בית משפט השלום בהרצליה קבע לאחרונה שרוכש דירה שקיבל אותה באיחור של כשנתיים שנים יפוצה בכ-420 אלף שקל. השופט אמיר ויצנבליט דחה את טענת הקבלן שלפיה הרוכש חתם על מסמך שבו ויתר על פיצוי בשל איחור.
בתחילת 2009 התקשרה קבוצת רכישה בהסכם עם חברת "אמלוני - לבניין ולפיתוח", שבמסגרתו הוסכם שהקבלן יבנה עבור חברי הקבוצה בניין תמורת כ-11 מיליון שקל. נקבע מועד סופי למסירת הבניין וסכום פיצוי קבוע למקרה שהקבלן לא יסיים את העבודה במועד. בפועל, הבניין קיבל טופס 4 באיחור של שנים ממועד המסירה המקורי.
התובע הוא אחד מחברי קבוצת הרכישה. לטענתו הקבלן לא עמד בלוח הזמנים על פי ההסכם, ובשלב מסוים אף נטש את אתר הבנייה. מדובר באיחור של 990 ימים במסירת הדירה, ומאחר שלפי ההסכם הקבלן חב בפיצוי בסך 500 שקל עבור כל יום של איחור, הוא דרש 495 אלף שקל. לדבריו, במעמד המסירה הוא אולץ לחתום על מסמך היעדר תביעות כתנאי לקבלת הדירה, ועשה זאת בלית ברירה רק לאחר שהוסיף בכתב ידו ליד סעיף הוויתור "לא מאושר. מסתייג ממנו". לשיטתו, המסמך חסר תוקף.
הקבלן טען מנגד שמסמך היעדר התביעות מהווה ויתור מפורש. לדבריו, הסתייגות התובע שנרשמה בסמוך לסעיף הוויתור לא שוללת את הסכמתו הכללית לאמור במסמך, שבאה לידי ביטוי בחתימתו עליו. הוא הוסיף שאיש מחברי הקבוצה מלבד התובע לא נקט נגדו הליכים משפטיים.
השופט ויצנבליט כתב שטענות הקבלן "שובות לב ממבט ראשון", אולם לאחר שמיעת העדויות הוא מצא שלא לקבל אותן. כך, התברר שעורך הדין של קבוצת הרכישה מקורב אישית למנהל החברה הקבלנית, ופעל לשכנע את חברי הקבוצה שלא לתבוע. עורך הדין העיד בין היתר שאמר ללקוחותיו שצריך לגמור עם הנתבע בדרכי נועם.
עו"ד אתי פרץ קינןאלינור ולדרמןלדבריו הייתה לו השפעה מסיבית על חברי קבוצת הרכישה והם הסכימו לפעול כעצתו, והיחיד שלא שוכנע מהדברים הוא התובע. מכאן, נפסק, שחתימת חברי הקבוצה על כתבי הוויתור לא נעשתה מתוך הכרה בהיעדר אחריות הקבלן, אלא כתוצאה משכנועי בא כוחם.
בהקשר לכך צוינה עובדה מרכזית נוספת: מרבית חברי הקבוצה הם מפוני גוש קטיף שקיבלו מענקים מהמדינה ומימנו באמצעותם את חלקם בעסקה. התובע, לעומת זאת, הצטרף לקבוצה על רקע היכרות קודמת שלו עם עורך הדין, כך שהכסף יצא מכיסו ישירות. השופט ציין שנבדלות זו של התובע ביחס לשאר הרוכשים מסבירה את היותו תובע יחיד.
בתוך כך הוא מתח ביקורת על הקבלן שניצל את עמדת הנחיתות של הרוכשים והתנה את מסירת הבניין בחתימה על כתבי הוויתור מבלי שיש לכך יסוד. מכל מקום, נקבע, הסתייגותו של התובע מסעיף הוויתור מלמדת על העדר הסכמתו לאמור במסמך.
ביחס לתקופת האיחור קבע השופט שמדובר למעשה ב-706 ימים ולכן התובע יפוצה ב-353 אלף שקל (500 שקל ליום). בנוסף, הקבלן ישלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 63 אלף שקל, וכן 70% מהאגרה ששולמה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד שמעון חיים ויקי
• ב"כ הקבלן: עו"ד אסף רצון
• עו"ד אתי פרץ קינן עוסקת בדיני מקרקעין
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
