש דילר שמגיע עד אליו".
החברה שלו תופסת כחמישה אחוזים משוק הקנאביס הרפואי בגרמניה, אבל הלגליזציה תשנה הכל. "כרגע זה שוק מאוד קטן עבור מקום כמו גרמניה, שבו כעשרה אחוזים מהאנשים מעשנים", הוא אומר. "1,000 טונות נמצאות היום בשוק השחור, שזה עשרה מיליארד יורו. אם נמחק רק חמישים אחוז מהשוק השחור, יהיה מספיק כסף לבקרת איכות, לחינוך, למניעה. בקנדה בנו עשרות בתי ספר חדשים אחרי הלגליזציה. אפשר לעשות הרבה דברים טובים וזה יבוא רק על חשבון עבריינים".
כדי שכל זה יקרה, העיניים של הייזל נשואות למזרח התיכון, וברור לו שככל שמהפכת הלגליזציה בגרמניה תתקרב, הישראלים יהפכו לשחקנים דומיננטיים יותר ויותר. "ישראל היא גן עדן של קנאביס כי יש שם מחקרים כבר עשרות שנים, מדברים שם באופן פתוח ומגדלים חומר מעולה, עם ייחודיות לכאבים, לפסיכוזות וכו'. הם יודעים המון על הנושא".
אתה כבר עושה עסקים עם ישראלים?
"עוד לא. קודם כל, אסור לכם לייצא, אבל יש היום ישראלים כמעט בכל מקום שיש בו מסחר במריחואנה. מפורטוגל ועד אוגנדה. אז מהם אני יכול לקנות, כי החומר מצוין והמחיר טוב. אבל אתם אנשים שמאוד קשה לשאת ולתת איתם. מאוד".
הרבה מאוד חברות ישראליות שעוסקות בתחום הקנאביס הרפואי כבר מתכוננות לבום הגרמני הגדול הזה. אחת מהן היא טוגדר פארמה, שבסיסה הוא באשקלון, אבל את חממות הגידול הענקיות שלה, 32 דונם, הקימה באוגנדה. טוגדר כבר מייצאת קנאביס לגרמניה – בינתיים רפואי בלבד - ומתישהו, כך מקווים בחברה, כשבברלין יצביעו בעד לגליזציה, מהחממות האלו ייצאו טונות של מריחואנה שגודלו על ידי ישראלים, צמחו על אדמה אוגנדית וימלאו ג'וינטים גרמניים. "ב־2017 שוק הקנאביס הרפואי בגרמניה היה 1.5 טון לשנה. היום אנחנו ב־12 טון. זה שוק שהולך וצומח", אומר ניר סוסינסקי, שותף מנהל, אחד מבעלי השליטה בחברה, והמנהל האופרטיבי של חוות הגידולים באוגנדה. "קנאביס הוא קנאביס. הוא לא יודע אם הוא רפואי. אנחנו עדים בגרמניה לתהליך שראינו כבר בקנדה: אי־הפללה, גידול בשימוש בקנאביס רפואי, התעוררות לטובת לגליזציה של מעשני תרבות הפנאי - ועכשיו, גם הקואליציה".
מלטה כבר עברה תהליך לגליזציה ולוקסמבורג כנראה תהיה הבאה בתור, אבל הן זניחות בעיני סוסינסקי. "עיני כל העולם נשואות לגרמניה, גם כי זה שוק ענק, וגם כי גרמניה היא מודל לחיקוי עבור מדינות רבות. הרגולטור הגרמני הוא מאוד קשוח, הרבה מדינות מתאימות את עצמן אליו. אנחנו עובדים עם חברה גרמנית בשם קנטורז', ואנחנו היחידים שיש להם תפרחת ולא שמן שנמכר בשוק הגרמני. אנחנו מוכרים כבר שני זנים פה. במשלוח הראשון באוקטובר הכנסנו 500 קילו ועוד 800 קילו באפריל.
