המכירה של סייברארק לפאלו אלטו תמורת 25 מיליארד דולר, העסקה השנייה הכי גדולה בתולדות התעשייה הישראלית, החזירה אותנו אחורה לעסקאות הגדולות הקודמות עליהן היו חתומות חברות סטארטאפ ישראליות. מחברת כרטיסי הזיכרון מכפ"ס דרך גלילאו ועד מובילאיי, וכמובן וויז לפני מספר חודשים.
אם-סיסטמס מכפ"ס נרכשה ע"י סנדיסק ב-1.5 מיליארד דולר
בקיץ 2006, סנדיסק, ספקית כרטיסי זכרון מבוססי פלאש האמריקנית, רכשה את חברת אם-סיסטמס מכפר-סבא תמורת 1.55 מיליארד דולר. אם-סיסטמס, שנוסדה ב-1989 ע"י היזם דב מורן, נחשבה לחלוצת כרטיס הזיכרון שמחליף את כונן הדיסקטים - Disk-On-Key.
חברת הסייבר פורסקאוט נמכרה לקרן אמריקנית ב-1.9 מיליארד דולר
חברת הסייבר הישראלית-אמריקנית, Forescout, נמכרה בפברואר 2020 לקרן Advent International האמריקנית תמורת 1.9 מיליארד דולר. "אני רוצה להודות ללקוחות, שותפים, בעלי מניות, וכמובן, ליותר מ-1,100 העובדים שלנו. בראייה לעתיד, אנחנו בטוחים שהעסקה הזאת מייצגת שלב התפתחותי משמעותי שיעזור לנו לבנות את החוזקות שלנו", אמר מנכ"ל פורסקאוט, מייקל דה-סזארה.
Forescout נוסדה בשנת 2000 ע"י שלושה יזמים: פרופסור חזי ישורון, עודד קומאי ודורון שקמוני. בשנת 2017 הונפקה החברה בבורסה לפי שווי של 800 מיליון דולר.
2 מיליארד דולר על הבאנה לאבס
לקראת סוף 2019, אינטל רכשה ב-2 מיליארד דולר את Habana Labs, שפיתחה שבב המיועד לשימוש ביישומי בינה מלאכותית. אינטל הכירה מקרוב את הבאנה, ואף לקחה חלק באחד הגיוסים שביצעה שנה קודם לכן. החברה נוסדה ב-2016 על ידי דויד כהן ורן חלוץ במטרה למצות את הפוטנציאל של הבינה המלאכותית עם שיפורים משמעותיים בביצועי העיבוד, העלות וצריכת החשמל. "אנו בני מזל להכיר את אינטל ולשתף עמה פעולה הודות להשקעתה בהבאנה, ונרגשים להצטרף רשמית לצוות של אינטל," אמר מנכ"ל החברה הישראלית, דויד דהן. "אינטל הקימה צוות AI עם אנשים ויכולות ברמה עולמית. אנו נלהבים לשתף פעולה עם אינטל בהאצת והרחבת פעילותנו. יחדיו נספק ללקוחות עוד חדשנות בבינה מלאכותית, ומהר מתמיד".
2.7 מיליארד דולר על גלילאו
חברת ההייטק הישראלית גלילאו, שפיתחה וייצרה שבבים לרשתות תקשורת, נרכשה לפני כ-24 שנים על ידי יצרנית שבבי התקשורת האמריקנית, מארוול, תמורת 2.7 מיליארד דולר. מי שהיה אחראי על העסקה הוא אביגדור וילנץ, שייסד גם את הבאנה לאבס. לפי הדיווחים בתקשורת, וילנץ, שהחזיק ב-21% ממניות גלילאו, קיבל מניות בשווי של כחצי מיליארד דולר בעקבות העסקה.
HP רכשה את מרקורי תמורת 4.5 מיליארד דולר
מרקורי, שעסקה באספקת שירותי תוכנה לניהול מערכות מידע, נמכרה ביולי 2006 ל-HP האמריקנית תמורת 4.5 מיליארד דולר, ונחשבה אז לעסקת המזומנים הישראלית הגדולה אי פעם. לפני הרכישה ע"י HP, מרקורי הספיקה בעצמה לרכוש כמה חברות. בשיאה מנתה החברה כ-2,700 עובדים, 750 מהם במרכז הפיתוח והמחקר שלה ביהוד.
נמכרה ב-4.5 מיליארד דולר אבל נפגעה ממשבר הדוט.קום
כרומטיס, שפיתחה טכנולוגיה לשיפור תעבורת מידע על גבי סיבים אופטיים, נמכרה ב-4.5 מיליארד דולר במאי 2000 לחברת Lucent למרות שהייתה באותו הזמן ללא הכנסות או מכירות משמעותיות. קצת יותר משנה לאחר הרכישה, בעקבות משבר הדוט.קום. Lucent החליטה לוותר על ההשקעה הגדולה שביצעה בחברה הישראלית וסגרה את החטיבה בה פעלה.
החברה שסיסקו שילמה עבור 5 מיליארד דולר
NDS הירושלמית, שפיתחה מערכת הצפנה וניהול זכויות דיגיטליות להגנה על שידורי טלוויזיה, נרכשה בשנת 2012 על ידי ענקית התקשורת האמריקנית סיסקו תמורת 5 מיליארד דולר. בשיאה העסיקה כ-1,000 עובדים מאזור התעשייה בהר חוצבים. אולם, בדומה לחברות אחרות ברשימה, המיזוג לא האיר פנים ל-NDS ופעילותה הצטמצמה משמעותית, כאשר רבים מעובדיה פוטרו לאורך השנים מסיסקו.
