ההדלפה הכלכלית הגדולה אי פעם: קרוב ל-12 מיליון מסמכים דלפו מ-14 חברות שונות מרחבי העולם שנתנו שירותים לנאמנויות ולחברות אוף-שור (חברות שהתאגדו במדינות שבהן שיעורי המס נמוכים עד אפסיים), במסגרת מה שמכונה "הדלפת מסמכי פנדורה". המסמכים הגיעו ל-ICIJ, ארגון התחקירנים הבינלאומי, שחלק אותם עם יותר מ-600 עיתונאים מ-117 מדינות ומעשרות כלי תקשורת שפועלים במסגרתו, וביניהם הוושינגטון פוסט, הגרדיאן, הלה מונד, ה-BBC ורבים נוספים. גוף התקשורת "שומרים", באמצעות העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב, היה הנציג הישראלי בפרויקט.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ממצאי התחקירים שבוצעו בהסתמך על ההדלפה חושפים את השימוש הנרחב של ישראלים במקלטי מס כדי לרשום חברות ולנהל את עסקיהם. המילה "ישראל" מופיעה בלמעלה מארבעים אלף מהמסמכים המודלפים וצירוף המילים "דרכון ישראלי" אלפי פעמים נוספות. 565 ישראלים מופיעים כמוטבים סופיים של חברות, מה שמציב את ישראל במקום ב-16 מבין כלל המדינות המופיעות בהדלפה. את הרשימה פותחת רוסיה, עם קרוב ל-4,500 מוטבים, ואחריה בריטניה עם כ-3,500. 617 מוטבים סופיים הם מארצות הברית, מספר דומה למדי לזה של הישראלים, למרות שארצות הברית גדולה מבחינת אוכלוסייה פי למעלה מ-30 מזו של ישראל.
יש להדגיש כי כל עוד הדברים מדווחים כראוי לרשויות הרלוונטיות, רישום של חברות וניהול עסקים מחוץ לישראל הוא פרקטיקה חוקית ומקובלת. יחד עם זאת, לניהול עסקים דרך רישום חברות במקלטי מס יש משמעות נרחבת מבחינת המדינה, בשל "הפסד" המיסים שיכלו להיות משולמים מרווחי החברות האמורות.
ניר ברקת ו"הנאמנות העיוורת" שהחזיק אחיו
אחד הישראלים הבולטים בהדלפה הוא ח"כ ניר ברקת, שצפוי להתמודד על ראשות הליכוד ובהמשך גם על ראשות הממשלה. לפי תחקיר "שומרים", מהמסמכים עולה כי בשנים שכיהן כראש עיריית ירושלים והצהיר כי החברות שהניבו לו הון של מאות מיליונים הועברו לנאמנות עיוורת - המשיך ברקת להחזיק את המניות באופן ישיר. בין השאר חושפים המסמכים כי השתתף בבדיקת נאותות שנערכה לאחת החברות שבבעלותו ב-2016. חשוב לציין כי הדברים אינם מעוררים קושי חוקי שכן בישראל ניתן לחתום הסכם נאמנות שאינו כולל העברה של הבעלות על המניות, אך הם מציפים את שאלת גילוי הנאות הנדרש מאיש ציבור ביחס לסוג הנאמנות שעליה הוא מצהיר.
כשנבחר ברקת לכנסת ב-2019, הוא העביר את מניותיו לאחיו אלי ברקת. העברה זו, לפי תחקיר "שומרים", אינה עולה בקנה אחד עם הנחיות ועדת האתיקה של הכנסת שאוסרות על ח"כ שנבחר למכור או להחכיר מניות שבבעלותו לקרוב משפחה, ובמקרה של נאמנות דורשות "חברת נאמנויות ציבורית".
ההחלטה הזאת של ועדת האתיקה ניתנה ב-2009 בעניינו של ח"כ ספציפי, אולם הוועדה מדגישה כי הדיון היה עקרוני וכי "לפיכך החליטה הוועדה לפרט בפני כלל חברי הכנסת את הנחיותיה בעניין זה". בפני ברקת עמדה האפשרות לפנות באופן פרטני לוועדת האתיקה ולבקש לנהוג אחרת, אך מבדיקת "שומרים" עולה כי מאז בחירתו ב-2019 לא ניתנה החלטה כזאת, גם לא בתקופה שבה פעלה הוועדה, רובה ככולה ב-2020 .
