בית משפט השלום בבאר שבע, בשבתו כוועדת ערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), הכיר לאחרונה בצעיר הלוקה בסכיזופרניה כנכה צה"ל ברקע התעללות מינית ואונס שעבר במהלך הטירונות מצד שותף לחדר. השופט (בדימוס) ברוך אזולאי הכיר בקשר הסיבתי בין האירועים לבין המחלה הנפשית.
כתלמיד תיכון התבלט הצעיר בהישגיו והתקבל לתוכנית "מצטייני פריפריה" ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. אלא ששירותו הצבאי והחוויות הקשות שעבר במהלכו עצרו את התקדמותו.
לטענתו, אחרי שגויס לטירונות בחטיבת גבעתי וחווה קשיי הסתגלות, הוא הועבר לתפקיד תומך לחימה בחיל התקשוב ונאלץ לעבור טירונות מחדש. לדבריו, שותפו לחדר שם התעלל בו מינית וביצע בו כמה מעשי סדום. הוא סיפר שפחד לשתף אחרים במצבו מכיוון שהאנס הצמיד לרקתו אקדח ואיים לפגוע בו ובמשפחתו אם הדבר יתגלה.
לטענתו, בעקבות האירועים מצבו הנפשי הידרדר, והוא חווה במהלך שירותו סיוטים, התפרצויות זעם ופלאשבקים. בשלב מסוים אובחן כסובל מפוסט טראומה ובהמשך כלוקה בסכיזופרניה. ניסיונו להשתלב באקדמיה אחרי שחרורו מצה"ל בפרופיל 21 - נכשל. בדצמבר 2021 דחה קצין התגמולים במשרד הביטחון את תביעתו להכרה בו כנכה צה"ל ומכאן הערעור שהוגש.
הגם שהחייל המתעלל הורשע במעשה מגונה, הטרדה מינית והתעללות בלבד, אימו של המערער מתעקשת שבנה אף עבר אונס. לדבריה במהלך טיפול רפלקסולוגי שעבר אחרי מסכת האירועים הקשה נפתח בנה בפני המטפל וגילה לו על אודות האונס. לטענת האם חיי בנה נהרסו, ומצעיר מצטיין שכל עתידו לפניו הוא הפך לשבר כלי, תלותי, מסוגר ומפוחד.
לעמדת מומחה התביעה מחלתו הנפשית של המערער פרצה בעת שירותו הצבאי ובשל האירועים החריגים והקשים שחווה, לרבות התייחסותם הבלתי מקצועית של מפקדיו לבעיותיו. המומחה הדגיש שאין לצעיר רקע תורשתי של מחלת נפש.
מנגד טען מומחה ההגנה שאין קשר סיבתי בין הסכיזופרניה לבין השירות הצבאי, כשהלכה למעשה המחלה פרצה טרם הגיוס. ביטוי אחד לכך נמצא, לדבריו, בנוהג מוזר של הצעיר מאז היגמלו מטיטולים להטיל צואה דווקא במקלחת ולא באסלה.
אבל השופט (בדימ') אזולאי ויתר חברי הוועדה שוכנעו שהסכיזופרניה קשורה למסכת ההתעללות המינית מהצבא. הם האמינו לעדות הצעיר, הגם שהייתה כבושה, שלפיה חווה אונס. הם נימקו זאת בין היתר בפוסט טראומה שבה היה נתון, חששו של הצעיר לספר בשל איומי המתעלל, והתרשמות הקב"ן לפיה הצעיר מתקשה להחצין רגשות.
לכך הוסיפו את העובדה שהצעיר סיפר לעורכת דינו ולרפלקסולוג כי עבר אונס. בנוגע לקשר הסיבתי קבעו חברה הוועדה שהוא מתקיים, שכן מדובר בהתעללות מינית חמורה ודחק חברתי שגרמו ללחץ המיוחד בו היה נתון הצעיר, אשר גרם להתפרצות הסכיזופרניה. זאת, כאשר טרם גיוסו היה תלמיד מצטיין וגם במהלך שירותו היה חייל מוערך מאוד.
בנסיבות אלה קבעו חברי הוועדה "שהוכח הקשר הסיבתי ברמה מאוד מתקבלת על הדעת ויש להכיר בהפרעת הסכיזופרניה של המערער כנכות שנגרמה עקב השירות". משרד הביטחון חויב לשלם לו הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד לימור לוגסי
• ב"כ המשיב: עו"ד ערן סירוטה
• עו"ד שי נתן עוסק בצבא ומשרד הבטחון
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
