בית משפט השלום באשקלון קיבל לאחרונה תביעה שהגישו ניצול שואה עיוור ובנו נגד עוזרת הבית של האב, שגנבה ממנו מאות אלפי שקלים. אחרי שהורשעה בהליך הפלילי, ונידונה לארבע שנות מאסר ופיצוי של כרבע מיליון שקל, בהליך האזרחי קבע השופט עדו כפכפי שהיא תשלם כרבע מיליון שקל נוספים לבן, לאחר שהאב הלך לעולמו.
בספטמבר 2016 החלה הנתבעת לעבוד כעוזרת בית במשרה חלקית עבור המנוח, שהיה אז בן 80 וסבל מעיוורון ומנכות מלאה. עיקר עבודתה היה לקרוא עבורו את עיתוני היום, לסייע לו בענייניו הכספיים ולרכוש עבורו מוצרי מזון. לאחר כשלוש שנות עבודה מצא הבן שהאישה שאמורה לעזור לאביו גונבת ממנו כספים בהיקפים ניכרים. היא פוטרה ובהמשך הועמדה לדין פלילי.
בדצמבר 2019 הגיש האב את התביעה הכספית לבית המשפט, כתביעה נגררת. במהלך ההליך הוא הלך לעולמו, ובנו – יורשו היחיד – נכנס בנעליו. לטענת הבן, העוזרת ניצלה את האמון שניתן בה ומשכה כמעט על בסיס יומי כ-5,000 שקל מחשבונו של המנוח, עד שרוקנה אותו. לגרסתו, סכום המעילה הכולל עומד על כמיליון שקל שאותם על העוזרת להשיב.
מנגד טענה העוזרת שהיה על משפחת המנוח להיזהר ממנה, שכן עברה הפלילי – שכלל גניבות בסך 2.2 מיליון שקל משלושה מעסיקים שונים – פורסם לעיני כל במקומונים. לדבריה בעלה, שעמו היא מצויה בהליכי גירושים, ידע על מעשיה ואף עודד אותה להמשיך – כך שהאחריות למעילות היא גם שלו.
השופט כפכפי ציין שעם העסקת העוזרת הוצאות המנוח גדלו משמעותית באופן המעורר חשד. בעוד שלפני העסקתה הוציא המנוח בממוצע כ-11 אלף שקל בחודש, לאחר תחילת עבודתה עלה ממוצע ההוצאות לכ-28 אלף שקל בחודש.
עו"ד איתן בוירסקי"אמנם לא ניתן לדעת במדויק אילו סכומים נטלה הנתבעת לעצמה ואילו שימשו לצורכי התובע", כתב, "אולם ניתן לזהות בבירור שינוי משמעותי בין גובה הכספים שנמשכו מחשבונות המנוח טרם תחילת עבודתה של הנתבעת לבין הסכומים שנמשכו לאחר שהחלה לעבוד".
השופט דחה את ניסיון העוזרת להשחיר את פני הבן, שטענה שימים ספורים טרם חתונת בתה הוא סחט אותה באיומים על מנת שתודה בכתב על המעילה, אחרת יפנה למשטרה. השופט הבהיר לעוזרת שתלונה במשטרה היא פועל יוצא טבעי של מעשיה הנכלוליים, ובשום אופן לא מדובר בעושק או כפייה.
הוא דחה אף את ניסיון העוזרת להפיל חלק מהאחריות לגניבותיה על בעלה בנפרד. לדבריו, אף אם היה שפע כלכלי גדול יותר בתקופה שבה גזלה מכספי המנוח, לא ניתן לקבוע בוודאות שבעלה ידע שמדובר בכספים שמקורם בגניבה.
לאור זאת נקבע שבניכוי הפיצוי מההליך הפלילי, על העוזרת לשלם לעיזבון את יתרת הגניבות שטרם הוחזרה, בסך 206,019 שקל. בנוסף חויבה האישה לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 35 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים (העיזבון והבן): עו"ד צביקה מועלם
• ב"כ העוזרת: עו"ד מיכה גבאי
• ב"כ הפרוד: עו"ד קארין פרץ
• עו"ד איתן בוירסקי עוסק בנזקי גוף ותאונות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
