בצל הקריאה של מנכ"לי המשרדים הכלכליים לשעבר, שהצטרפו היום (ב') לאזהרות מהמהפכה המשפטית המסתמנת שלדבריהם תפגע במשק, הממונה לשעבר על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, שחתומה גם היא על המכתב, אמרה בריאיון ל"כסף חדש" ב-ynet radio: "זה לא עניין של דעה פוליטית, זה עניין של אמונה של איך המדינה צריכה להיראות, איך צריך להיראות שלטון חוק במדינה מתוקנת. הרבה מהמנכ"לים לשעבר שחתומים על המסמך עבדו תחת ממשלות נתניהו ותחת ממשלות ימין שונות כדי שהן יצליחו. אין פה שום עניין פוליטי".
עשרות מנכ"לי משרדי ממשלה כלכליים לשעבר הצטרפו לקריאות האזהרה נגד ההשלכות הכלכליות האפשריות של המהפכה המשפטית המסתמנת, וטענו כי "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל". על המכתב חתומים בין היתר מנכ"לי משרדי האוצר לשעבר דוד ברודט, שלום זינגר, קרן טרנר-אייל, יעקב ליפשיץ, אוהד מראני, אהרון פוגל, ירום אריאב וחיים שני; הממונים על שוק ההון לשעבר פרופ' עודד שריג, ידין ענתבי ודורית סלינגר; ראשי אגף תקציבים, מנכ"לי משרד ראש הממשלה ובכירי בנק ישראל לשעבר. זאת, ימים ספורים לאחר מכתבם של 310 כלכלנים בכירים בארץ ובעולם, אשר פורסם לראשונה ב-ynet.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"ברמה האישית חתמתי על המכתב מתוך דאגה גדולה, כי מה שבונים לאורך הרבה מאוד שנים קל מאוד להרוס, ואחרי זה לבנות בחזרה יהיה עוד פעם מאוד קשה", אמרה הלפרין. "כולנו יודעים שמשקיעים רוצים לשים את הכסף שלהם איפה שיציב, איפה שבטוח, איפה שהם יודעים שיש מערכת שמתנהלת לפי כללי משחק הוגנים ושיש מערכת משפטית חזקה שיודעת לאכוף חוזים, לפתור סכסוכים, לרסן את השלטון. שם אנחנו רוצים לעשות עסקים ולא במקומות אחרים".
את משתתפת בהפגנות?
"כן".
וזה עדיין לא עניין פוליטי בעינייך?
"גם בהפגנות יש אנשים שונים שמחזיקים דעות פוליטיות שונות, אבל בעיניי ההפגנות לפחות בצביונן כרגע הן לא פוליטיות. הן באות לשמור על משהו שהוא מאוד מאוד בסיסי בחברה דמוקרטית - שהממשלה או השלטון הנבחר לא יהיה חסר מעצורים ולא יכבוש את כל העמדות, אלא יהיה איזשהו רסן על הכוח שלו. מי שמגיע לשלטון בדרך כלל מאוד מצטער ששמים לו רסן אבל הוא לומד לחיות עם זה, זה חלק מכללי המשחק. ברגע שאנחנו מורידים את הרסנים האלה מהשלטון, אנחנו מאבדים את השליטה ומכאן ההידרדרות יכולה להיות מאוד מהירה ומאוד חמורה".
ולגבי ההשפעה הכלכלית, יכול להיות שמכל האזהרות האלה בסוף תהיה פה קצת נבואה שמגשימה את עצמה?
"תראה, אני מאוד מסתייגת מגורמים שרצים להוציא את הכסף מהמדינה. אני מאוד רוצה שכל האנשים ששוקלים להוציא את הכסף מהמדינה יצטרפו למאבק וינסו לנהל קרב על איך שלדעתם צריכה להיראות המדינה מתוך שותפות אמת ומתוך רצון אמיתי להשקיע במדינה.
כשחברת הייטק גדולה כמו פאפאיה מודיעה כאקט מחאתי שהיא מוציאה את הנכסים מישראל, את נגד מהלך כזה?
"אני חושבת שלא צריך לעשות צעדים הפגנתיים בהוצאת כסף ממדינת ישראל. אני לא יכולה לחלוק על החלטות עסקיות, ובמדינה דמוקרטית כל אדם יכול לעשות איזה מחאות שהוא רוצה וזה לגיטימי. אבל אתה שואל אותי? אני לא שמחה על הצעדים האלה. אני מסתייגת מהם. אני רוצה לראות את הקהילה העסקית של מדינת ישראל נרתמת למאבק על איך שהיא רוצה שהחברה תראה פה ולא בורחת החוצה.
"הייתי מאוד שמחה שהלחץ יבוא מתוך עשיית אמת, לשנות פה את איך שהדברים נראים, למחות, לתת דרכים אלטרנטיביות. ועדיין אני אומרת שמשקיעים רוצים להשקיע איפה שיציב, איפה שיש שלטון חוק, איפה שיש מערכת שיודעת לברר את הסכסוכים שלהם ומערכת שיפוטית חזקה וישרה ומסתייגים ממקומות שבהם יש שלטון כוחני, ממקומות שבהם יש שוחד וממקומות שבהם יש שחיתות, וממקומות שבהם המערכת השיפוטית לא יודעת לרסן את השלטון".