מעבר לנאמנויות חושף "שומרים", כי חברת איטורו (eToro), שבה היו לברקת אחזקות, בחרה להירשם באיי הבתולה הבריטיים שבהם מס החברות עומד על 0% ולא בישראל, שבה ממוקם מטה החברה ובה פועלים רוב עובדיה (במסגרת חברה בת). מס החברות בישראל נע לאורך שנות פעילותה של איטורו בשיעור שבין 23% ל-26%. רווחי החברה יש להוסיף היו משמעותיים: הרווח (EBDITA) עמד ב-2020 על כ-100 מיליון דולר, והחברה צפתה גידול ניכר בשנים הקרובות עד ל-700 מיליון ב-2025.
דוברו של ברקת מסר ל"שומרים" בתגובה, כי בשנותיו בעיריית ירושלים הוא מסר את מניותיו לנאמנות עיוורת וזאת "בהתאם נדרש בחוק ותוך אישור כל הגורמים הרלוונטים". ביחס לנאמנות אחרי בחירתו לכנסת, מסר הדובר כי החלטת ועדת האתיקה שהוזכרה קודם לכן נוגעת למקרה ספציפי של אישיות ציבורית אחרת ומכאן שאינה חלה על ברקת. הוא נשאל אם יסכים לחשוף את הסכמי הנאמנות הללו אך סרב וציין כי "הדבר אינו נדרש על פי חוק".
ברקת גם נשאל עד כמה "עיוור" יכול להיות אח שמחזיק נאמנות. דוברו מסר כי "לנאמנות עיוורת יש כללים המעוגנים היטב בחוק. אלי ברקת פועל בהתאם לחוק כמנהל הנאמנות העיוורת של אחיו".
ביחס לרישום של איטורו באיי הבתולה, מסר הדובר כי כל ההחלטות ביחס לרישום מתקבלות על ידי דירקטוריות החברה וכי המיסים בישראל משולמים כחוק. ברקת גם סירב לחשוף את עמדותיו בנוגע למס חברות גלובלי שישנה את המצב שבו חברות מרוויחות הון עתק, אך בשל רישומן במקלטי מס לא משלמות מיסים. לאחר הפרסום טען כי מאחורי התחקיר עומדים "אינטרסים פוליטיים".
רמון, שלאף וחוב של 50 מיליון אירו
השר לשעבר חיים רמון הוא עוד ישראלי שמופיע במסמכים. לפי תחקיר "שומרים", רמון, באמצעות חברה קפריסאית שהקים, ביצע עסקה עם חברה של מכר ותיק שלו, המיליארדר האוסטרי מרטין שלאף. שמו של המיליארדר מוכר לציבור בישראל מהקזינו ביריחו, מקשריו הענפים עם פוליטיקאים ישראלים ומהעובדה שהיה דרוש שנים ארוכות לחקירה במסגרת חקירותיהם של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון והשר אביגדור ליברמן.
את ההיגיון הכלכלי שבבסיס העסקה קשה להבין: רמון קיבל לידיו את הבעלות על חברה ממונטנגרו עם תוכניות לפרויקט תיירותי שבקושי התקדם לאורך 13 השנים האחרונות, וחובות של כ-50 מיליון אירו. בצידו השני של המאזן החזיקה החברה קרקעות לפרויקט. מה היה ערך הקרקע? לפי התחקיר תלוי את מי שואלים. במסגרת מאמציו של רמון לשכנע את הגוף המלווה להפחית את החוב, הוזמן דו"ח שמאי שקבע כי השווי עומד על 14.4 מיליון אירו. לעומת זאת, בדיווחיה לרשויות במונטנגרו הצהירה החברה על שווי קרקעות של כ-50 מיליון אירו. כך או אחרת אלמנט נוסף בעסקה היה אופציה שקיבל שלאף לרכוש את החברה מחדש.
