"הקפאת הריבית על משכנתאות היא טעות ואני לא בטוח שבסופו של דבר זה עוזר לזוגות צעירים ולרוכשי דירות". כך אמר השבוע פרופ' אשר בלס, הכלכלן הראשי לשעבר בבנק ישראל ומרצה במכללה האקדמית אשקלון, בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-radio ynet. לדבריו, "הצעה כזו היא התערבות לא נכונה בשיקולי בנק ישראל ובעצמאותו, ובסופו של דבר זה יביא לידי כך שהבנקים בעתיד לא יציעו הלוואות בריבית משנה או שיוסיפו פרמיות שיפצו על צעדים מהסוג הזה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
דבריו של פרופ' בלס מגיעים ברקע ההודעה של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, כי הוא יבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה ליזום הצעת חוק שתגרום לכך שכאשר הריבית במשק עולה, הריבית על המשכנתאות לא תעלה. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, השיב לדברים ואמר כי "מי שאינו מבין זאת ומנסה למצוא פתרונות פלא בראש ובראשונה עלול לפגוע דווקא בשכבות החלשות".
לטענת פרופ' בלס, "בטווח הארוך, הפגיעה בנוטלי המשכנתאות אינה דרמטית כי הריבית אומנם עולה, אבל כך גם האינפלציה ושווי הדירות. כלומר, מי שקנה דירה לפני שנה-שנתיים ישלם יותר בריבית, אך ירוויח רווח הון. יתרה מכך, אם הצעה כזו תתקבל, נוטלי המשכנתאות החדשים - כלומר מי שאין בידיו דירה, ישלם יותר כדי לפצות על הנזק הגלום בהצעה הזו (לבנקים - ר"כ)".
עוד הוסיף פרופ' בלס, כי "יש לכך השפעות מאקרו-כלכליות ואיתות לא חיובי לחו"ל, כי מה ערב לכך שאחרי זה גם עסקים שנטלו הלוואות בריבית משתנה לא יהיו מוגנים גם הם מהעלאות הריבית? למעשה, הדבר הזה יכול להוביל לנזק גדול יותר ממה שנראה לעין בטווח הקצר".
לטענתו, ייתכן שיש קשר בין ההצעה של חה"כ גפני לבין המחאה הציבורית הנרחבת על אבסורד הפיקדונות, במסגרתו הבנקים לא גלגלו את מלוא העלאות הריבית לפיקדונות האזרחים. "יכול להיות שהקומבינציה של לגבות ריבית גבוהה יותר על משכנתאות בריבית משתנה ולא לתת ביטוי גבוה יותר למשקי הבית שמפקידים את כספם בבנקים, לא נראית סבירה ויכול להיות שכל הבעיה הזו הייתה נמנעת אם היינו רואים איזון בין שני הדברים".
על מקומו של בנק ישראל בסוגיה, אמר פרופ' בלס כי "אני לא יודע אם בנק ישראל יכול להכריח את הבנקים לגלגל את הריבית לפיקדונות, אבל הוא יכול למשל להציע את המק"מים (מלווה קצר מועד, סוג של איגרת חוב ממשלתית שמנפיק בנק ישראל - ר"כ) בקנייה ישירה ולא דרך הבנקים ובלי עמלות. אם משק בית היה יכול לקנות ישירות מבנק ישראל מבלי לעבור את כל המערך של הבנקים, יכול להיות שזה היה לוחץ עליהם להעלות את הריבית. מנגנונים כאלה קיימים בחו"ל".
זה פתרון ריאלי? בנק ישראל יכול לנהל מנגנון כזה לציבור שלם?
"צריך לחשוב על זה, אולי יש פתרונות אחרים. אבל המצב שבו הריבית על הפיקדונות לא עולה מקרין גם על מה שקורה בבנקים בכלל ובמידה מסוימת זה מעקר את האפקטיביות של המדיניות המוניטרית. למשל, אם רוצים שהציבור ירכוש פחות נדל"ן אבל הוא לא מקבל ריבית סבירה על הפיקדון בבנק, אז האפקטיביות של המדיניות חלקית יותר".
"גפני עלה פה על נקודה מסוימת. יש פער תפיסות"
בניגוד לדבריו של פרופ' בלס, יונתן ברלינר, סגן יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות ויו"ר הוועדה המקצועית בה, טען בריאיון ל"כסף חדש" כי "גפני עלה פה על נקודה מסוימת שאולי מציגה את הפער הגדול בין התפיסה של הכנסת לזו של בנק ישראל. בסוף כולם דואגים לציבור, אבל יש פה פער בניתוח המציאות בכל הנוגע לקושי (של נוטלי המשכנתאות - ר"כ)".