"החלק היחסי שלנו בשוק קטן, אבל זה בעיקר בגלל שהשוק מאוד גדל, וזה שוק שהוא גדול מאוד מלכתחילה. החווה שלנו מגדלת פי שלושה מסך השוק הגרמני הנוכחי, אז יש פוטנציאל גדול מאוד. הצלחנו גם להכניס מוצר מאפריקה שזו הצלחה בקנה מידה עולמי, ואנחנו גם מביאים מוצר סופי ברמה מאוד־מאוד גבוהה, כי אוגנדה זה ליד קו המשווה, רמת קרינה גבוהה. מושקים במי גשמים, אין חומרי הדברה כימיים וזה מוצר כמעט אורגני, אז יש ביקוש לסחורה שלנו. מדובר במחירים שיורידו את המחירים בשוק הגרמני, שרוכש בעיקר מקנדה שהיא מאוד יקרה".
יש לכם מחשבות על כמה מהשוק הגרמני תתפסו?
"השוק הישראלי שווה 42 טון בשנה, אז אפשר לעשות חשבון כמה שווה השוק הגרמני. אנחנו פה רק בתחילת הדרך, מגרדים את הקליפה. הקנדים שולטים, אבל לישראלים יש ידע וטכנולוגיה. הרגולציה הישראלית לא הפנימה את המכפלות, בגלל זה אין ייצוא והלכנו לאוגנדה. החווה הוציאה לישראל חמש טונות בשנה וחצי האחרונות, אבל אנחנו הרבה יותר מתעניינים בשוק הגרמני והאירופי. זה שוק גדול ולא רווי עדיין. גרמניה היא השוק הבא. יש פה את הפוטנציאל הכי גדול, לא רק בגלל גרמניה אלא בגלל שברור שברגע שמשהו קורה בגרמניה, הוא יקרה בכל מדינות האיחוד".
וכשבברלין יצביעו בעד לגליזציה?
"אנחנו מוכנים. אנחנו לא יודעים בדיוק לְמה, אבל אנחנו מוכנים".
גם בחברת פנאקסיה כבר נכנסו לשוק הגרמני, הידוע בנוקשות התקינה שלו. דדי סגל, דוקטור לכימיה חישובית במכון ויצמן, הקים כמה חברות פארמה, עשה כמה אקזיטים והקים את פנאקסיה, חברה לייצור ולהפצת מוצרי קנאביס רפואי. סגל מאמין שימי הג'וינט המגולגל הולכים וחולפים ושהעתיד שייך למשאפים, לוופורים. "הקמנו את החברה מתוך הבנה של מוצרים המאפיינים תרופות בסטנדרטים של איכות ובטיחות, למרות שזה מופק מקנאביס. וגם עבור שימוש פנאי על כל סוגיו. אנחנו מתרכזים בעיקר בשוק המשאפים, ובגרמניה יש לנו נתח של שמונה אחוזים הצומח מדי חודש. אנחנו מייצאים גם דברים אחרים כמו טבליות, שמנים, אבל המשאף זה המוצר שאנחנו דוחפים היום הכי חזק, כי אנחנו גם רואים איך זה נוגס בפלח השוק של הפרחים".
איך מתכוננים לרגע שבו תוכרז לגליזציה בגרמניה?
"אנחנו נערכים לתרבות הפנאי של הקנאביס עם הרבה שיווק ומכירות. ישראל תמיד נמצאת בחוד מחקר הקנאביס ויש לה שם עולמי טוב מאוד. שני אחוזים מהאוכלוסייה בגרמניה בשימוש רפואי, 20־30 אחוז בשימוש פנאי. עד 2025 יהיה שימוש רפואי של שלושה מיליארד יורו. שימוש פנאי (כלומר, לאחר לגליזציה ‑ ז"א) יהיה פי שבע או שמונה. אנחנו מתקרבים למאני־טיים ורוצים לתפוס נתח שוק גדול בוופורים. בארצות־הברית יותר קל כי כולם יודעים שאתה מוכר מוצר פרימיום. בגרמניה יש עוד הרבה עבודה לחנך את האנשים, שיידעו על מה אנחנו מדברים".
