ניצחון לשרגא ברוש ולקבוצת מפעלי ברוש: למרות התנגדות חלק מהנושים ונציגת הממונה על חדלות פירעון, השופט אביגדור דורות נעתר עתה לבקשתו של ברוש ושל הקבוצה, הוציא צו עיכוב הליכים ל-60 יום ומינה למנהל ההסדר את עו"ד צוריאל לביא.
המשמעות היא כי לקבוצה לא ימונה נאמן שיפקיע את הניהול מהקבוצה ולא יוכלו לפתוח נגדה בהליכים משפטיים. בפרק הזמן שניתן לה הקבוצה תגבש הסדר נושים. הבקשה של הקבוצה הוגשה במסגרת תיקון לחוק הקורונה שמאפשר למפעלים שנקלעו לקשיים בשל הקורונה להיכנס להליך נוח מההליך הרגיל בו ממונה נאמן שמשתלט על העסק. את ברוש מייצגים עוה"ד גיל הירשמן ועדי בראונשטיין.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הדיון באשר לגורלה של קבוצת החברות של שרגא ברוש, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים, התקיים מוקדם יותר היום (חמישי) בבית המשפט המחוזי בירושלים. במהלכו התנגדו חלק מהבנקים לכך שלחברה יוצא צו עיכוב הליכים לפי תיקון הקורונה.
במהלך הדיון דיבר גם שרגא ברוש ואמר כי "אעשה כול מאמץ שהכסף יחזור לנושים. לא היססתי להכניס 45 מיליון שקל ואני יודע שיש כאלה שנפגעו בדרך ואני מצר על כך". על פי הבקשה שהגישה קבוצת ברוש היקף החובות של החברות עומד על כ-248 מיליון שקל, כאשר לחברות נוצר גירעון בנכסים אל מול ההתחייבויות בהיקף מוערך של כ-142 מיליון שקל. ברוש ומשפחתו הזרימו על פי טענתם כ-45 מיליון שקל לקבוצה לאור קשייה. על פי הבקשה של הקבוצה הסדר החוב המוצע מתבסס על השקעתה של קרן טנא.
השופט קבע כי "אין ספק שעיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש הסדר חוב בין החברות לנושים. בנוסף, אין חשש שהפעלת החברות בתקופת עיכוב ההליכים תפגע בנושים לאור מימון הביניים שעומד להתקבל מקרן טנא שהיקפו הינו עד ל-20 מיליון שקל... בהקשר זה יש לציין כי בנק מזרחי טפחות שהינו בעל החוב הגבוה ביותר (כ-60 מיליון שקל) תומך באישור הבקשה, בנק הפועלים לא הביע התנגדות לבקשה (בעל חוב של כ-18 מיליון), בנק מרכנתיל דיסקונט תומך בבקשה".
מנגד יש לציין כי בנק דיסקונט ולאומי התנגדו לעיכוב הליכים לקבוצה. השופט ציין בהחלטתו כי "בתחילת הדיון היום למדנו כי המפעלים עצרו את פעילותם לחלוטין, החשמל נותק, חומרי גלם אין והעובדים נותרו בביתם. סיבות רבות תומכות בחלופה של הפעלה מיידית של שני המפעלים ולשם כך נדרשת הזרמת אשראי דחופה ביותר. התרשמתי כי אין סיכוי להשגת אשראי מהמערכת הבנקאית. המתווה המוצע על ידי קרן טנא מאפשר הזרמה מיידית של אשראי בסדר גודל משמעותי ביותר... דחיית הבקשה תעכב באופן ברור את הפעלת המפעלים, ובשורה התחתונה הגעתי למסקנה כי אישור הבקשה הינו הפיתרון הטוב ביותר בנסיבות העניין".
לאור החלטת בית המשפט ומימון הביניים הצפוי השלב הבא בו על הקבוצה לטפל הוא בקשת 58 מעובדי הקבוצה המיוצגים על ידי עו"ד אופיר רונן המבקשים שישולם להם שכר חודש נובמבר. הקבוצה מעסיקה כ-130 עובדים בשני מפעלים בברקן ובנוף הגליל.
במהלך הדיון, ברוש הדף את טענות הבנקים ואמר: "ביום חמישי בבוקר קיבלתי מכתב מהבנק לפיו כסף שייכנס לבנק ייבלע לצורך הורדת אשראי ואי אפשר להשתמש בו, כך שהכנסת כסף לבנק היתה נותנת עוד חצי מיליון, אבל שכר לעובדים זה לא היה נותן. הבנק היחידי שהסכם לסייע בתקופת הקורונה זה בנק מזרחי בגדול ובמידה מסויימת בנק הפועלים. לכן, גם לצערם החוב שלהם הכי גדול. האחרים לא רצו לשמוע".
לגבי בנק לאומי אמר ברוש: "הצעתי לחזק בטחונות לבנק. אחרי עשרה שיקים שחזרו באפריל הגישו בקשה להגבלה. לא עזרו התחנונים. לא אקריא מהווטסאפ כי אבכה".
בסיום אמר ברוש, שמתקרב לגיל 70: "אני פונה בבקשה בשמי ובשם משפחתי אבל לא פחות, בשביל העובדים, הלקוחות ובשל עתיד המפעל לאשר את הבקשה (לעיכוב הליכים-ל.ד)".
בתחילת השבוע נחשף כי הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים לשופט אביגדור דורות בקשה דחופה לעיכוב הליכים לקבוצת מפעלי ברוש בגין חובות בסך 248 מיליון שקל. החברות שביקשו באמצעות עוה"ד גיל הירשמן ועדי בראונשטיין עיכוב הליכים הן החברות "י.ברוש שיווק ושירותים" ו"קבוצת מפעלי י. ברוש".
על פי הבקשה, הדירקטורים והמנהלים בחברות הללו הם שרגא ברוש, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים, ואחיו יריב ברוש. השופט דורות הוציא לפני מספר ימים צו עיכוב הליכים ארעי עד החלטה אחרת. 58 עובדים באחד המפעלים הגישו באמצעות עו"ד אופיר רונן בקשה לשלם להם משכורות. הקבוצה מעסיקה כ-130 עובדים.
קבוצת ברוש הגישה את בקשתה לעיכוב הליכים לפי תיקון 4 לחוק חדלות פירעון שנוצר במרץ שעבר על מנת לאפשר לחברות בקשיים בשל מגפת הקורונה לפנות לבית משפט ולבקש עיכוב הליכים שלא מאפשר לנושים לפתוח נגדן בהליכים משפטיים. תיקון 4 הוא תיקון נוח לחברות בקשיים שמספק להן יתרונות רבים. על פי תיקון זה, לחברה ימונה מנהל הסדר לצורך גיבוש הסדר נושים ולא נאמן שמפקיע את ניהול החברה מידי ההנהלה. נכון לכרגע הוצא צו עיכוב הליכים ארעי לקבוצה.
עו"ד אופיר רונןצילום: נדיה פונכץבנק לאומי המיוצג על ידי עוה"ד אמיר דולב וחופית חיים ממשרד מיתר וען בתגובה שהגיש היום לבית משפט כי "אין לאפשר לחברות להנות מתיקון 4 ויש להכפיף אותן להליך חדלות פירעון שינוהל על ידי נאמן. תיקון 4 יאפשר לחברות להמשיך לנהל את עניינן ללא בעל תפקיד, לרבות נטילת אשראי חדש כחלק מהליך שאינו שקוף לנושים ולבית המשפט". הבנק טוען לנשייה של כ-29 מיליון שקל.
גם בנק דיסקונט שהינו נושה מובטח בחברות בקבוצת ברוש והיקף החוב כלפיו לטענתו עומד על כ-23 מיליון שקל הודיע לבית משפט באמצעות עו"ד מור נרדיה ממשרד לוי טילר, נרדיה, הר-צבי, ברא"ז ושות' כי הבנק מתנגד נחרצות לבקשת קבוצת ברוש להוציא לה צו עיכוב הליכים בהתאם לתיקון 4 שמאפשר לחברות בקשיים בשל הקורונה לגבש הסדר עם נושיהם מבלי שימונה להן נאמן.
דיסקונט ציין כי "לא זו בלבד שאין כל תרומה מצד בעלי השליטה להפעלה המבוקשת, אלא נראה שכל תכליתה של הבקשה לייצר לבעלי השליטה סידור נח, על חשבון הנושים, לפדות את נכסיהם המשועבדים ולהשאיר בידיהם נתח נכבד מן החברות (40%) תוך הפרחת אמירות חלולות על כך שבעתיד מניות אלו ישמשו מקור לפירעון לנושים. נראה שכל כולה של הבקשה נוצרה על מנת לייצר "חבילת פינוקים" לבעלי השליטה תוך רמיסת זכויות הנושים והצגת נתונים חסרי בסיס והסדר עמום ובלתי ברור".
גם הבנק הבינלאומי הראשון המיוצג על ידי עו"ד אורי גאון ויניב אזרן ממשרד ב. לוינבוק ושות', התנגד לבקשה שהגישה קבוצת ברוש. הבינלאומי טוען כי "החברות המבקשות מצויות בחדלות פירעון עמוקה, דבר אשר מוציא אותן מגדר תחולת תיקון 4 שנועד לגופים ואנשים המצויים במצוקה תזרימית זמנית בלבד עם אופק לפירעון כלל חובותיהם. אין כל ביטחון שהפעלתן המוצעת של החברות במהלך תקופת עיכוב ההליכים המבוקשת לא תגרום לפגיעה בנושי החברות".
פורסם לראשונה: 12:06, 16.12.21
