הדיונים על תקציב המדינה והדיווחים על עוד ועוד גזירות כואבות שיספוג הציבור הישראלי דחקו לקרן זווית את מבול ההודעות על גיוסי הון שנחתו השבוע על שולחן המערכת. חברת הסייבר ארמיס דיווחה שלשום על גיוס הון של 200 מיליון דולר לפי שווי של יותר מ-4 מיליארד דולר, סטארטאפ הנדל"ן-טק דורלופ הודיע על גיוס הון של 100 מיליון דולר לפי שווי של כחצי מיליארד דולר, וחברת מליו הודיעה אתמול על גיוס בהיקף של 150 מיליון דולר – אף שהשווי בגיוס נחתך מ-4 מיליארד דולר ב-2021 ל-2 מיליארד דולר.
למרבה הפלא, נראה שגם בימים האלה של מלחמה בלתי פוסקת, וכלכלה על סף משבר, ההייטק הישראלי חוזר לגייס סכומי כסף ענקיים. ההערכות מדברות על לא פחות מ-10 מיליארד דולר במצטבר שיושקעו בחברות ישראליות עד סוף 2024.
2 צפייה בגלריה
גיוס הון של 200 מיליון דולר לפי שווי של יותר מ-4 מיליארד דולר. מייסדי ארמיס, יבגני דיברוב (משמאל) ונדיר יזרעאל
(צילום: אוראל כהן)
ולא רק גיוסי ענק ניתכים עלינו. סטארטאפ ניהול הדאטה מטיה הודיע על סבב גיוס ראשוני (Seed) בהיקף של 10.5 מיליון דולר; חברת ההלת'-טק סטארגט פארמה הודיעה על גיוס של 5.1 מיליון דולר; היום תתפרסם הודעה של סטארטאפ ישראלי בתחום הסייבר וה-AI על גיוס ראשוני של יותר מ-10 מיליון דולר; ומחר צפויה הודעה של סטארטאפ AI ישראלי אחר על גיוס סיד מרשים של כמה עשרות מיליוני דולרים.
אם נראה שמדובר בצירוף מקרים, הרי שבשבוע שעבר דיווחה חברת הסטארטאפ הרפואי OneStep על גיוס הון בסך 36 מיליון דולר בסבב שלישי (B), וכמה ימים לפני כן דיווח סטארטאפ התוכנה הארגונית פורט על סבב גיוס שלישי בהיקף 35 מיליון דולר. בסך הכל, בשבועיים האחרונים נרשמו גיוסי הון בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר.
הנתונים האלה הם המשך והתגברות של המגמה שאנחנו רואים בחודשים האחרונים. במאי דיווחה חברת הסייבר הישראלית וויז על גיוס ענק בהיקף של מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד דולר. חודש לפני כן דיווחה חברת הסייבר סיירה על גיוס של 300 מיליון דולר לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר, וחברת הטראוול-טק גסטי דיווחה על גיוס של 130 מיליון דולר לפי שווי של 900 מיליון דולר. ואלה רק דוגמאות בודדות מתוך רבות נוספות.
משקיעי הון סיכון, שמכירים היטב את ההייטק הישראלי, אינם מופתעים. לדבריהם, זוהי בכלל תמונה חלקית, שכן מספר גדול של גיוסי הון שכבר התבצעו טרם התפרסמו. המשקיעים הללו מתארים תמונה שבה ההייטק הישראלי מנותק מהמציאות הישראלית, מצליח לספק ביצועים ותשואות. במקביל, ענף ההשקעות בהייטק מתעורר בעולם, ואחד המקומות שאליו פונים לעשות שופינג של טכנולוגיה הוא ישראל. ומה על השפעת המלחמה, על הורדת דירוג האשראי של ישראל, על החקיקה החוקתית שממשיכה להתקדם? ובכן – למשקיעי ההון סיכון אכפת, אבל פחות.
"המשקיעים אומרים לעצמם שהמלחמה היא הנורמלי החדש"
ג'ון מדווד, מנכ"ל קרן Ourcrowd, אומר שהוא מדבר על השינוי בשוק כבר חודשים: "טענתי שיש כאן שינוי כיוון דרסטי, אבל אנשים חשבו שאני משוגע, והם ממשיכים לחזור על האמירות הישנות כאילו השמיים נפלו עלינו". לדבריו, הנתונים יוצאי דופן: בתשעת החודשים הראשונים של השנה גדל סך ההשקעה בחברות הייטק ישראליות ב-32% בהשוואה לתשעת החודשים הראשונים של 2023 – בעוד בארה"ב נרשם גידול של 28%, ובאסיה נרשמה ירידה של 18%. "זה חלק מתופעה גלובלית, וישראל היא מובילה עולמית מהבחינה הזו. כשאני טוען את זה אנשים חושבים שאני חי בפלנטה אחרת, אבל מה שהכי משפיע על ההייטק הישראלי הוא ההייטק הגלובלי – ורק לאחר מכן המצב הגיאופוליטי".
רונה שגב, מייסדת ושותפה מנהלת בקרן TLV Partners, מזהה את גיוסי ההון המתרבים גם בקרב חברות הפורטפוליו של הקרן: " זה שינוי מגמה ברור ביחס לרבעון השני השנה, ורבים מהגיוסים עדיין לא הוכרזו. אצלנו היו 12 סיבובי גיוס הון בסבבי A ו-B. זו תופעה שלא כל כך ראינו ב-2023. אני לא יודעת אם נחזור השנה לפסגות של 2021, אבל בהחלט אפשר להיות אופטימיים".
הקרנות הגדולות מפנות את מקומן
צריך לשים את הדברים בפרופורציה: 2021 נראית היום כמו חיזיון תעתועים להייטקיסטים הישראלים. זו הייתה שנה שהכסף נשפך בה כמים, כשקרנות הון סיכון אמריקאיות ענקיות הגיעו לישראל והשקיעו סכומי עתק בחברות, תוך שהן מנפחות את השוויים שלהן באופן מלאכותי. אחר כך באה הקריסה, ההשקעות נעלמו, חברות סטארטאפ רבות הצטמקו ונעלמו, אחרות נמכרו במחירי חיסול.
"ב-2024 העולם חווה התאוששות וכך גם בישראל, למרות המצב הביטחוני", אומר לירן גרינברג, מייסד ושותף-מנהל ב-Team8. "אנחנו רחוקים עוד מלחזור לקצב ההשקעות בימי הבועה של 2021 ו-2022, אבל יש התאוששות וצמיחה עקבית מתחילת השנה. קרנות ההון סיכון הזרות שהיו פעילות בישראל לפני המלחמה מסתכלות על המצב בארץ בדאגה, אך הן גם חשופות לדירקטוריונים ולביצועים של ההשקעות שלהן, והן אינן מוצאות סיבה להאט את השקעתן בישראל".
יונתן סלע, שותף בקרן ההון סיכון האוסטרלית סקוור פג, מספר על שלוש חברות פורטפוליו של הקרן שהשלימו בחודשים האחרונים או בדרך להשלמה של סבבי גיוס בסך עשרות מיליוני דולרים – כולן בהובלת משקיעים אמריקאים. "שמחתי לראות שלפחות משקיעים אמריקאים לא נרתעים מהמצב. אני חושב שהם עושים התאמות ואומרים לעצמם שזה הנורמלי החדש, שיש הבדל בין מה שקורה במרכז ההייטק בתל אביב לבין מה שקורה באזורי הגבול במדינה".
אם בוחנים את הדיווחים על ההשקעות, אין ספק שחלקן של הקרנות האמריקאיות הוא העיקרי. במקרה של ארמיס הובילו את סבב הגיוס הקרנות General Catalyst ו-Alkeon Capital, במקרה של סיירה הובילה קרן Coatue, אצל דורלופ כל הסכום גויס על ידי קרן JMI Equity, אצל מטיה היו אלה Leaders Fund ו-Secret Chord Ventures. המשותף לכל הקרנות האלה הוא העובדה שהן פחות מוכרות בישראל וקטנות יותר מהקרנות האמריקאיות שפגשנו ב-2021.
