כמעט שנה לאחר שהוקם: הצוות המיוחד אותו הקים שר האוצר היוצא, אביגדור ליברמן, במטרה לקדם ולהסדיר את תחום המטבעות הווירטואליים בישראל ועליו פורסם לראשונה ב-ynet, הגיש היום (ב') את המלצותיו בדוח שכונה "אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים - מפת דרכים למדיניות".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
הצוות, אשר הובל על ידי הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, כלל בין היתר נציגים מהרשות לניירות ערך, רשות שוק ההון, בנק ישראל, אגפי התקציבים והחשב הכללי באוצר, רשות המיסים ומשרד המשפטים. המטרה, כאמור: קידום אסדרת (רגולציה) תחום הנכסים הדיגיטליים בישראל.
הדוח כלל בין היתר התייחסות מפורטת לירידות החדות שנרשמו בשוק המטבעות הווירטואליים בחודשים האחרונים, וציין כי "שרשרת אירועים זו הדגישה מחדש את הסיכונים הכרוכים בפעילות שאינה מבוקרת בנכסים דיגיטליים ואת הצורך ברגולציה מקיפה וקוהרנטית על התחום.
"יצירת מסגרת אסדרתית עבור שוק הנכסים הדיגיטליים, המאפשרית ניהול מושכל של הסיכונים, היא הכרחית בראש ובראשונה למניעת נזקים פוטנציאליים למשקיעים ולמשק בכללותו אך גם למיצוי פוטנציאל ההזדמנויות של השוק לטווח הארוך", נטען בדוח.
להכיר ברישיונות מחו"ל ולפקח יותר על הבנקים
בתוך כך, הצוות מציע להשלים את קבלת ההחלטות ומתן המענה לעניין מתן רישיונות לנותני שירותים פיננסיים מוסדרים במטבע וירטואלי, אשר רק לאחרונה החלו לקבל רישיונות קבע אחדים מרשות שוק ההון לאחר שנים של עיכובים, ואף "להתייחס לרישיונות שניתנו בחו"ל במדינות מפותחות שיוגדרו על ידי המפקח... עד כדי הכרה ברישיונות".
כמו כן, בצוות מתייחסים גם אל התיקון שפרסם בנק ישראל ונכנס לתוקף החודש, לפיו אסור על הבנקים לסרב באופן גורף לכספי קריפטו של לקוחות, ומציינים כי יש להבטיח את יישומו המלא של הנוהל ולאסוף נתונים באופן שוטף על אודות רמת הנגישות של חברות בתעשיית הנכסים הדיגיטליים לשירותי בנקאות, "בין היתר על ידי נוהל לפיו יידרש מתן נימוק ללקוח ודיווח למפקח על הבנקים על ידי הבנק בכל מקרה של סירוב לפתיחת חשבון בנקארי של גוף הפועל בתחום".
זאת, לאחר שמבדיקת ynet עלה כי חלק גדול מהבנקים עדיין מאפשרים מסחר רק במטבעות המובילים ואחרים אף מסרבים באופן גורף לכל פעילות בתחום, חרף העמדה הרשמית של הרגולטור בנושא.
צפו: איך קונים ומוכרים מטבעות וירטואליים?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
נושא נוסף שעולה בדוח הוא מדיניות תשלום המיסים בגין פעילות בתחום. בדוח מציינים כי "נדרשות הבהרות באמצעות חוזרים, תקנות ותיקוני חקיקה לגבי מספר נושאים שקיימת לגביהן אי-ודאות בתשלום מס, לרבות סיווג סוג הנכס ומיקומו, קביעת כללים לחישוב העלות והוראות דיווח וניכוי מס תוך עידוד שימוש בפלטפורמות מפוקחות".
