כ-120 רשויות מקומיות הגישו בקשה להעלאה חריגה של מס הארנונה עד סוף שנת 2025 בשווי כולל של יותר מ-900 מיליון שקל. כך עולה מבדיקה שערך איגוד לשכות המסחר. במקביל, ללא קשר לבקשה, יישבר בשנה הבאה שיא של 17 שנה בעליית תעריף הארנונה, 5.3%. מניתוח של האגף הכלכלי באיגוד לשכות המסחר עולה כי הוגשו למשרד הפנים 220 בקשות לאישורים חריגים לשנים 2024-2025. הבקשות כוללות העלאות, הפחתות ושינויי סיווג לעסקים ולמגורים שיגרמו להעלאת הארנונה הנגבת.
שר הפנים, משה ארבל, צפוי לקבל החלטה בגין הבקשות עד אמצע חודש אוקטובר. שווי הבקשות הכולל עומד, כאמור, על 900 מיליון שקל, מהן 30% על המגזר הביתי (מגורים) ו-70% על המגזר העסקי. בפועל, מדובר בהעלאת מיסים לכל דבר.
1 צפייה בגלריה
חשבון ארנונה, עיריית תל אביב-יפו. ביקשה העלאה חריגה בסך 120 מיליון שקל בארנונה למגורים
חלק מהרשויות ביקשו העלאה חריגה שנפרסת על פני שלוש או חמש שנים, במסגרת הקווים המנחים של משרד הפנים המאפשרים העלאות חריגות של 10% למגורים ועד 5.7% לעסקים בהתאם לדירוג הרשות. לדוגמה, עיריית תל אביב-יפו ביקשה העלאה חריגה בסך 120 מיליון שקל בארנונה למגורים ושינוי אזורי מס וסיווגים במגזר העסקי שיניבו לעירייה תוספת של 165 מיליון שקל.
בין 120 הרשויות שביקשו תוספת ארנונה למגזר הביתי ניתן למצוא את אשדוד, אשקלון, אור עקיבא, בית שמש, גדרה, הרצליה, חוף השרון, ירושלים, כפר סבא, לב השרון, לוד, רמלה, רמת גן ותל אביב.
בין הרשויות שביקוש תוספת ארנונה למגזר העסקי ניתן למנות את אור עקיבא, אשדוד, אשקלון, באר טוביה, בית שמש, גדרה, הוד השרון, הרצליה, חבל יבנה, חבל מודיעין, חוף השרון, חריש, כפר סבא, לב השרון, לוד, רמלה, רמת גן ותל אביב.
"העלאת מיסים"
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אומר כי "זהו מעגל שוטה המחייב את כל עם ישראל ואת המגזר העסקי להעלות מיסים לרשויות מקומיות, אפילו אם הן מורידות את רמת השירותים. כך מותירים בידי שר הפנים אפשרות של הטלת מיסים בסך מאות מיליונים בהינף חתימה וללא כל פיקוח".
תורג'מן דורש משרי הפנים והאוצר לדחות את כל הבקשות להעלאות חריגות, שמתווספות לשיעור העלייה השנתי העומד בשנת 2025 על 5.3%, שהם כ-1.6 מיליארד שקל (לא כולל אישורים חריגים), כך שהשווי הכולל של המס יגיע בשנת 2025 ל-31 מיליארד שקל.
על פי חוק, מדי שנה מתעדכן מס הארנונה אוטומטית לפי נוסחה המורכבת מממוצע של 50% משינוי במדד המחירים לצרכן ו-50% משינוי במדד השכר במגזר הציבורי. כלומר הזינוק ב-2025 נובע בעיקר מעלייה במדד השכר במגזר הציבורי, שגדל ב-7.8%, בעוד שבאותה תקופה עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.79% בלבד.
"על שרי הפנים והאוצר להיות שומרי הסף של הציבור הרחב והמגזר העסקי מפני עושק מס הארנונה של הרשויות המקומיות", אומר תורג'מן. "מס הארנונה הוא גורם קריטי ומהותי המשפיע ישירות על יוקר הדיור ויוקר המחיה, והוא בין הגורמים לסגירת עסקים בישראל. כל העלאה בארנונה, המתבצעת הן על פי הנוסחה האוטומטית והן על פי האישורים החריגים, מהווה נדבך שעל בסיסו מחשבים את ההעלאה הבאה (ריבית דריבית). כתוצאה מכך, נוצר מס שעולה בהתמדה".
מתחשיב שערך האיגוד עולה כי משנת 2015 ועד היום, כולל העלייה הצפויה בשנת 2025, עלה מס הארנונה ב-21.3% ובסכום של שישה מיליארד שקל. מרבית העלייה היא כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול מצטבר של 28% השווים 65.3 מיליארד שקל.
משרד הפנים הגביל את הרשויות בבקשות החריגות ל-10% לפרטי ו-7.5% לעסקי, וכך יוצא שאין להן סיבה לבקש פחות מהגבול העליון שמתווסף ל-5.3% של העלייה האוטומטית. עליית השכר במגזר הציבורי היא הגורם העיקרי הדוחף מדי שנה את מס הארנונה מעלה, ללא כל תוספת בשירותים הניתנים לציבור ולעסקים.
