בעקבות ערעור שהוגש לבית הדין לעבודה בבת ים נקבע לאחרונה שבן 52 בעל צרכים מיוחדים יקבל קצבת שאירים כ"יתום תלוי" מקרן הפנסיה שביטחה את אימו המנוחה, שהייתה עובדת מדינה.
המערער סובל משיתוק מוחין, פיגור שכלי ומוגבלות פיזית ומוכר מלידה בביטוח הלאומי כבעל 100 אחוזי נכות. מזה כשני עשורים הוא מתגורר בדירה בקהילה בהוד השרון של עמותת "עמיחי", הדואגת לצרכיו הבסיסיים. באוקטובר 2021 הלכה אימו לעולמה.
בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות), שאיריו של נפטר הם בין היתר "ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם". עוד נקבע כי מי שאין לו הכנסה מספקת ואינו מסוגל לכלכל עצמו - נחשב כמי שאינו עומד ברשות עצמו. במילים אחרות, על מנת שבגיר יזכה בקצבת שאירים עליו להוכיח עמידה בשני תנאים מצטברים: חוסר יכולת לעבוד והיעדר הכנסה מספיקה.
אחרי מות האם הוא פנה באמצעות אחותו, האפוטרופוסית החוקית שלו, למינהלת הגמלאות במשרד האוצר בבקשה לקבל קצבת שאירים כיתום תלוי, אך נדחה. בהחלטתה ממאי 2022 היא קבעה שהוא לא עונה לתנאים האמורים, שכן הוא שוהה בקהילה הדואגת לכל צרכיו ואף מקבל קצבת ביטוח לאומי חודשית המכסה את הוצאותיו השוטפות (על פי נוהל פנימי של המינהלת, רק תלוי שהוצאותיו הרפואיות עולות על הכנסותיו זכאי לתשלום קצבת השאירים).
בערעור שהגיש באמצעות עו"ד רפי שפטר נטען שההחלטה מנוגדת לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, הקובעת שמימון שהייה בקהילה אינו נחשב "הכנסה" לעניין הגדרת "עומד ברשות עצמו". הוא הוסיף כי הקיצבה החודשית הזעומה מביטוח לאומי נמוכה באופן משמעותי מהוצאותיו השוטפות שאינן רפואיות בלבד (וכוללות בין היתר ביגוד והנעלה, חוגים פרטיים, בילויים וכיוצא בזה).
ואולם חרף האמור, נכתב בערעור, המינהלת דחתה את הבקשה לקצבת שאירים "תוך הפגנת אטימות לשמה, כאילו אין די בהתמודדות היומיומית הנובעת מהטיפול בנכה 100% הסובל משיתוק מוחין ופיגור שכלי".
בתגובה טען האוצר באמצעות עו"ד אריאל פרץ שההחלטה למנוע מהמערער קצבת שאירים הייתה נכונה. לדבריו, במרץ 2022 נערך שימוע שבמסגרתו התברר כי הוא יוצא מהקהילה הביתה פעמים ספורות בלבד במהלך השנה, וכי נותר לו עודף לאחר תשלום הוצאותיו הרפואיות מקצבת הביטוח הלאומי שמשולמת לו.
כלומר, לטענת המדינה, המערער לא עונה לתנאים לקבלת קצבת שאירים עבור בגירים, שכן העמותה דואגת לכל צרכיו הבסיסיים והכנסותיו החודשיות עולות על הוצאותיו הרפואיות. המינהלת דחתה את הניסיון להיתלות בפסיקת בית הדין הארצי שכן לטענתה בפועל השופטים היו חלוקים בדעתם, ושעד היום טרם התקבלה הכרעה בשאלה העקרונית אם מימון שהייה במוסד נחשב להכנסה.
אלא שבשלב מסוים של ההליך המשפטי, ולאחר הידברות בין הצדדים, חזרה בה המדינה מעמדתה והסכימה שהמערער יהיה זכאי לקצבת השאירים. עוד הוסכם במסגרת הפשרה שהמינהלת תישא בהוצאות המשפט שלו, בסך 4,675 שקל.
"בית הדין מברך את הצדדים על הגעתם להסכמות בהליך זה. לבקשתם, ניתן תוקף של פסק דין להסדר אליו הגיעו", כתבה השופטת קארין ליבר-לוין בהחלטתה, ובכך סתמה את הגולל על הפרשה.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד רפי שפטר
• ב"כ המשיבה: עו"ד אריאל פרץ
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