וזו באמת השאלה הגדולה: אם וכאשר תהיה לגליזציה בגרמניה, כמה השוק הזה יהיה שווה? כרגע, כאמור, רצות כל מיני הערכות. מדברים על כמה מיליארדי יורו, 20 מיליארד ויותר. אבל פרופ' יוסטוס האוקאפ טוען שהמהפכה הזו תהיה הרבה יותר מאשר שורת רווח כזו או אחרת. האוקאפ הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת דיסלדורף, שחקר את ההשפעות הכלכליות של הלגליזציה. "קנאביס חוקי בגרמניה ייצר חמישה מיליארד דולר בשנה ממסים ומחיסכון של עבודות שיטור ורשויות משפט", הוא אומר. "תהיה דרישה גבוהה מאוד, וזה חוק שהולך לייצר 27,000 מקומות עבודה, מינוס העבריינים בפארקים שמוכרים בלי רגולציה חומר פחות איכותי ושאינם בוחלים במכירה לקטינים. הסכנה היא שחלק ממי שיאבד את העבודה שלו שם, יידרדר לפשע יותר חמור. כלכלית, זה דבר שחייב להיעשות. אי־אפשר ממש לעצור את זה, אז עדיף לשלוט בזה. כולם יודעים, כבר בתיכון, איפה אפשר להשיג. זה זמין. לגליזציה עושה את עישון הג'וינט פחות קוּל אם ההורים שלך מעשנים את זה".
אז זו החלטה בעיקר כלכלית?
"כן, כי גרמניה צריכה לממן את כל מה שקרה בקורונה והאקלים וכו', וחמישה מיליארד יורו בשנה זה סכום. אבל זה מעבר לזה: אנחנו מדינה תעשייתית. בשביל גרמניה זו הזדמנות עסקית כדי להיות מייצאת ראשית".
ומה הסיכון?
"ההתמכרות, שגם עולה הרבה כסף לכלכלה. ואז נוצר קונפליקט: הביזנס, שרוצה למכור כמה שיותר, ואנשי הבריאות הציבורית, שמעוניינים במניעה ובחינוך".
"אין פה שאלה של בעד או נגד כי זה כבר קורה", אומרת ד"ר אווה הוך, פסיכולוגית קלינית ופסיכיאטרית מאוניברסיטת מינכן בעלת שם עולמי בנושא הפרעות סמים. "התפקיד שלי הוא לטפל בהתמכרות ואני יכולה רק לתת נתונים אובייקטיביים. יש המון סכנות, בעיקר בגיל הצעיר של מי שמשתמש הרבה: התמכרויות, בעיות גדילה, דיכאון, חרדות, פסיכוזה, דו־קוטביות, בעיות ריכוז, תאונות דרכים, בעיות סוציאליות, הצלחה אקדמית יורדת, סכנה לנשים בהיריון, סרטן, פגיעה בהנקה".
7 צפייה בגלריה
''אין פה שאלה של בעד או נגד כי זה כבר קורה''. מפגינה תומכת לגליזציה בגרמניה
(צילום: AFP)
ועם כל זאת, גם הוך מבינה שהשינוי כבר קורה, ועכשיו צריך לנווט אותו. "בעיקרון הלגליזציה טובה, כי יש בקרת איכות. אתה יודע מה אתה מקבל. יש אינפורמציה. אבל צריך למדוד אינדיקציות כלכליות, רפואיות, חינוכיות וחברתיות, ומולן מספר המתמכרים, תאונות הדרכים, ההתאבדויות. הגידולים יהיו בחסות הממשלה הגרמנית, לא שוק חופשי כמו בארה"ב. צריכים להיות מאוד זהירים כי גרמניה גדולה, עשירה ומשמשת מודל למדינות השכנות לה. אנחנו פותחים את הדלת ואז כבר אי־אפשר לדעת עד כמה היא תיפתח. וכן, צריכים גם לדאוג שזה לא יהיה יקר ושחלק מההכנסות יושקעו בחזרה בחינוך ובמניעה כבר מגיל בית הספר. צריך שיהיה מחירון, תוויות עם כמות החומר הפעיל ושחלק מההכנסות ינותבו למחקר".