בנוסף, בצוות מתייחסים למקרים בהם קיימת חבות מס בגין פעילות בחו"ל אולם הבנק המקומי, דרכו ישראלים משלמים מס, אינו מאפשר את קבלת הכספים. בהתאם, הצוות מציע כי "רשות המיסים, החשב הכללי ובנק ישראל יבחנו קביעת מנגנון שיאפשר העברת כספי חבות מס שמקורם בהשקעות בנכסים דיגיטליים, באמצעות חשבון של רשות המיסים המנוהל בבנק ישראל ובכפוף לבחינת סיכונים נדרשת, באופן שייתן מענה לסירוב הכנסת כספים על ידי בנקים מסחריים בישראל".
"לבחון את ריכוז סמכויות הפיקוח תחת גורם אחד"
באשר לשאלה אשר נדונה רבות בחודשים האחרונים סביב מי יהיה הגוף המפקח על תחום הנכסים הדיגיטליים, הצוות מציע "לרכז ככל הניתן תחת מבנה הרגולציה הקיים או שיקבע בעתיד את כלל סמכויות הרישוי והפיקוח על שירותים פיננסיים ועל שירותי תשלום בהקשר לנכסים דיגיטליים תחת גורם אחד הכפוף לשר האוצר".
2 צפייה בגלריה
מי יהיה הרגולטור האחראי? הממונה על שוק ההון היוצא, ד"ר משה ברקת, ויו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה
(צילום: לשכת סוכני ביטוח, פוטו מרסלו)
יחד עם זאת, בה-בעת מציע הצוות להרחיב את הסמכויות של רשות ניירוך ערך כך שדיני ניירות ערך יחולו גם על פעילות המתבצעת "בזיקה לנכסים דיגיטליים" (לרבות ייעוץ ושיווק השקעות), ולעגן בחקיקה את סמכויות הרישוי והפיקוח של בנק ישראל בכל הנוגע להנפקה ולהוצאה של נכסים דיגיטליים מגובים (לרבות מטבעות "יציבים", הצמודים לערך של מטבע כמו דולר או שקל) ולמתן שירותים פיננסיים באמצעותם.
כלומר, כאשר מדובר בנכס וירטואלי שמטרתו היא השקעה - הפעילות תפוקח על ידי הרשות לניירות ערך, בדומה לכל נייר ערך אחר. אולם, כאשר מדובר בפיקוח על מטבעות יציבים האחריות תעבור לבנק ישראל וכאשר מדובר על הנפקה ועל הוצאה של נכסים שאינם מגובים או שאינם ניירות ערך, כמו למשל מיזמי ביטוח, מוצע כי הסמכות תהייה אצל המפקח על נותני שירותים פיננסים - כלומר רשות שוק ההון.
"מתוך מטרה לצמצם פוטנציאל לכפל פיקוחי, ארביטראז' או עמימות רגולטוריים, יש לפעול לקבוע את זהות המאסדרים של פעילות בנכסים דיגיטליים באופן שמשמר ככל הניתן את עקרון הניטרליות הטכנולוגית. כלומר, יש לקבוע את זהות המפקח על פעילויות בנכסים דיגיטליים, ככל הניתן, בהתאם לזהות המפקח על אותה פעילות כאשר היא אינה נעשית בנכסים דיגיטליים", מציינים בדוח.
בתוך כך, בצוות מוסיפים כי "במבנה הרגולציה הקיים כיום בישראל, החלק הארי של הפיקוח על שירותים פיננסיים בנכסים דיגיטליים מתחלק בין רשות שוק ההון לבין רשות ניירות ערך. בשל כך, אנו סבורים כי יש לבחון את היתרונות והחסרונות של האחדת הפיקוח, ככל הניתן, על שירותים בנכסים דיגיטליים תחת אחת משתי רשויות אלה.
"במצב בו קיים מתח בין השאיפה להביא לריכוז הסמכויות תחת גוף אחד ובין עיקרון הניטרליות הטכנולוגית, לטעמנו יש להעדיף את האחרון, וזאת כדי למנוע פוטנציאל לארביטראז' ולהפחית עמימות או אי-ודאות בפני המפוקחים", הוסיפו בדוח.
