בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה תביעת פינוי שהגישה חברת "פיתוח א. א ייזום תבונה חדשנות" נגד שני אחים בשנות ה-70 לחייהם שמפעילים חנות מוצרי חשמל במבנה שבבעלותה בירושלים. השופטת מוריה צ'רקה קבעה שהנתבעים הוכיחו את זכותם כדיירים מוגנים.
באוקטובר 2018 רכשה החברה בניין ברחוב קינג ג'ורג' בבירה, שבו מספר רב של דירות ובקומת הקרקע כמה חנויות. להסכם צורפה רשימה שערך המוכר של כל היחידות בבניין ומצבן. ביחס לאחת החנויות נרשם כי היא תפוסה על ידי דייר מוגן ויש בה עסק לממכר מוצרי חשמל. לאחר שהחזקה נמסרה לחברה היא ביקשה לראות את הסכמי הדיירות המוגנת, אולם בעלי החנות סירבו ובתגובה הוגשה התביעה.
בבית המשפט הציג הנתבע הסכם שכירות מדצמבר 1969 שלפיו נכנס כשותף בחנות תמורת דמי מפתח, וכן תצהיר של הבעלים הקודמים המאשר כי ב-1973 נחתם הסכם שכירות מוגנת עם שני האחים וכי הסכם זה אבד. הוא הוסיף העתקי שיקים מחשבון בנק משותף לו ולאחיו עבור שכר דירה שנתי בסך של כ-950 שקל.
לדבריו, ב-1965 הושכרה החנות בדיירות מוגנת לדודיו. כעבור שנה נחתם הסכם נוסף שבו אחיו שילם דמי מפתח תמורת זכות הדיירות המוגנת בחנות. ב-1969 הכניסו אותו הדודים ואחיו כשותף רביעי בחנות תמורת דמי מפתח בסך 3,250 ל"י. כל שלושת השותפים המקוריים עזבו את החנות בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת. הנתבע הוסיף כי ב-1973 אחיו החל לשלם דמי מפתח והפך דייר מוגן בעסק.
עו"ד לאון אמיראסיוסי זמירהחברה טענה שהאח השני מעולם לא חתם על הסכם דיירות מוגנת מול הבעלים הקודמים ולא שילם דמי מפתח. לפיכך לשיטתה הוא אינו דייר מוגן בחנות. ביחס לדייר הראשי טענה החברה כי גם אם שילם דמי מפתח, הוא הפר את הסכם השכירות בכך שהעביר את זכותו לאחיו הנתבע. הנתבעים השיבו כי אף שהסכם השכירות מ-1973 אבד, הרי שהאח השני שילם דמי מפתח עבור זכות הדיירות המוגנת שלו בחנות כך שהוא גם דייר מוגן.
ואכן, השופטת מוריה צ'רקה דחתה את התביעה. היא ציינה שארבעה עדים העידו כי נחתם הסכם ב-1973 שבו הוכנס האח השני כשותף בדיירות מוגנת בהסכמת בעלי הנכס. העדים היו שני הנתבעים, אחיהם שהיה שותף בחנות לפניהם ואחד מהבעלים הקודמים. לדבריה, אמנם בעדויותיהם נמצאו סתירות אך יש להתחשב בכך שכולם בני 70 ומעלה ועבור בעל הבניין לשעבר מדובר בהסכם אחד מני רבים.
השופטת מצאה אינדיקציות נוספות בהצהרות הון שהגישו האחים, שבהן הקיפו בעיגול את השורה שכותרתה "דמי מפתח" ומסמכי פתיחת חשבונות המצביעים על כך שלפחות משנת 1981 הנתבעים עובדים כשותפים בחנות.
בנסיבות אלה, כתבה השופטת, כיוון שהבעלים הקודם ראה בשני הנתבעים כדיירים מוגנים ומכר לתובעת את הדירה כדירה המוחזקת בידי דייר מוגן, שני הנתבעים הוכיחו זכות דיירות מוגנת בחנות החל משנות השבעים של המאה הקודמת, או לכל הפחות מראשית שנות השמונים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד ראובן יהושע
• ב"כ הנתבעים: עו"ד איברהים חורי
• עו"ד לאון אמיראס עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