"צריך להודות שמדיניות הסמים של גרמניה נכשלה", מודה ד"ר קירסטן קאפרט־גונתר, רופאה וחברת פרלמנט ממפלגת הירוקים. "אפשר לקנות קנאביס בכל פינה מבלי לדעת מה קונים ובלי שאף אחד בודק את גיל הקונה. כרופאה, ראיתי הרבה פעמים את האפקט של שימוש בסמים ושל התמכרות, אבל במרוצת השנים הבנתי שדווקא האיסור גורם לנזק. אם בן־אדם רוצה לאכול עוגיית חשיש במקום לשתות בירה או יין בערב, אנחנו צריכים לתת לו אפשרות לקחת החלטה חוקית לגבי זה. זו הצלחה גדולה שהקואליציה הזו מעבירה את הרפורמה בסמים. המודלים בקנדה גם לימדו אותנו שיש פחות שימוש ויש שיפור לטובה בבריאות הציבורית".
מה המוטיבציה העיקרית לאשר לגליזציה עכשיו?
"בריאות הציבור ושמירה על בריאות הצעירים. קיימת הסכמה היום בנושא הלגליזציה, אבל יש הרבה פרטים שצריך לדון בהם. אני מאמינה שתהיה הצעת חוק כבר עד סוף השנה. אנחנו יודעים שאנשים יוכלו לקנות מחנויות מורשות ושרמות החומר הפעיל חייבות להיות רשומות. אנחנו גם מודעים למעמד שלנו ולכך שההחלטה שלנו ויישומה ישפיעו על מדינות אחרות באיחוד".
האם הממשלה תהיה גם אחראית לתמחור?
"זה עדיין לא ברור. אנחנו צריכים למצוא את האיזון בין מחיר שיתחרה עם השוק השחור, ומצד שני יהיה מספק כדי להשקיע במניעה ובחינוך".
אז יש עוד הרבה סימני שאלה, אבל הכיוון הגרמני הכללי מאוד ברור. לגליזציה כן, אבל עם הרבה מאוד מחקר, הרבה מאוד טכנולוגיה. חברות שנראות כמו חנויות אפל, ולא טולות בשקים מסיני; דוקטורים ופרופסורים שחותמים על בדיקות מעבדה מורכבות, לא השליח מטלגרם, שמבטיח "באצים פצצות, פלוס פינוקים במשקל". מדע, מדע, מדע. תשכחו משוק סמים, תתכוננו לשוק מפוקח כמו תרופות או מזון. מהבחינה הזו, דווקא ישראל נחשבת לאורים ולתומים של התעשייה. אין כמעט כתבה בגרמניה בנושא שלא מזכירים בה את שמו של פרופ' רפי קרסו, מי שהצליח לבודד את החומרים הפעילים בקנאביס כבר בשנות ה־70; או את פרופ' דדי מאירי, ראש המעבדה לחקר הסרטן והקנבינואידים בטכניון, שאמר בראיון לעיתון גרמני (כשמעל ראשו הוצב ציטוט של איינשטיין ותמונה של וולטר ווייט מ"שובר שורות"): "הקנאביס הוא התרופה העתיקה ביותר שידועה למין האנושי. 5,000 שנה השתמשו בו נגד אלפי מחלות, עד שנות ה־30 של המאה הקודמת. ואז זה נשאר לשוק השחור".