בפגישה של מנכ"לי הבנקים עם נתניהו ביום שישי חלקם רמזו שהם מזהים משיכות כספים כלשהן ושהם מזהירים גם הם מההשלכות של הרפורמה. מה דעתך?
"תראה, אני מניחה שהבנקים יותר מכולנו עם אצבע על הדופק בלהבין האם הם מתחילים לראות מגמות שמטרידות אותם מבחינה כלכלית. לכל הפחות, צריך להיות מאוד קשובים למה שהם אומרים ולמה שהם מסוגלים לראות בתמונת הרוחב שהם רואים. המינימום שהייתי מצפה זה שיהיה קשב רב לדברים האלה".
בנוגע לרפורמה של משרד האוצר שמבקשת להגביל את מספר המותגים שיבואנים גדולים יכולים לייבא כדי לנסות לפרק את הריכוזיות, אמרה הלפרין כי "זה צעד שהייתי נותנת לו לפחות צ'אנס שיצליח. אני חושבת שמשרד האוצר מנסה לתקוף את הנושא מכיוון שעד היום לא תקפנו אותו ולכן לפחות הייתי נותנת הזדמנות לרפורמה הזאת לנסות לצבור תאוצה. צריך לזכור בסוף שהבעיות העיקריות של יוקר המחייה במזון ובטואלטיקה נובעות ממגבלות מאוד קשות שמדינת ישראל עדיין מטילה על היבוא, בין אם בפיקוח מוגזם של משרד הבריאות, בשמירה על המגזר החקלאי, וכמובן בסוגיות הכשרות שמסבכות את הדברים עד מאוד. אז כל הדברים האלה גם הם דורשים טיפול, אבל בהחלט נראה לי שהאוצר הביא לפה גישה רעננה ומעניינת וחדשה וצריך לתת לה צ'אנס".
"פגיעה בלתי הפיכה בכלכלת ישראל"
מי שגם היה בין מארגני המכתב הוא ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר שאמר ל-ynet ו"ממון": "לא האמנתי שנראה כמות כזאת של מנכ"לים ובכירים במשרדים הכלכליים לדורותיהם, שכולם כאחד חרדים מהסכנה לכלכלת ישראל. כולם מאוחדים בדעה אחת - ולא משנה בכלל למה הם מצביעים - ששינויים דרסטיים להחלשת מערכת המשפט יפגעו בצורה בלתי הפיכה בכלכלת ישראל".
לדבריו, "הסכנה הגדולה היא שמדינת ישראל עוזבת את המועדון של מדינות המערב המתקדמות, שבהן יש דמוקרטיה מתפקדת, לכיוון של מדינות שבהן הדמוקרטיה היא על הנייר בלבד, כמו טורקיה, הונגריה ופולין. מדובר על מדרון חלקלק. מרגע שמשקיעים יבינו שמערכת המשפט בישראל כפופה לדרג הפוליטי, הם פשוט יזוזו מפה וילכו למקומות אחרים. בנינו במשך עשרות שנים כלכלה יציבה וחסונה, שמושכת משקיעים, ולנתניהו יש קרדיט גדול בדבר הזה אבל אני כבר לא מצליח להבין אותו. הוא הרי מבין כלכלה היטב. במקום להירשם על ההישגים הכלכליים שגם הוא אחראי להם, הוא יהיה רשום על הסגת כלכלת ישראל עשרות שנים לאחור".
אריאב עבד עם נתניהו ב-2009 במשך כשנה, כאשר היה מנכ"ל משרד האוצר והוא היה בקדנציה השנייה שלו כראש הממשלה.
אריאב אמר כי, "אנחנו נמצאים במצב קריטי בכלכלה העולמית, כאשר האינפלציה והריבית בעולם ובישראל עולים. דווקא בתקופה כזאת אנחנו חייבים לנהוג באחריות יתירה ולא לקחת סיכונים מיותרים. במילים אחרות, צריך לעצור ומיד את ריצת האמוק לכיוון של הרס מערכת המשפט. אי אפשר להתעלם מכך שאין אפילו כלכלן רציני אחד שחושב שמהפכה משפטית תהיה טובה לכלכלה. ואנחנו כבר רואים את התוצאות בשווקים - בבורסה ובשוק המטבע. הציבור צריך להבין שמה שקורה כרגע יפגע בסופו של דבר בהכנסה של כל אחד ובשירותים שהממשלה יכולה לספק, ונגד זה צריך למחות".
אריאב התייחס למכתב המנכ"לים ואמר, "בסופו של דבר הכוונה שלנו הייתה להציב תמרור אזהרה שימנע את התאונה הקטלנית, שממנה יהיה קשה מאוד למדינה ולכלכלה בישראל לחזור ועדיין לא מאוחר לעצור את ההידרדרות לתהום, הרס מערכת המשפט והפגיעה הקשה הצפויה בכלכלה".
