אין בחוק הישראלי הגדרה ברורה למהי רשלנות רפואית בהריון או בלידה. ניתן למצוא בחוק מבחנים כלליים בנוגע לרשלנות בעלי מקצוע שונים, ובכללם רופאים, אחיות ומטפלים. על פי מבחנים אלה, סטייה מרמה סבירה ומקובלת של טיפול ביולדת או באישה הרה, שגרמה לנזק, נחשבת לרשלנות. התשובה לשאלה מהו טיפול סביר נלמדת בעיקר מחוות דעת של מומחים למיילדות וגינקולוגיה, נהלים והנחיות של משרד הבריאות, איגודים מקצועיים וספרות מקצועית.
השאלה אם הייתה או לא הייתה רשלנות בהריון נבחנת בהתאם לידע שהצטבר בתחום מעקב ההריון והסטנדרטים שחלים על התהליך במועדים הרלוונטיים. כיום, מחדלים או ליקויים בביצוע בדיקות מעקב הריון עשויים לשמש בסיס לתביעת רשלנות רפואית, במקרים בהם המחדלים גרמו לנזק לאם או לעובר.
רשלנות רפואית בלידה מתרחשת ברוב המקרים כשהצוות לא מעריך נכון את מצב היולדת או העובר, בוחר בסוג לידה שאינו מתאים לנסיבות וכן במקרים בהם התגובה לסיבוך שנוצר לקראת הלידה חורגת מסטנדרט מקובל באופן שהוביל לנזק.
ככלל, כדי לצלוח תביעת רשלנות רפואית בהריון ולידה יש להוכיח שלושה מרכיבים: התרשלות, גרימת נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.
הריון הוא תהליך מורכב וארוך המצריך מעקב רפואי במגוון היבטים. יש תביעות רשלנות הנוגעות לכשלים בהנחיות או ההסברים שקיבלה האם במהלך ההריון. כך למשל, בית המשפט פסק פיצויים בגובה מיליוני שקלים לאם שלא יודעה על חשיבות נטילת חומצה פולית במהלך ההריון, מה שהוביל לכך שהתינוק נולד עם נזק בעמוד השדרה. רופא המבצע מעקב הריון חייב לתת לאם הנחיות מתאימות בנוגע לתזונה, הימנעות מסיגריות, אלכוהול ותרופות מסוימות ונטילת תוספי תזונה, במיוחד אם מדובר בהריון הראשון שלה.
חובה מרכזית נוספת היא לוודא שההריון מתנהל בצורה תקינה ולאבחן בעיות רפואיות כמו מצוקה של העובר, האטה בגדילה, אבחון תסמונות ומומים ועוד. הרשלנות הרפואית יכולה לבוא לידי ביטוי בכך שהאם לא הופנתה לביצוע הבדיקות המקובלות, חוסר מקצועיות בפענוח הבדיקות או העדר תיעוד רפואי כנדרש.
חשוב לדעת כי כשההריון מוגדר (או היה צריך להיות מוגדר) בסיכון גבוה, חלות חובות מיוחדות בנוגע להשגחה ומעקב, ואלה צריכים להיות הדוקים יותר ביחס להריון רגיל. העדר אבחון של הריון בסיכון גבוה או מתן טיפול שאינו מתאים לסוג הריון זה, יכולים להוות רשלנות רפואית.
גם בסופו של הריון רגיל ותקין עלול להתרחש סיבוך בתהליך הלידה. הצוות הרפואי שמקבל את היולדת מחויב להקפיד על מעקב וניטור רצוף ולפעול במהירות אם מתגלים סימני אזהרה או מצוקה.
תביעות רשלנות רפואית עשויות להתייחס בין היתר לבחירת סוג הלידה. יש דוגמאות למצבים בהם העובר גילה מצוקה מתמשכת והצוות השתהה בניתוח קיסרי והעיכוב הוביל לנזק מוחי, או בחירה בלידה מכשירנית שלא הייתה הכרחית והובילה לנזק לא פשוט לאם. גם הערכה לא נכונה של משקל היילוד או הפעלת כוח רב מדי לצורך חילוץ התינוק עלולים להיחשב רשלנות. בנוסף, השארת חלקי שליה ברחם עשויה לבסס תביעה, ככל שיוכח שהצוות לא ערך את הבדיקות הנדרשות.
