מעבר למעשי הרצח הנוראיים - רק זה עוד היה חסר למשק הישראלי. דווקא כאשר המצב הכלכלי הורע בחודשים האחרונים, על רקע חקיקת הרפורמה המשפטית, האינפלציה ועליות הריבית, יחד עם משבר ההייטק המתרחש בעולם ובישראל - הגיעה המלחמה הנוראית הזאת, שתוביל לכך שהפגיעה במשק הישראלי תחמיר לצערנו ללא כל ספק בעת הקרובה.
כל אירוע מלחמתי תמיד רע לכלכלה. אירוע קרוב שהמחיש את הנוסחה הזאת מתרחש עדיין בליבה של אירופה, במלחמת רוסיה ואוקראינה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
והנה לפתע מתווספים למצב הכלכלי בישראל, המורע גם ככה, ההתפתחויות האלה: הבורסה בישראל פיגרה השנה עוד לפני המלחמה ב-20%-30% אחרי הבורסות העיקריות בעולם. כבר היום (א') צנחו שערי המניות בבורסה בממוצע בכ-7% והחרפת המערכה עלולה להחמיר את מצבם הכספי של המשקיעים, לפחות לתקופה הקרובה.
השקל יפוחת מחר כנראה בשיעור משמעותי נוסף מול כל המטבעות הזרים, בנוסף לפיחות שהגיע כבר לכ-60 אגורות, שהם כ-18%, מאז סוף הקיץ אשתקד. הקידומת ארבע - ארבעה שקלים לדולר - תהיה השבוע קרובה מתמיד.
הגירעון ההולך וגדל בתקציב, שעל פי תחזיות באוצר ערב המלחמה יגיע השנה ליותר מ-2%, כפול מהיעד של 1.1% בעת אישור תקציב המדינה, יגדל מאוד ככל שהמלחמה תתארך. עלות יום לחימה אחד מגיע ל-180 מיליון שקל. כל טיל של כיפת ברזל עולה יותר מרבע מיליון שקל. עלות גיוס המילואים תגיע לעשרות עד מאות מיליוני שקלים, תלוי במשך השירות וההיעדרות מהמשק. תשלום מס רכוש לנזקים הישירים מהטילים והפיצויים לעובדים ולנזק העקיף (ירידה בהכנסות עסקים כמו מסעדות ובתי מלון) יעלו הרבה כסף. בשל המלחמה והמצב הכלכלי של האזרחים תהיה ירידה נוספת בהכנסות ממיסים, שכבר פחתו השנה ב-7%.
כל זה יחייב קיצוץ משמעותי מאד בהיקף של מיליארדי שקלים בתקציב כל משרדי הממשלה. הפגיעה הקשה באזרחים אחרי הקיצוצים שכבר בוצעו לאחרונה תחמיר בעיקר ברווחה, בבריאות ובחינוך.
האינפלציה צפויה לעלות גם היא בשל הזינוק הנוסף בשערי המטבעות הזרים, ובשילוב עם הריבית הגבוהה גם ככה, שעומדת כיום על 4.75% ועלולה לעלות בעוד רבע אחוז בהחלטה הבאה - גם הצריכה הפרטית, שהיא ממובילות הצמיחה במשק בשנים האחרונות, עשויה לרדת עוד יותר. זה אומר שעסקים נוספים ייקלעו לקשיים ובעלי המשכנתאות יתקשו עוד יותר בהחזרים החודשיים.
אז מה עושים? אסור שהממשלה, לצד העיסוק העיקרי בתחום הביטחון, תזניח כעת עוד את התחום הכלכלי. רה"מ ושר האוצר חייבים לדאוג לגיבוש מהיר מאוד של תוכנית כלכלית רחבה למניעת דרדור המשק למשבר קשה ולמתן סיוע לאזרחים, שמצבם הכלכלי צפוי להיות רע יותר בלי עזרה. ואם הכרזה על הכנת תוכנית כלכלית דחופה תפורסם עוד השבוע, אולי ישתכנעו גם בחברת דירוג האשראי מודי'ס לא להפחית כבר ביום שישי הקרוב את תחזית הדירוג של ישראל.
אולי זה גם בדיוק הזמן הנכון לסיים את הסאגה הבלתי נגמרת של מינוי נגיד בנק ישראל לחמש השנים הבאות. הצעד הנכון להגברת היציבות במשק תהיה הודעה מיוחדת של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא מאריך את כהונתו של נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, נגיד שקול ומוערך בעולם הפיננסי, בעוד חמש שנים. אין כמו הודעה כזאת שתשדר לעולם הכלכלי שמדינת ישראל הולכת לכיוון של יציבות כלכלית לשנים הקרובות.