מחלקת המחקר הגדולה של מאירי - רק בטכניון בחיפה יש צוות של 40 רופאים, כימאים וביולוגים שחוקרים איזה זן קנאביס יכול לעזור לפוסט־טראומה, לסרטן, לאלצהיימר ולפרקינסון - מקבלת בין השאר מימון מ־IMC, חברה ישראלית שיושבת בקיבוץ גליל ים ומפעילה מטעי גידולים בעוטף עזה. IMC היא סיפור של שני יזמים, שגילו בקנאביס שליחות ציבורית. דורון רזניק הוא המגדל, זה שיודע בדיוק איזו אדמה, כמה מים, כמה לחות וכמה אור צריך כדי לגדל את העשב המושלם. הוא בן 68, עד לפני שש שנים בכלל גידל פפריקות בקליפורניה. ואז הוא פגש נפגעי חרדה שטופלו בקנאביס והחליט לשנות כיוון.
7 צפייה בגלריה
''אי-אפשר ממש לעצור את זה אז עדיף לשלוט בזה''. הפגנת תמיכה בלגליזציה בגרמניה
(צילום: EPA)
מי שבדיוק הציע לו לבוא אליו לחברה הוא אורן שוסטר, יזם סדרתי מוכר בן 54, שנדלק על תחום הקנאביס הרפואי אחרי ששמע חולת פרקינסון שחייה השתנו מקצה לקצה בעקבות השימוש. היום הם מגדלים 11 סוגים של קנאביס, שנקראים על שם ערים בעולם: יש את הזנים תל־אביב, ניו־יורק, פריז וזן רומא, הפופולרי ביותר. גם הם מבינים שגרמניה זה הדבר הגדול הבא. "הגענו לזנים מאוד מדויקים, עשינו הרבה שאלונים, למדנו ואספנו המון דאטה", אומר שוסטר. "ישראל וגרמניה מאוד דומות מבחינת רגולציה: תקן דומה ומכירה דרך בתי מרקחת ללקוחות עם מרשמים. לנו יש יתרון גדול, עם שנים של הבנה וניסיון בתחום הרפואי, נתונים, השפעה, ספציפיקציות של צמחים לאינדיקציה רפואית; וגרמניה היא שוק שמתבסס על מדע, מחקר והוכחות. אנחנו גם באותו איזור זמן, טיסה קצרה וישראל וגרמניה הן שותפות סחר גדולות מאוד. הרגולציה נוקשה יחסית, וזה טוב. הגישה שלי היא ללכת למקום הכי קשה והכי מסודר, כי אם אתה יכול לעבוד במקומות מאורגנים אתה בסטדנרט הכי גבוה. אני מאמין בזה".
שוסטר הבין כבר לפני שנתיים את הכיוון ורכש חברה גרמנית קטנה בשם אדג'ופארם, שפועלת כ־50 ק"מ מצפון להמבורג. עכשיו היא כבר לא כל כך קטנה. שוסטר: "החלטנו שגרמניה תהיה ההאב באירופה. יש לנו מפעל שיודע לקבל חומר מחו"ל, לעבד אותו, לארוז ולשלוח להפצה. בנינו מרכז לוגיסטי מאוד גדול שיכול להכיל כמויות גדולות של מוצר בתנאים נאותים ולשחרר לשוק הגרמני, אבל גם לכל השוק האירופי. יש אנשי רגולציה, פארמה, קנאביס. יש לנו בונקר עם קירות בעובי 25 סנטימטר, שכולו מחובר לתחנת המשטרה המקומית למקרה שמישהו פורץ".
ולמה שיקנו דווקא מכם?
