גזירות התקציב, שיעלו לכל משפחה בישראל בשנה הקרובה בממוצע כ-10,000 שקל באובדן הכנסות ובעלייה בהוצאות למשק בית, מגיעות לאישור לקריאה שנייה ושלישית לוועדות הכנסת. בתוך כך, ל-ynet ו"ממון" נודע על כמה פגישות שהתקיימו מתחת לרדאר בשבוע האחרון במשרד האוצר ובבנק ישראל, בדבר שינויים מוצעים בפרק התקציב שאמור להביא את ההכנסה הגדולה מכולן לקופת המדינה ממיסים - חוק הרווחים הכלואים - ושמשתתפיהן התבקשו לא לדווח עליהן דבר בשלב זה.
בימים הקרובים יגיעו לאישור ועדת הכספים ו-ועדות כלכליות נוספות בכנסת שאר הגזירות, ובראשן אותו חוק הרווחים הכלואים בחברות, שהמגזר העסקי ולשכות יועצי המס ורו"ח מתנגדות לו בתוקף. במשרד האוצר מבקשים לגבות באמצעות המיסוי החדש סכום עצום של 10 מיליארד שקל בשנה, יותר מרבע מ-37 מיליארד השקלים שמציע האוצר בצעדי המיסוי והקיצוצים בתקציב, כדי להביא בשנת התקציב 2025 את הגירעון לשיעור הרצוי - שעד אתמול עמד על 4.3% לשנת 2025, אולם היום תאשר הממשלה כבר פריצה שלו ל-4.4%.
אתמול בלילה נודע כי הממשלה תאשר היום (ראשון) את הגדלת הגירעון בשנת 2025 מ-4.3% ל-4.4%, כאשר התוספת שווה שני מיליארד שקלים ונובעת בחלקה מוויתורים של האוצר על אחדות מהגזירות, ביניהן הפחתת ערך יום הבראה אחד ולא שניים, ביטול הטלת מס על קרנות ההשתלמות וביטול הפחתת ההטבות בפנסיה.
חוסר ההסכמות על מס הרווחים הכלואים
באותן פגישות "סודיות" לקחו חלק בנפרד נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ונשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי, עם נגיד בנק ישראל אמיר ירון ובכירי הבנק, ועם שר האוצר סמוטריץ' וראשי משרדו.
בפגישות הללו תבעו ראשי המגזר העסקי מבכירי האוצר והבנק המרכזי לשנות לחלוטין את החוק המוצע של מיסוי הרווחים הכלואים, שבמרכזו הטלת מס של 2% על הרווחים הלא מחולקים לאורך שנים. בין היתר, במגזר העסקי מוחים על הבחירה להטיל את המס במקום להציע מבצעים של הפחתת המס למושכי הרווחים (מ-33% ל-25%), כפי שנעשה בעבר.
עוד טענו ראשי המגזר העסקי כי במתכונת הנוכחית יאבד המשק עשרות מיליארדי שקלים של השקעות שהחברות הממוסות לא יבצעו. בנוסף אמרו כי על פי הנוסחה הנוכחית, ספק אם יעלה בידי האוצר לגבות מהחברות הללו אפילו 2 מיליארד שקל מס ב-2025.
כיום נאמדים הרווחים הכלואים שנמצאים אצל חברות במשק בכ-718 מיליארד שקל, מתוכם כ-400 מיליארד שקל אשר נמצאים בכ-140 אלף חברות של רווחים כלואים ואפשריים לביצוע במסגרת החוק החדש. כ-14 אלף מהחברות הללו הן של רופאים, עורכי דין, רואי חשבון וכדומה, וכ-4,000 נוספות מהחברות הללו הן חברות החזקה.
גורמים במגזר העסקי אמרו כי החוק המוצע לא יגיע לכלל מיצוי בנוסחה הנוכחית, שהוגדרה בפי אחד הבכירים שהשתתפו בדיון כהצעת חוק "רעה לצמיחה, רעה לחברות, רעה לאוצר המדינה ורעה למשק".
באוצר מזהירים כי אי ביצוע החוק יוביל במישרין לצעד שקל יהיה לבצע אותו ברגע האחרון וייפגע בכל אזרחי ישראל – העלאת שיעור המע"מ ל-19%, מעבר להעלאה בנקודת אחוז אחת שכבר אושרה ל-1 בינואר, לשיעור של 18%. כל העלאה אחוז נוסף של מע"מ צפוי להכניס לקופת המדינה 7.5 מיליארד שקל – אך גם להגדיל באופן משמעותי את האינפלציה בתחילת 2025 ולהרחיק עוד את האפשרות להפחתת הריבית במשק במהלך השנה הקרובה.