"בגיוסים האחרונים מדובר בשחקנים חדשים", מסבירה מרים שטילמן לבזובסקי, שותפה בקרן Tal Ventures. "זו נקודה מעניינת וחיובית – הנסיגה של השחקנים הגדולים ששלטו בשוק בשנים האחרונות אפשרה להרבה שחקנים בינוניים להיכנס לכאן אחרי שלא הייתה להם גישה לתעשייה הישראלית לפני כן. הגיוון הזה של הקרנות שמשקיעות בסבבי המשך בארץ הוא טוב וחשובה".
התופעה המעניינת היא שהקרנות החדשות שמגיעות לישראל הן אלה שמובילות את הגיוסים בשלבים המתקדמים. המשמעות היא שהן לוקחות את עיקר הסיכון – והן אלה שקובעות את שווי החברה. הקרנות הישראליות מסתפקות בהצטרפות לסבבי הגיוס, כדי לשמר את אחזקותיהן בחברות.
"לקרנות הישראליות אין יכולת את המיליארדים ועשרות המיליארדים שנדרשים כדי להוביל סבבים בסכומים כאלה", אומר יאיר שניר, שותף מנהל ב-Dell Technologies Capital. "אבל זה חלק ממגמה יותר רחבה, שבמסגרתה יזמים ויזמיות ישראלים מעדיפים לגייס כסף מקרנות אמריקאיות מובילות". שטילמן לבזובסקי מוסיפה: "גם אני, כמשקיעה שכבר מושקעת בחברה, אעדיף שקרן זרה מחו"ל תוביל את הגיוס, כי זו הבעת אמון בחברה".
ובכל זאת, נשאלת השאלה איך אחרי שנה של מלחמה, הפגזות בלתי פוסקות בכל שטחי המדינה, אלפי אנשי הייטק שמגויסים למילואים, כלכלה שמנוהלת בצורה עקומה – וכל זאת לאחר המחאה העצומה על החקיקה המשפטית והאזהרות מקיר לקיר על בריחת ההייטק מישראל – איך אחרי כל זה המשקיעים הזרים חוזרים לישראל?
"אני חושבת שההייטק חי בתוך בועה מנותקת", אומרת שגב, "אני יכולה להגיד לך שדקה לפני המתקפה הראשונה מאיראן חתמנו על הסכם רכישת ענק של אחת החברות שלנו, וכמה דקות אחרי המתקפה חתמנו על הסכם השקעה. כל שבועיים-שלושה יש פה אירוע אחר, ונראה שהמשקיעים כבר די אדישים לזה".
"מנקודת המבט האמריקאית", מוסיף סלע, "אני חושב שעברה שנה והם רואים שהחברות נותנות תוצאות טובות ויש המשכיות עסקית – והם מבינים שהפעילות הכלכלית נמשכת למרות האתגרים. זו הרוח של היזמים והעובדים שעושים הכל כדי לחפות על מילואים או חוסרים או משברים אישיים בתקופה הזאת".
למאור פרידמן, שותף בקרן הון הסיכון F2, יש זווית ראייה מעניינת על התופעה: "למלחמה, לעומת המהפכה החוקתית, לא הייתה השפעה משמעותית על קצב צמיחת ההייטק הישראלי. המהפכה החוקתית אותתה למשקיעים על חוסר יציבות ועל שינוי חוקי המשחק, והיא יצרה מצב של אי ודאות. לעומת זאת, מדינת ישראל עברה מלחמות קשות, והמשקיעים לא תפסו את המלחמה כסיכון משמעותי לקיומה של המדינה. לכן, עשרות משקיעים זרים וקרנות זרות נכנסו לארץ בשנה האחרונה במטרה לחפש הזדמנויות במחירים אטרקטיביים, ויש כמובן גם משקיעים יהודים שהזרימו כסף מתוך ציונות".
"המצב באמת קשה, אבל ישראל מובילה בעולם", מסכם זאת מדווד, "והסיבה היא אותם אנשים שאנחנו מניחים על כתפיהם את מלוא כובד האחריות של החברה שלנו, אם זה בצבא, באוניברסיטה או בהייטק. זה דור של יזמים שאין כמותם".