כבר אז אנבידיה ניצחה את אינטל
במרץ 2019 נרכשה מלאנוקס של איל וולדמן ע"י אנבידיה תמורת 6.9 מיליארד דולר, הרכישה הגדולה ביותר של ענקית השבבים. במקביל, גם אינטל ניסתה לרכוש את החברה הישראלית, אבל הציעה 900 מיליון דולר פחות מאנבידיה.
מלאנוקס פיתחה וייצרה שבבים ורכיבי תקשורת להעברת נתונים מהירה. "אנבידיה ואנחנו חולקים חזון משותף להאצת מחשבים", אמר וולדמן. "השילוב של שתי החברות שלנו הוא הרחבה טבעית של שותפות ארוכת שנים, והיא מתאימה במיוחד לאור התרבות-מונעת-הביצועים שלנו. השילוב הזה יתמוך ביצירה של טכנולוגיה עוצמתיות והזדמנויות פנטסטיות עבור אנשינו".
העסקה הזו נחשבת כיום לאחת המשמעותיות בזינוק האדיר של אנבידיה שהפכה מאז לחברה הגדולה בעולם מבחינת שווי שוק כשהיא עוקפת את אפל, מיקרוסופט וכמובן את המתחרה הישירה אינטל. מעניין לחשוב איך הייתה נראית ההיסטוריה של ענף ההייטק אם אינטל הייתה זוכה בתחרות מול אנבידיה ורוכשת את מלאנוקס.
הייתה בפסגה עד השנה
האקזיט הגדול ביותר בתולדות ההייטק הישראלי, עד לרכישה של Wiz על ידי גוגל' וזו של סייברארק ע"י פאלו אלטו, הייתה ב-2017 כשמובילאיי נמכרה ב-15 מיליארד דולר לאינטל. מובילאיי הוקמה ע"י אמנון שעשוע ב-1999, ופיתחה ומכרה מערכות המסוגלות להתריע בפני נהגים על המרחק מכלי רכב סמוכים ומסייעת למנוע התנגשויות. כמו כן, מסוגלת המערכת של מובילאיי לזהות דפוסי נהיגה חריגים ולהתריע על כך לנהג.
הרכישה הכניסה למעשה את אינטל חזק לעולם הרכבים האוטונומיים. "רכישה זו היא צעד גדול הן בעבור בעלי המניות שלנו, והן עבור תעשיית הרכב והצרכנים", אמר בריאן קרזניץ' מנכ"ל אינטל דאז. "אינטל מספקת טכנולוגיות מכוננות עבור נהיגה אוטונומית, הכוללות ניתובו של הרכב וקבלת החלטות נהיגה בזמן אמת. מובילאיי מביאה את יכולת הראייה הממוחשבת הטובה ביותר בתעשיית הרכב בנוסף למומנטום החזק שלה בשוק יצרניות הרכב וספקיהן. יחד, נוכל להאיץ את עתיד הנהיגה האוטונומית בביצועים משופרים של פתרונות ענן-לרכב (cloud-to-car), בעלות פחותה ליצרניות הרכב".
בעקבות הקשיים של אינטל בתקופה האחרונה מתרבות ההערכות כי החברה תמכור את מובילאיי כדי למלא את קופתה במזומנים ובמטרה להתרכז בתחומי הליבה של שוק השבבים.
WIZ הרכישה הכי גדולה של גוגל
ממש לא מזמן, במרץ האחרון, ושמונה חודשים לאחר שהמו"מ ביניהן התפוצץ, חברת האם של גוגל, אלפאבית, הודיעה על רכישתה של ענקית הסייבר הישראלית WIZ תמורת כ-32 מיליארד דולר – 9 מיליארד יותר מן הסכום שעליו דובר בסיבוב הקודם. מדובר ברכישה הגדולה ביותר מאז ומעולם של חברה ישראלית, אבל גם ברכישה הגדולה ביותר שביצעה ענקית הטכנולוגיה אלפאבית-גוגל אי פעם, לאחר שהשיא הקודם היה ברכישת מוטורולה מוביליטי ב-2011 תמורת 12.5 מיליארד דולר.
כמו כן, על פי דיווח ב"פייננשל טיימס" הסכימה גוגל על תשלום דמי ביטול חריגים לוויז של 10% (3.2 מיליארד דולר) – במקרה שהעסקה לא תאושר על ידי הרגולטורים בארה"ב. ואכן, מאז ההודעה על העסקה, הרגולטורים בארה"ב אכן מערימים קשיים.
WIZ הוקמה ב-2020 על ידי אסף רפפורט, ינון קוסטיקה, עמי לוטבק ורועי רזניק, שבעבר עמדו גם מאחורי הסטארט-אפ "אדאלום" שנרכש על-ידי מיקרוסופט. היא מפתחת עבור ארגונים מוצרי הגנה על אפליקציות שלהם הרצות בענן, והפכה במהירות למובילת שוק. ארגונים בכל הגדלים - מסטארטאפים וארגונים גדולים ועד ממשלות וארגונים במגזר הציבורי נעזרים בה כדי להגן על כל מה שהם בונים ומפעילים בענן. החברה גייסה 1.8 מיליארד דולר מאז הקמתה ובשנה שעברה כבר הכריזה כי חצתה את חצי המיליארד דולר בקצב הכנסות חוזרות שנתי. המוצר המוכר ביותר שלה מכונה CSPM, והוא מצטיין בזיהוי "חולשות" ("חורי" אבטחה שתוקפים עלולים לנצל) הן בענן, הן בשרתים והן במרכיבים נוספים.
פורסם לראשונה: 15:15, 18.03.25
