1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית משפט השלום בדימונה חייב לאחרונה אישה לשלם לגיסה 474 אלף שקל עבור החזר חצי מהלוואה שהעניק לבעלה לשעבר לצורך רכישת מניות בחברה שהחזיק. השופט מנחם שחק קבע כי מאחר שבהליכי הגירושים בין בני הזוג החברה נתפסה כרכוש משותף, הרי שגם החוב עבור רכישת המניות הוא משותף.
ב-2012 העביר אח לאחיו 650 אלף שקל כהלוואה לצורך רכישת המניות של השותף שלו בחברה שהחזיק. באותה תקופה האח הלווה היה נשוי, אבל שנתיים לאחר מכן הוא ואשתו נפרדו והחלו לנהל הליכים משפטיים לחלוקת רכוש.
בתביעה שהגיש ב-2019 נגד גיסתו לשעבר טען האח המלווה שהיא צריכה להחזיר לו חצי מההלוואה, סכום שבשערוך להיום עומד על 413 אלף שקל. לטענתו, ההלוואה ניתנה לאחיו וגיסתו ביחד, כחלק מההתנהלות הכלכלית הזוגית המשותפת שלהם, והיא הייתה מודעת לכך שמדובר בחוב משותף.
האישה טענה בתחילה כי לא הייתה זו הלוואה פרטית אלא הלוואה לחברה שביצעה "רכישה עצמית" של מניות. אבל בהמשך היא שינתה הטיעון וציינה כי היא לא אמורה לשלם את ההלוואה משום שניתנה לבעלה לשעבר באופן אישי, ללא ידיעתה וללא שום קשר אליה.
השופט מנחם שחק קבע כי לכאורה הנתבעת הייתה יכולה להוכיח שההלוואה ניתנה לחברה, שהיא אישיות משפטית נפרדת, ולכן החברה היא זו שצריכה לשלם אותה. אלא שהיא זנחה את הטענה הזו והתמקדה בטענה שמדובר בחוב פרטי של בעלה לשעבר.
נקבע כי אין ספק שהחברה הייתה "חלק ממסת הנכסים הזוגית", גם אם המניות בה היו שייכות רשמית לבעל. ראשית, משום שבתקופה שבה ניתנה "לא נצפו באופק ענני הסערה הזוגית". שנית, החברה הוקמה במהלך החיים המשותפים, כשבני הזוג היו יחד כבר קרוב ל-30 שנה. שלישית, הכנסות החברה שימשו לקיום משק הבית המשותף, כפי שהנתבעת עצמה אישרה.
בפסק הדין צוין כי האישה הודתה שהבטיחה לגיסה שהיא ובעלה יחזירו לו את הכסף והתגייסה לשם כך לגביית חובות מלקוחות החברה. מעבר לכל אלה, החברה נכללה בהליך איזון המשאבים בין בני הזוג ושימשה בסיס לתשלומי האיזון שנקבעו במסגרתו.
השופט קבע כי מהעדויות עלה שהאישה הייתה מודעת לכך שבעלה היה זקוק להלוואה כדי לרכוש את חלקו של השותף שלו ולהציל את החברה, שמטרתה הייתה לפרנס את המשפחה.
"מכל האמור עולה באופן ברור דיו... כי החברה הייתה חלק ממצבת הנכסים המשפחתית, כך ראו אותה בני הזוג שניהם, התנהלותם הצביעה על כך, ואף בדיעבד, בעת חלוקת הרכוש, הם התייחסו אליה ככזו", כתב.
לפיכך נקבע כי מאחר שההלוואה שימשה לצורכי הגדלת האחזקות של התא המשפחתי בחברה, מדובר ב"נכס שלילי משותף". כלומר, החוב הוא חוב משותף ולכן האישה צריכה לשלם חצי ממנו – בשערוך להיום. בנוסף להחזר של 413 אלף שקל היא חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 61 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד לאה לזנובסקי עוסקת בדיני חוזים • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין