בצל המלחמה, שנת 2024 הייתה קשה מאוד לכולם, בכל המובנים - אבל ברגע שישראל נטלה את היוזמה בפעילות מבצעית משמעותית מול חיזבאללה ואיראן, חלה נקודת המפנה שהשפיעה באופן ישיר גם על עולם העסקים ושוק ההון. מי שמכר את אחזקותיו בחברות השונות שנסחרות בבורסת תל אביב בשבעת החודשים הראשונים של השנה הפסיד את הזינוק שהתרחש בחמשת החודשים האחרונים. לצורך ההמחשה, מדד ת"א 125, שעלה רק ב-5.9% בשבעת החודשים הראשונים של 2024, זינק בכ-20% החל מיולי האחרון.
מאחורי ההצלחה של החברות הישראליות בבורסה של תל-אביב בזמן המלחמה, עומדים מנהלים שהצליחו לספק למשקיעים תשואות מרשימות בתקופה לא פשוטה של חוסר ודאות כלכלית. ynet בחר את הדמויות הבולטות של שוק ההון בישראל לשנת 2024.
עוף החול: איש העסקים יצחק תשובה
בגיל 76, ואחרי שכמעט התרסק לפני ארבע שנים, יצחק תשובה מוכיח כי לא איבד את החוש והתיאבון לעסקים. רק החודש הדהים את כולם כשהצטרף למרוץ לרכישת השליטה בישראכרט, לפי שווי חברה בסך 3.5 מיליארד שקל, זאת לאחר שנוצר הרושם כי הזכייה בכיס של מנורה.
כאמור, רק לפני ארבע שנים, בתחילת הקורונה, נקלעה קבוצת דלק למשבר שאיים על המשך קיומה עקב צניחה במחירי הנפט, זמן קצר לאחר שרכשה תמורת 1.7 מיליארד דולר, בעסקה ממונפת, את איתקה, שהחזיקה בנכסי הנפט של חברת שברון בים הצפוני. מניות דלק צנחו לשפל והיא נסחרה בשווי של פחות מ-700 מיליון שקל, כשהמשקיעים לא האמינו ביכולתה לשלם את חובותיה ובדוחותיה נרשמה אפילו אזהרת עסק חי. לצורך ההשוואה, כיום שוויה עומד על 8.6 מיליארד שקל, ובשלוש השנים האחרונות עלתה המניה ב-135%.
התאוששות מחיר הנפט, מציאת תגליות הגז תמר ודלית, בהן הוא שותף, ומימוש נכסים להחזר חובות שנאלץ תשובה לבצע בהיקף של 5 מיליארד שקל, החזירו אותו כמו עוף החול ללב העשייה. להלן רשימת המהלכים שתשובה ביצע ב-2024: רכש 32% מחברת הנדל"ן צילו בילו של חנן מור, 12% מ-YBOX, חברת נדל"ן בת"א, קנה ומכר ברווח 4.9% מחברת הפניקס, הניח אבן פינה למלון פלאזה בנתניה שיוקם בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, רכש 4.9% מישראכרט כהכנה לרכישה כעת ולרצונו להחזיק גם בגוף פיננסי משמעותי, בנוסף לעסקי נדל"ן ונפט.
ממריאה: מנכ"לית אל על דינה בן טל גננסיה
למרות הביקורת המוצדקת על חברת התעופה הישראלית שניצלה את מצב המלחמה להעלאת מחירים מסחררות, דינה בן טל גננסיה, האישה הראשונה בתפקיד מנכ"לית אל על, היא זאת שחתומה על השנה הטובה ביותר בתולדותיה עם שיא ברווח הנקי, שהסתכם ברבעון השלישי ב-184 מיליון דולר.
למרות שהבחירה בה עלולה להיות שנויה במחלוקת בעיני הציבור, ונכון שהיא נהנית מרוח גבית או אם תרצו מזל שנפל בחלקה בעקבות הבריחה של החברות הזרות מישראל - אבל לנהל חברת תעופה, בעיקר בזמן מלחמה, זאת משימה לא פשוטה. אל על היא חברה תפעולית מורכבת, שפעלה בניגוד למתחרותיה הזרות ללא הפסקה בזמן מלחמה, לצד איום הטילים, חוסר בטייסים ועובדים שנקראו למילואים ואתגרי תחזוקה נוכח מתיחת כל יכולתה כדי להגדיל את מספר הטיסות. מהדוחות הכספיים עולה כי בן טל גננסיה פועלת לא רק בצד ההכנסות, אלא בהמשך התייעלות החברה, ואחת הסיבות שמשקיעים זרים חזרו להשקיע במניה, שעלתה השנה ב-122% (321% בשלוש שנים), באה לידי ביטוי במדדי ההתייעלות שהציגה, כמו למשל יחס מספר עובדים למטוסים, הכנסות לעובד וכו'.
כשמונתה לתפקיד ב-2022, בן טל קיבלה חברה ש"הצטיינה" בסכסוכי עבודה ויחסי עבודה גרועים. בשיא המתיחות הטייסים השביתו כ-100 טיסות שבוטלו, גררו את ההנהלה לבית הדין לעבודה ופגעו בתפקודה של החברה. בנוסף, ועד עובדי התחזוקה שבר כיסאות לאחר שפרץ לישיבת ההנהלה. בן טל, שנמצאת באל על כבר 16 בשלל תפקידים, לקחה את המשימה להגיע להבנות עם העובדים תוך כדי הידיעה ששקט תעשייתי הוא מרכיב חיוני לתפקוד של החברה.
היא הצליחה במקום שקודמיה נכשלו: להגיע להבנות ולהסכמי שכר חדשים עם כל הוועדים. צריך להבין, באל על יש ארבעה ועדים סקטוריאליים, ועוד ועד רוחבי, שמול כל אחד יש להתנהל בנפרד. אולי בגלל היותה אישה ולא טייס לשעבר בחיל האוויר היא הצליחה. העובדים מעידים כי ישבה עמם שעות בקשב ונהנתה מהאמון ומההיכרויות ארוכות השנים שלה עם הנפשות הפועלות. במקביל, בנתה תוכנית אסטרטגית שכוללת הרחבה משמעותית של צי המטוסים, והשנה גם הובילה הנפקה בבורסת ת"א וגייסה 140 מיליון דולר גם ממשקיעים זרים שחזרו, שגרמו להישג נוסף – המניה נכנסה למדד ת"א 125.
המשקיע המסתורי: איש העסקים אביחי סטולרו
הוא אלמוני לחלוטין לציבור, למרות ששנים הוא פעיל בשוק. רוב עסקיו מתחת לרדאר, הוא מתרחק מהתקשורת, סרבן ראיונות, אבל היה קשה להתעלם מכך כששמו הופיע בשתי עסקאות גדולות ומפתיעות החודש: סטולרו רכש יחד עם חברת הנדל"ן הבורסאית תמיס את מי עדן תמורת כ-200 מיליון שקל, לצד לקיחת חוב של יצרנית המים בסכום דומה. קודם לכן פורסם כי ארי ארמס זכתה במכרז גדול של משרד הביטחון לאספקת 10,000 רובים, בהיקף של עד 100 מיליון שקל, ורק אז התברר כי החברה בבעלות סטולרו ואורן אנקונינה. ארמס עוסקת בתחום הביטחון ושנים נתנה שירותים לתעשיות ביטחוניות וחברות תעופה, אבל אספקת רובים לא היה העיסוק המרכזי שלה. יש לציין כי לפי פרסומים, העסקה נבדקת כעת שוב במשרד הביטחון.
בנוסף, פורסם שהחברה תקים לפי הסכם עם ממשלת אזרבייג'ן מפעל ליצור נשק. לצד זה, מוקדם יותר השנה חברת אסברן שבשליטת סטולרו רכשה את גרעין השליטה בברן, חברת ההנדסה הגדולה בישראל, תמורת 60 מיליון שקל.
שמו של סטולרו עלה עוד קודם לכן כשרכש יחד עם רפאל את חברת המל"טים אירונאוטיקס במסגרת עסקה שנויה במחלוקת שתקינותה עדיין נבדקת ברשות החברות הממשלתיות. סטולרו מצידו כבר מימש ברווח את חלקו בחברת הרחפנים.
את דרכו החל סטולרו כסוחר שלדים בבורסה, וכיום הוא חולש על קבוצת חברות הכוללת בין השאר את חברת השילוח והלוגיסטיקה ICL, חברות בשת"פ עם התעשיות הביטחוניות בארץ שעוסקות בהגנת תשתיות קריטיות כמו שדות תעופה, אימון חיילות זרים, השקעה בהייטק ועוד. בעבר הוא גם היה פעיל בנדל"ן ברומניה, פעילות אותה מכר ערב המשבר הכלכלי ב-2008 לעדי קייזמן. יש לו תחנות דלק ברחבי הארץ, חלקן על אדמות חקלאיות שרכש והפשיר, כולל אחת רווחית במיוחד ליד המרכז הבינתחומי בהרצליה, שהעירייה טענה בעבר שזכה בה בזכות קשריו עם ראש העיר לשעבר אלי לנדאו ז"ל.
מה סטולרו מחפש במי עדן? רמז אולי נמצא באופציה שנתנו הרוכשים לחברת טמפו, המפיצה של מי עדן, לרכוש 25% מהמניות, ואולי תוך זמן קצר יתברר שסטולרו, כמו באיורנאוטיקס, הוא רק שחקן גישור שמחכה למכור ברווח את אחזקותיו לטמפו, ולסיים את הסיבוב בחברה.
החזיר אותה למקומה הטבעי: מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס
ריצ'רד פרנסיס נכנס לתפקידו רק לפני שנתיים, אבל הוא זה שחתום על הקאמבק הגדול של טבע, שהמניה שלה זכתה בעבר לכינוי "מניית העם" בשל העובדה שנכחה כמעט בכל תיק השקעות או פנסיה של הציבור. טבע עברה עשור איום בו איבדה את הבלעדיות על תרופת המקור קופקסון, שהייתה מקור משמעותי לרווחיה, כשלה ברכישת ענק של חברת אקטיבס תמורת 40 מיליארד דולר, שסיבכה אותה בחובות עתק, והסתבכה בפרשת משככי הכאבים בארה"ב שכמעט הביאה לפירוקה.
ב-2022 ירדה המניה של טבע לשפל של 20 שנה, ונסחרה בשווי שוק של 8 מיליארד דולר, פיחות של 90% מהשיא שלה. בשנה האחרונה זינקה המניה ב-115%, ומאז שפרנסיס נכנס לתפקידו בינואר 2023, טבע הכפילה את שוויה ל-24 מיליארד דולר.
פרנסיס, שאולי העובדה שבא לתפקיד ללא סנטימנטים וללא מחויבות ל"מורשת הורוביץ", ניקה את טבע מתרופות רבות שאינן רווחיות, ושם דגש על תרופות מקוריות. הוא גם הכריז עם כניסתו לתפקיד על מדיניות של חזרה לצמיחה וחדשנות, ולפני פרוץ המלחמה חתם על שת"פ עם חברת סאנופי בפיתוח תרופה למחלת מעיים, שתוצאות הניסוי שלה שפורסמו בתחילת החודש הקפיצו את המניה ב-26% ביום אחד, ומאז העליות הזינקו אותה חזרה לצמרת טבלת המניות הישראליות בעלות השווי הגבוה ביותר בוול סטריט.