ממחר: דיונים על הקפאת מדרגות המס, נקודות הזיכוי והעלאת מס יסף
כבר מחר תדון ועדת הכספים בהכנה בדחיפות לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, עוד לפני 31 בדצמבר, בצעדים שהופרדו מחוק ההסדרים כדי להספיק להכניסם לתוקף בראשית שנת המס ב-1 בינואר.
הצעדים הללו – הקפאת מדרגות המס, הקפאת נקודות הזיכוי ממס והעלאת מס יסף – ייפגעו באופן משמעותי בהכנסות ציבור העובדים ובעלי ההון, וכבר מחר ייתכן שיאושרו, לא בלי התנגדויות תקיפות של חברי הכנסת מסיעות שונות, גם מהקואליציה.
אם ההחלטות יאושרו, המשמעות היא אובדן של מאות שקלים בחודש לרוב העובדים במשק שמשלמים מס ומקבלים נקודות זיכוי ממס מסיבות רבות, בגין היותם אזרחי ישראל, נשים, הורים לילדים, בעלי מוגבלויות ועוד. הקפאת מדרגות המס ואי הצמדתן לשיעור האינפלציה השנתי (כמעט 4%) צפויה להכניס לקופת המדינה מיליארד שקל בשנת התקציב 2025.
הקפאת נקודות הזיכוי ממס (כל נקודה תישאר בסכום שנתי מזכה ממס של 2,904 שקל) יצמצמו את הוצאות המדינה בעוד 1.3 מיליארד שקל. עוד צפויה ועדת הכספים לדון מחר בהטלת מס יסף של 2% על הכנסות הוניות הגבוהות מ-722 אלף שקל בשנה, צעד שיגדיל את ההכנסות במיליארד שקל.
בימים הקרובים יובאו לאישור ועדות הכנסת שאר הגזירות על הציבור:
- דחייה בשנה של העלאת רצפת הטבות המס למושכים את כספי הפנסיה, מ-52% כיום ל-67% רק בשנת התקציב 2026, גזירה שתיטיב עם תקציב המדינה ותרע לפנסיונרים ב-400 מיליון שקל.
- הקפאת מדרגת המס שממנה גובים ביטוח לאומי – 7,522 שקל כיום – והעלאה של 0.8% בתשלום דמי הביטוח הלאומי. מדובר בפגיעה של כ-2,050 שקל בשנה למשק בית ושל 1,750 שקל למעסיק על כל עובד.
- העלאת מס הבריאות לכלל הציבור ב-0.15% החל מ-1 בינואר, במטרה להגדיל את תקציב הטיפול הנפשי – שמספר הנזקקים לו גדל מאוד בתקופת המלחמה.
- קיזוז יום הבראה אחד לעובדים והקפאת סכום ימי ההבראה על 418 שקל לכלל העובדים, 471 שקל לעובדי המגזר הציבורי ו-485 שקל לעובדי קבלן ובניין.
- תוקפא רק קצבת ביטוח לאומי אחת – קצבת הילדים (169 שקל לילד ראשון ו-214 לילד שני עד רביעי). הסיעות החרדיות והערביות בכנסת כבר סיכמו כי יתנגדו לצעד זה בכל תוקף, וללא תמיכת חברי הכנסת החרדיים הגזירה הזאת צפויה להתבטל.
- גזירה נוספת שכבר סוכמה בין האוצר להסתדרות היא שתי דחיות של העלאת השכר במגזר הציבורי – מדצמבר השנה לאפריל 2025 ומאפריל 2025 ליוני 2026.
- עוד התייקרויות שצפויות בראשית 2025 ואינן זקוקות לאישור הכנסת הן העלאת תעריפי התחבורה הציבורית ב-2 שקלים (למימון נסיעות חינם לגמלאים מגיל 67), התייקרות מיסי הארנונה בשיעורים גבוהים שיאושרו על ידי משרד הפנים, וכן עליית מחירי החשמל (על ידי רשות החשמל העצמאית) והמים (על ידי רשות המים העצמאית).