לפי תחקיר שומרים, הקרקע במונטנגרו הייתה הערבות שניתנה במקור להלוואות, אולם בשלב מסוים, בתקופה שבה החזיק שלאף בפרויקט, ניתנה לחלק מסכום ההלוואות גם ערבות זמנית מקרן פרטית שבבעלותו. מהמסמכים לא ברור אם הערבות הזאת התבטלה.
רמון מסר בתגובה כי "אני דוחה בתוקף את הטענה כי הייתי איש קש של MS Privatstiftung (הקרן הפרטית של שלאף). הטענות הללו פוגעניות, מעליבות ואינן אמת". לדבריו הוא לקח את החברה ב-2016 על מנת לחלץ אותה מהמבוי הסתום שאליה נקלעה ופעל למען מטרה זו. כך לדבריו נחתם לאחרונה הסכם עם הרשויות המקומיות על פיתוח התשתיות באזור המיועד לפרויקט וכן מתנהל מו"מ עם גוף "מוכר היטב" בתעשיית התיירות ביחס לעתידו של הפרויקט.
מרטין שלאף, וכן החברה והקרן שבשליטתו, מסרו כי בחרו ברמון לחילוץ החברה בשל "ניסיונו הרב בעסקים וקשריו הענפים". לדבריהם רמון השיג התקדמות רבה, למשל בכל הנוגע לפיתוח התשתיות המקומיות.
המתנחלים ושאלת הבעלות על נכסים במזרח ירושלים
עמותות המתנחלים העוסקות ביישוב יהודים במזרח ירושלים עושות שימוש נרחב בחברות הנרשמות במקלטי מס. מתחקיר "שומרים" עולה כי לפחות חמש חברות כאלה באיי הבתולה הבריטיים נמחקו לאחר שהעמותות לא שילמו במשך תקופה ארוכה אגרות במקלטי המס.
המחיקה, לפי התחקיר, יצרה עבור העמותות תסבוכת משפטית שכן לפי החוק באיי הבתולה, רכושה של חברה שנמחקת עובר לבעלות הממשלה המקומית. יו"ר עטרת כהנים בעצמו, מתי דן, בתצהיר שהגיש לבית משפט באיי הבתולה במסגרת בקשה להחזיר לחיים חברה בשם Philinest, הסביר כי ייעוץ משפטי שקיבל קבע שכדי להחזיק בנכסים על החברה להיות ישות רשומה ופעילה. במקרה של Philinest הנכסים הם שתי דירות ברובע המוסלמי בעיר העתיקה. עשר שנים לאחר הגשת הבקשה הוחזרה החברה לחיים. דן לא השיב לפניות שהועברו אליו.
במקרה אחר, החברה שנמחקה, Humberstone Ventures S.A שמה, מחזיקה בזכויות למבנה שמוכר כ'אכסניית סנט ג'ון". במשך כמה מהשנים שבהן הייתה החברה מחוקה התנהלו בישראל דיונים בבית משפט ביחס לזכויות בנכס שהחזיקה. ככל הידוע בית המשפט הישראלי לא דווח על המחיקה. עורך דינה של החברה מסר בתגובה כי "אין לטענות המפורטות בפנייה כל קשר למציאות".
ככל הידוע עמותות המתנחלים פנו במשך השנים לבתי המשפט באיי הבתולה וביקשו להחזיר את כל החברות שנמחקו לחיים. לא ידוע אלו חברות הוחזרו והאם, לפחות "על הנייר", ממשלת איי הבתולה היא עדיין בעלים של נכסים נפיצים במזרח ירושלים.
משפחת שטיינמץ התעניינה בהעברת מיליארד יורו מליכטנשטיין
איש העסקים בני שטיינמץ מתמודד בשנים האחרונות עם שורה של חקירות, כתבי אישום והרשעות בכמה מדינות בעולם ובכלל זאת בשוויץ, רומניה, ארה"ב גינאה ועוד. מתחקיר שומרים עולה כי במקביל לחלק מההליכים התעניין נציג מטעם משפחת שטיינמץ בהעברת שתי קרנות נאמנות ובהן כמיליארד יורו מליכטנשטיין לאיי קוק. לפי המסמכים, נציג המשפחה הסביר בפגישה שקיים עם חברה העוסקת בתחום, כי המשפחה אינה מרוצה מהתעקשותו של מהנאמן בליכטנשטיין לאשר כל פעולה בקרנות. מהמסמכים לא ברור אם בסופו של דבר הועברו הקרנות או לא.
