איך מתמודדים עם משבר הקורונה, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת ביטון מקיבוץ אליפז.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: רוברט (53), שלי (50), בן (16 וחצי). מחוץ לתמונה? אליה (22), סיאם (20), בארי (6 וחצי).
הבית? רוברט: "אנחנו חברי קיבוץ, גרים בבית קרקע שהרחבנו עם השנים ועכשיו הוא עם ארבעה חדרי שינה. הקיבוץ מופרט, הולכים לתהליך של שיוך דירות לחברים, וזה יהיה הבית שלנו, אבל נשלם עליו בעתיד. כמה עשרות אלפי שקלים".
אליפז? רוברט: "קיבוץ בערבה הדרומית. אנחנו פה מ-2009. הייתי נחלאי ובן גרעין כאן, ואז עזבתי והסתובבתי בארץ. גיסי לקח את המטבח של הקיבוץ לפני שנים והיה תקוע, וכך מצאתי את עצמי חוזר לכאן. אני שף. הגענו הנה אחרי שנתיים באשדוד. היה קשה לשכנע את שלי".
לא רצית לרדת לערבה? שלי: "אמרתי לו, מה לי ולקיבוץ? אני בחורה שהולכת על עקבים. הקמתי מחלקה של יצוא ויבוא חלפים בחברת המשאיות סקניה. אמרתי לו שאני מוכנה לעבור אם אראה אישה אחת מאופרת בקיבוץ. ומצאתי. ציירת בלגית חברת קיבוץ. ראיתי אותה בבריכה, מטופחת ומאופרת, ואמרתי לרוברט: אני באה. היום אני אומרת לו תודה.
"אני ילידת הודו. עליתי בגיל 12. אבא שלי היה אלוף-משנה בצבא ההודי ששירת בצפון-מזרח המדינה, ושם הכיר את אמא שלי. הם נפרדו בשלב מסוים ועליתי לארץ עם אבא. בהודו הכסף מדבר, ואני ועוד שני אחים נשארנו עם אבא. אמא שלי עדיין שם ובכל שנה אני נוסעת לבקר". רוברט: "לא הייתי בהודו אף פעם. זה קשה לי. לא יכול להתמודד עם העוני". שלי: "אני מתה על הודו. הפעם הראשונה שחזרתי לשם הייתה בגיל 25 והמפגש הראשוני היה קשה. התקשרתי לאבא ואמרתי לו שאני חוזרת, אז הוא אמר לי, 'תירגעי, תנשמי ותקבלי את הודו כמו שהיא. בלי לשפוט'. וזה באמת נכון".
אוכל הודי? שלי: "ברור. כשאני טסה להודו אני נכנסת בכל ביקור למסעדה שאני אוהבת מאוד, ובמטבח מלמדים אותי לבשל".
מה אתם עושים? שלי: "בקיבוץ יש לנו תמרים - מקור ההכנסה העיקרי - דירות אירוח, רפת, אנרגיה מתחדשת ועוד דברים קטנים. כל הקיבוצים פה הם פחות או יותר אותו הדבר. אני עובדת חדשה ברפת. עד הקורונה ניהלתי חשבונות והתעסקתי עם כספים, והחלטתי שאני לא רוצה לחזור לזה. אנחנו עכשיו מקימים עסק משלנו, ובמשרה נוספת אני מקלחת את הפרות ברפת. בהתחלה הפרות לא התייחסו אליי, אבל עכשיו הן שומעות לי. אני לבד איתן וזה מכניס שקט. כרגע ממש טוב לי, וכשיש אירועים עם רוברט אני יוצאת לעבוד איתו".
רוברט? "הגעתי לבישול בעקבות התערבות עם בן גרעין מי עושה מטבוחה יותר טוב. התקשרתי לאמא, שאמרה לי איך לעשות, ומאז נמשך הרומן. עבדתי בהמון מקומות, בחברות קייטרינג פשוטות ועם השפים הכי גדולים כמו אייל שני ב'אוקיינוס' וצחי בוקששתר ב'תרווד הוורוד'. בשלב מסוים הגעתי לעבוד כשף במלון פרדייז באילת, ושם הכרתי את שלי שהייתה מלצרית". שלי: "ראיתי אותו וישר אמרתי שאיתו אני מתחתנת". רוברט: "בארבע השנים האחרונות עשיתי אירועים קטנים ואליטיסטיים. שנים חלמתי על מסעדה ניידת בסמיטריילר, אבל זה כמעט שני מיליון שקל ואישורים בלי סוף. הורדתי את החלום לקרקע והחלטתי על פוד טראק".
פוד טראק? רוברט: "קיבלתי מענק ליזמים, ובמועצה ממש עזרו לי לקדם את זה, כי לא היה רישיון רוכלות והחליטו לאפשר את זה. הזמנתי אוטו עם כל הציוד, כסוף, רטרו מבחוץ. זה עולה כ-160 אלף שקל והוא יפהפה. אני קורא לזה 'שף במדבר', ובארבעת החודשים האחרונים אני מסתובב איתו ביישובי הערבה - פוגש אנשים ומאכיל אותם. אנשים מתים על זה. זו אטרקציה. אנחנו משנים את התפריט בכל פעם. בשרים מעושנים, המבורגר, טורטיות. אני עף מלראות את התגובות של האנשים גם לפוד טראק וגם לאוכל. הכלי הזה נותן לי אפשרות ליצור קשר עם אנשים כי ביומיום אני ביישן גדול. זה כמו הבמה שלי. בנוסף, אני מתכנן אירוח ביתי".
אירוח ביתי? רוברט: "אני אוהב את ההסעדה. הרבה שנים עסקתי במסות גדולות ובלוגיסטיקה, וזה לחצים מטורפים. לשמחתי, הקורונה שיחררה אותי ונתנה לי זמן להתמקצע ולשים את הדגש על מה שאני רוצה. אז אני מתכנן אירוח ביתי אחרי החגים. אני מבשל פה לקבוצות של עשרה אנשים עם מעשנות לבשרים. אני נהנה מזה מאוד. זו ארוחת מינגלינג והאינטראקציה מדהימה".
מינוס? רוברט: "הכלי הזה מפרנס אותנו ואני גם משכיר אותו לאירועים. פה בקיבוץ אנחנו כבר כמה שנים לא במינוס. בעיר חיינו ממינוס למינוס ולקח לנו ארבע שנים להתאזן". שלי: "בקיבוץ אתה לומד לחיות עם התקציב. אתה לא צריך סלון של 120 מטר וספות גרנדיוזיות".
חופשה אחרונה? רוברט: "דרום-אפריקה, חודשיים לפני הקורונה. הזמינו אותי לבשל לחינה, וניצלתי את זה גם כדי להיות עם אחותי שגרה שם. היו שבועיים מטורפים".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