יחד עם זאת, גם ברלינר טען כי "אם יקחו את ההצעה כמו שהיא, זה כנראה דבר לא נכון לעשות, כי ההשלכות לטווח ארוך יהיו שלא תהייה ריבית פריים אלא שהכל יהיה בריבית קבועה לא צמודה ואף אחד כמובן לא התכוון לזה, זה סתם נזק. כלומר, כמו הרעיון כמו שהוא נשמע עכשיו הוא לא טוב, אבל בווריאציות מסויימות הוא יכול להתאים. אם יצליחו לעשות מנגנון שיספק פיתרון לרוכשים שלקחו משכנתאות ומתקשים לשלם את ההחזרים, גם אם זו התערבות חריפה בשוק, בצורה שלא פוגעת בשיווי המשקל הכלכלי הקיים - זו הצעה טובה".
בה-בעת, הוא הוסיף כי "זה ברור מאליו שמי שצריך לטפל בכל המערכת המוניטרית הוא בנק ישראל בלבד ושכמה שפחות יתערבו לו זה יותר טוב. יחד עם זאת, אם בנק ישראל או הבנקים בעצמם לא יעשו שום דבר, זה (להתערב בנושא - ר"כ) כנראה יהיה עדיף מהמציאות הנוכחית.
"יש פער תפיסות ורואים את זה גם בדבריו של פרופ' אשר - בין הסתכלות על המערכת הכוללת לבין הסתכלות על משפחה ביומיום. אם מסתכלים על זה באופן רחב, לטווח הארוך הציבור לא נפגע מהעלאות הריבית כי הנדל"ן שווה יותר, אבל עבור מי שצריך להוציא עכשיו עוד אלף שקל בחודש במשכנתא - זה קושי אמיתי, ויש הרבה כאלה", הוא הוסיף.
בתוך כך, ברלינר טען כי "יכול להיות שהמטרה של גפני היא לא באמת להביא לדבר כזה (הקפאת הריבית על משכנתאות - ר"כ), אלא להגיד לבנק ישראל: 'אם אתה לא תדאגו לנוטלי המשכנתאות בגזרה שלכם - אנחנו נדאג לזה'. הכנסת עושה את זה כל הזמן - היא מתערבת קצת ולוחצת על בנק ישראל. היא עשתה את זה גם בכל הנוגע לפיקדונות.
"אני לא חושב שזה סתם איום, אני חושב שגפני באמת מתכוון להתערב. אבל אם בנק ישראל ימצא את הדרך שלו להקל על נוטלי המשכנתאות באופן זמני, אז הוא כבר לא יראה צורך להתערב לבנק ישראל. אני בטוח שיש לו עוד דברים להתעסק איתם".
בהקשר דומה, השבוע הגישו חברי הכנסת ינון אזולאי, משה גפני ומשה ארבל הצעת חוק לפיה הריבית שמציעים בנקים על פיקדונות האזרחים תעמוד לכל הפחות על גובה הריבית הממוצעת שקבע באותו שבוע הבנק על הלוואות באותו מסלול של ריבית והצמדה ולאותה תקופת זמן. לפי ההצעה, הנגיד הוא זה שיתערב ויקבע את השיעור המינימלי "ובלבד שלא יפחת מ-50%".
בדברי ההסבר להצעה, שעוד נמצאת בראשית הדרך ועשויה ליפול באחד משלבי החקיקה הרבים שצפויים לה בהמשך, נכתב כי "הצורך בהסדרה זועק על רקע הריבית העולה ומאפשרת לבנקים לגרוף רווחי אשראי בהיקף של מיליארדי שקלים על חשבון הציבור, ללא סיכון, תוך ניצול תנאי שוק לא תחרותיים המותירים את לקוחותיהם במצב של 'שבי'. הימנעותם של הבנקים מהעלאת ריבית על פיקדונות הציבור על אף העלייה בריבית בנקב ישראל והעלאת ריבית על ההלוואות עולה כדי התנהלות בנקאית שאינה תקינה ואינה ראויה".
האזינו לריאיונות המלאים באמצעות הנגן בפתח הכתבה.