שומרים מציין כי בשנים האחרונות החמירה ליכטנשטיין את חקיקתה בכל הנוגע להלבנות הון ומחייבת דיווחים שוטפים ביחס להעברות. הנסיכות הזעירה גם מנהלת יחסים קרובים עם שוויץ.
דוברו של בני שטיינמץ מסר בתגובה ש"מר בני שטיינמץ מנהל את ענייניו תוך הקפדה על שמירת החוק ודיווח מלא לרשויות המס. באיי קוק אין, לא היו ולא יהיו פעילויות או חשבונות.
"התזה שלפיה התבקשה התגובה לא מדויקת ולא נכונה ולפיכך השאלות העולות ממנה לא מדויקות ולא רלוונטיות". הדובר הוסיף כי בעשור האחרון שטיינמץ עומד בלב קמפיין השמצה של המיליארדר גורג' סורוס וכי הכתבה היא חלק מקמפיין זה".
המלך עבדאללה ובתי הפאר
אחד המנהיגים הזרים ש"מככבים" בהדלפה הוא המלך עבדאללה מירדן. מניתוח המסמכים עולה כי המלך ומקורביו החזיקו בחשאי בלא פחות מ-36 חברות הרשומות במקלטי מס. דרך החברות הללו נרכשו לאורך השנים כ-14 בתים ודירות במקומות שונים בעולם. בין הנכסים: בית בעיירת היוקרה הבריטית אסקוט; דירות במרכז לונדון בשווי מוערך של מיליוני דולרים, וארבע דירות במתחם יוקרתי בוושינגטון הבירה המשקיף לנהר הפוטומק. המלך, כך מתברר, מחבב גם את החוף המערבי בארצות הברית ורכש שלושה בתי חוף ב-Point Dume, מובלעת יוקרתית במאליבו הסמוכה ללוס אנג'לס.
אחד הבתים הוא למעשה אחוזה בת שבעה חדרי שינה, על צוק המשקיף לעבר האוקיינוס. האחוזה נקנתה ב-2014 דרך אחת מהחברות של המלך, "נביסקו אחזקות" שמה, תמורת 33.5 מיליון דולר. שני הבתים האחרים נרכשו ב-12 מיליון דולר וב-23 מיליון דולר. העלות הכוללת של הנכסים, לפי ההדלפה, הגיעה ל-106 מיליון דולר. יועציו של המלך הקפידו להסתיר את הבעלות על הנכסים ואפילו בהתכתבויות מיילים כינו אותו בקודים כמו "אתם יודעים מי" או "המוטב הסופי".
חשיבותו של הסיפור נובעת מההשפעה הפנימית שיכולה להיות לו. ירדן שרויה במשבר כלכלי עמוק שרק החריף בעקבות הקורונה. בשנים האחרונות התמודד בית המלוכה עם תסיסה ציבורית חריפה שנבעה מהמשבר הכלכלי ומטענות ביחס לשחיתות השלטונית שגרמה לו. על רקע זה גם התרחש באפריל ניסיון ההפיכה לכאורה.
עורכי דינו של המלך מסרו בתגובה כי יש והיו לו שורה של סיבות ביטחוניות, פרטיות וחוקיות שבגינן בחר להחזיק רכוש באמצעות חברות אוף שור. עורכי הדין סירבו לפרט מהן הסיבות הללו, וטענו כי המלך מעולם לא עשה שימוש לרעה בכספי ציבור או בסיוע חוץ, וכי הנכסים נרכשו בכספו הפרטי.
לטענתם, רוב חברות האוף שור שהוזכרו אינן קיימות עוד או אינן קשורות לעבדאללה, וחלק מהנכסים שאותרו בתחקיר הזה אינם בבעלותו. הם הוסיפו כי כיוון שהחוק הירדני פוטר את המלך מתשלום מיסים, החזקת בתים באמצעות חברות אוף שור היא מהלך לגיטימי.