"כי אנחנו באים עם דאטה קליני של מטופלים, דבר שהשוק והרופאים הגרמניים צמאים לו. בנינו תשתית גלובלית ואת גרמניה וישראל בנינו כך שנקבל כמויות של חומר גלם או מוצר סופי, ואז נעבד ונפיץ לכל שאר גרמניה ואירופה. מדובר בראייה אסטרטגית גלובלית. בעתיד אתה חייב שתהיה לך כל הזמן אספקה. לא יכולים להיות חוסרים, בעיקר כשמדובר בתעשייה צעירה. השקענו בשרשראות האספקה הבינלאומית. אנחנו צריכים להיות מוכנים, כי הכמות תהיה רלוונטית רק כשהמקום יגשים את עצמו".
יש לך מושג לגבי היקף השוק?
"לא ברור. כרגע, אנחנו יודעים רק על אלו שמבקשים את הכסף מהביטוח עבור צרכים רפואיים. אבל יש כאלו שמשלמים לבד, וזה סגמנט שמאוד עולה אז אין גודל אמיתי. וכמובן, מרגישים גידול משמעותי בסגמנט של שימוש פנאי ובמכירות למטופלים לא מבוטחים. הצמיחה איטית, אבל המקום מאוד גדול, אז כל גידול קטן הוא בווליום גדול".
וביום שבו יהיה הבום הגדול?
"לנו יהיה מאוד קל לכוון את עצמנו אם תהיה צמיחה גדולה. אנחנו נהייה עם השחקנים המובילים, אין לי ספק, בין עשר החברות בהובלה של השוק הגרמני. החלום הוא, כמובן, מאה אחוז נתח שוק, אבל זה מורכב, זה דיבור באוויר. זו יכולה להיות אמת צרופה ־ או תלוש לגמרי. אין בנץ' מרק. זה לא שוק שמתנהל כמו שווקים אחרים, כי אין שווקים שיש להם כזה ביקוש בשוק השחור. אי־אפשר לדעת מה הנתח העכשווי כי אין מספיק דאטה. אין מערכות מספקות לאיסוף נתונים לקנאביס. אבל אנחנו מחכים לרגולציה ומוכנים לעלייה. לזה התכוננו".
7 צפייה בגלריה
''אין שווקים שיש להם כזה ביקוש בשוק השחור''. הפגנת תמיכה בלגליזציה בגרמניה
(צילום: EPA)
בראיון לעיתון גרמני העיד כריסטיאן הואק, אחד ממייסדי החברה הגרמנית שהישראלים רכשו, על האינטגרציה עם הישראלים: "הם כל הזמן אמרו לנו, 'תחשבו מחוץ לקופסה, תחשבו מחוץ לקופסה', ואנחנו בכלל לא הבנו באיזו קופסה אנחנו. עד שהישראלים נכנסו לחיים שלנו, הכל היה אותו דבר ופתאום בכל יום יכול להיות משהו או כיוון חדש. לאט־לאט נעשינו ישראלים בעצמנו, וכשהיינו חוזרים לחיים הרגילים שלנו, מחוץ לעבודה, אנשים היו שואלים אותנו אם התחלנו לעשן".
לא תמיד פשוט לעבוד עם המנטליות הגרמנית.
שוסטר: "זו אינטגרציה מאוד מעניינת. היינו מבקשים מהם בישיבות הסברים, כי לכל זן של קנאביס יש שם רגולציות של 300 עמודים לכל מדינה בגרמניה, והם היו אומרים: איך אתה רוצה שנסביר אם גם אנחנו לא מבינים? יש הבדלי מנטליות מהותיים בבסיס".
כמו?
"אני אמרתי להם מההתחלה: מי שלא טועה, לא עושה. אם לא טעיתם - לא עשיתם. והם אומרים 'כן, כן' ואז 'אסור לטעות'. אני אומר צריך לטעות, והם אומרים כן, כן, אבל אז שוב אומרים לי שאסור לטעות. הבסיס שונה, אבל זה שילוב טוב ומצחיק של דוגריות וחוצפה עם תכנון וסדר".
פורסם לראשונה: 07:45, 03.06.22