לא חוששים מאף אחד: האחים שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה בשופרסל
"הילדים הרעים" של עולם הריטייל, שנכנסו לבעלות על שופרסל בתחילת 2024, לא חוששים לריב עם ספקים ונותני שירותים, לעלות יותר מהמתחרות את המחירים לצרכן, לפטר עובדים, להחליף הנהלה ולעשות כל מה שצריך כדי לשפר את הרווחיות של רשת הסופרים הגדולה במדינה. מה שבטוח זה שבשוק ההון רואים בהם ווינרים, גם אם יש כאלה שמבקרים את הסגנון, והצלחתם באה לידי ביטוי בזינוק של 125% במחיר המניה מתחילת 2024, וברווח שיא בסך 238 מיליון שקל שהשיגו ברבעון השלישי, פי 4 בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, תחת ההנהלה הקודמת. יש כאלה בשוק ההון שאומרים שהאחים אמיר היו רק צריכים להתכופף ולהרים את הכסף מרצפת שופרסל, שסבלה, מסתבר, משומנים עודפים רבים.
האחים לא מתראיינים, לא מגיבים אישית לביקורות נגדם בתקשורת ונעים כמו זוג בולדוזרים לעבר המטרה שסימנו עבורם הלקוחות המוסדיים שהחזיקו במניות שופרסל והחליטו להמר עליהם ולמכור להם את השליטה - למקסם את השווי והרווחיות של הרשת. לצורך כך הם מגייסים את ניסיונם ארוך השנים כבעלים לשעבר של רשת פרשמרקט, אותה מכרו ברווח אדיר לפז. הניהול שלהם ריכוזי מאוד, הם מעורבים בהכל, מוקפים במינויים שהם ביצעו מקרב אנשי שלומם ובעצם חוללו "מהפיכה תרבותית" בשופרסל, תוך התעלמות מוחלטת ממדיניות קודמיהם.
המוטו של האחים הוא "מה שלא מרוויח מבוטל". אם זה התקשרות עם ארגון חבר, הטבות למועדון הלקוחות, עגלות חכמות וכו'. לטענתם, המבצעים שהם לאחרונה מפרסמים בתדירות גבוהה, מטיבים עם הצרכן. המבחן האמיתי עוד לפניהם, והוא האם גם הצרכנים, ולא רק בעלי המניות, מרוצים והאם הם ימשיכו לגלות נאמנות לרשת לאורך זמן. את זה ימים יגידו.
האיש מאחורי הקלעים: החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג
שמו עלה לכותרות ממש לאחרונה אחרי שסירב למהלך החד צדדי של איתמר בן גביר להעניק מענקים לשוטרים וללוחמי השב"ס מבלי לעדכן ולקבל את אישור משרד האוצר. אבל רוב השנה רוטנברג הוא סוג של איש צללים, כזה שטס ברחבי העולם כדי לנסות ולגייס כספים עבור המדינה על מנת לנסות ולכסות עד כמה שניתן את הגירעון העצום שנוצר פה. שימו לב לנתון הבא: החשב הכללי הצליח לגייס מאות מיליארדי שקלים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל עבור קופת המדינה. בזמן שהממשלה חילקה כספים לכולם, בין אם בצדק או לא, רוטנברג היה זה שנאלץ להתמודד ולמצוא את המימון.
כך לדוגמה, בבורסה בת"א הוא גייס אג"ח ממשלתיות בהיקף של 186 מיליארד שקל לעומת 86.7 מיליארד בשנה הקודמת. לאור המצב הביטחוני, באוצר נאלצו להגדיל את הגיוסים גם בעולם, ובמרץ השנה בוצע גיוס אג"ח דולרי בהיקף של 8 מיליארד דולר, שנחשב למוצלח מאוד כי בוצע די בתחילת המלחמה והיה לו ביקוש של 38 מיליארד דולר.
הנפקות משרד האוצר מימנו לא רק הוצאות אלא גם פדיונות של אג"ח ממשלתיות בהיקף כולל של 87 מיליארד שקל, שיא שלא לא נצפה מאז הקורונה. ההבדל הוא שבקרונה היה משבר עולמי וכולם סבלו מאותן "צרות". ההישג של רוטנברג הוא שביצע זאת תוך כדי הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל, פרמיית סיכון גבוהה וחוסר הוודאות שהרקיע שחקים.
