תתפלאו, אבל גם בתקופת החגים סכסוכי השכנים אינם נעלמים ברוח החג, וכל חג מנפק את הסכסוך שלו. ynet גיבש באמצעות עו"ד עידן אטיאס, שמתמחה בליטיגציה מסחרית, מקרקעין, נדל"ן ודיני חוזים, מדריך שעושה סדר משפטי בנושאים הנפיצים בין שכנים, גם בכאלה שלא קשורים רק לחגי ישראל.
אנחנו גרים בבניין משותף שבו יש חילונים ודתיים. שכן דתי רוצה לבנות סוכה ואני מתנגד כי זה יוצר רעש ומותיר לכלכוך, מה הדין?
במקרה זה ייבחן האם השימוש בשטח המשותף להקמת הסוכה הוא ״שימוש רגיל ונאות״, וייבחן האם בנסיבות הספציפיות מעשיו של השכן שבונה סוכה מהווים מטרד. הנטל להוכיח זאת הוא על התובע, והוא יצטרך להוכיח שההפרעה היא מוחשית ולא קלת ערך, מהותית ולא חולפת.
עו"ד עידן אטיאס מציין כי במקרה דומה שהגיע לבית משפט השלום בת"א, נדונה תביעה של דיירים מוגנים שביקשו מבית המשפט להצהיר שהם רשאים להקים סוכה בכל שנה בימי חג הסוכות בחצר הבניין. בית המשפט קיבל את תביעתם נגד חברת ניהול שניהלה את הבניין. חברת הניהול לא ויתרה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, שנדחה. החברה לא עצרה שם והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שגם הוא נדחה. בית המשפט העליון קבע שלדיירים זכות לעשות ״שימוש רגיל ונאות״, ושחברת הניהול לא הוכיחה שמדובר במטרד. בנוסף, נקבע שכל עוד מדובר בשימוש מוגבל בזמן ובמקום, הקמת סוכה לימי החג ופירוקה בסמוך לאחר מכן תוך השבת מצב החצר לקדמותו - יש לראותו כ״שימוש רגיל ונאות״, ולא כמטרד.
אני צם ביום כיפור. יש לנו שכן שתמיד שומע מוסיקה רועשת, מזמין חברים והם אוכלים. זה מטריד רבים מהצמים בבניין. מה ניתן לעשות?
למקרה זה שני היבטים: הרעש כמטרד (ללא קשר לעניין הדתי) והפגיעה ברגשות הצמים. בכל הנוגע לרעש, אין היבט חוקי שמחייב לצום או לחלופין שמונע הפעלת מוזיקה ביום כיפור. יחד עם זאת, בחוק (ר׳ למשל תקנות למניעת מפגעים - מניעת רעש, התשנ״ג-1992) יש הגבלות וכללים בכל הנוגע למטרדי רעש. לדברי עו"ד אטיאס, "החוק מגדיר את יום הכיפורים כ-'יום מנוחה', ומשכך האיסור על רעש נכנס רק מחצות בלילה. בכל הנוגע לפגיעה השנייה, התובע יצטרך להוכיח מהנסיבות שהמעשים עולים לכדי מטרד בהתאם לכללי הפסיקה" .
אני רוצה לתבוע שכן שלי בגין מטרד/בנייה לא חוקית. לאן אני אמור להגיש את התביעה וכמה זה עולה?
סכסוכים בין שכנים בבתים משותפים יכולים להתברר בפני בית משפט השלום או המחוזי, או בפני המפקח על בתים משותפים בהתאם למהות הסכסוך, זהות הצדדים והנסיבות. במקרה של הסגת גבול, תהיה סמכות מקבילה גם למפקח וגם לבית המשפט. תשלום האגרה לתביעה בפני המפקח זהה לאגרה שיש לשלם עבור תובענה אזרחית בבית משפט השלום, אבל היא משתנה בהתאם לסעד ובהתאם לערכאה. מבחינת שכר הטרחה, אין תמחור אחיד והמחיר הוא נגזרת של מגוון נתונים הקשורים להיקף העבודה ולאופי התיק. על שכר הטרחה משפיעים בין היתר: הסעדים הנתבעים, נסיבות התיק, הערכאה השיפוטית, מספר העדים ועוד. ישנם עורכי דין שעובדים לפי שעות, ישנם אלו שעובדים לפי מחיר בסיס וגובים על כל דיון או הליך אחר (בקשה או גישור למשל) מחיר נוסף. דרך נוספת היא מחיר פיקס . למחירי פיקס המחירים יכולים לנוע מ-10,000 ש״ח וצפונה בתביעות בפני המפקח. בבית המשפט הטווח יהיה גבוה יותר - בממוצע זה מתחיל ב-25,000-15,000 ש"ח, וצפונה, בהתאם לאותם שיקולים (כמות עבודה, סוג הסעד שמבקשים, הערכת משך התיק ועוד).
יש לי שכן שמעשן כל הזמן ועשן הסיגריות נכנס לדירה שלי. ביקשתי ממנו כמה פעמים לעשן במקום אחר אבל הוא מסרב. מה פסק בית המשפט במקרים דומים?
ריח ועשן סיגריות עשויים להיחשב כפעולות העולות לכדי ״מטרד ליחיד״ - הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין. עיקרון השימוש הסביר הוא סלע מחלוקת, כשמצד אחד זכותו של ״הפוגע״ לעשות שימוש סביר בדירתו, ומנגד, זכותו של ״הנפגע״ להנאה מדירתו. עו"ד עידן אטיאס מציין כי במסגרת תביעה של בני זוג נגד שכניהם בגין עישון פסיבי שנמשך שנים, עתרו לצו מניעה שיאסור על המשך העישון במרפסת שכניהם. תביעתם נדחתה והם ערערו לבית המשפט המחוזי. ההליך הסתיים בהסכם פשרה שכלל הגבלת העישון לחלק הרחוק במרפסת, ואף הצבת מאוורר לפיזור העשן.
מנגד, אדם שהגיש תביעה נגד שכנתו בגין עשן הסיגריות העולה מדירתה ללא הפסקה, קיבל פסק דין לטובתו בו התקבלו טענותיו המגובים בחוות דעת רפואית בדבר נזקים מצטברים לחשיפה כפויה לעשן. שכנתו נצטוותה לשלם לו סך של 28,000 ש״ח, וזאת על אף שכבר עזבה את דירתם בבית המשותף.
שכן שלי הופך את חיי לגיהינום, משאיר חפצים באופן קבוע בחלל המשותף, עורך מסיבות במסגרת השעות המותרות אבל מסב סבל משמעותי לכל השכנים. מה פסק בית המשפט במקרים דומים?
דייר בבית משותף אינו יכול לעשות בו ככל העולה על רוחו, ובמיוחד כאשר מדובר ברכוש משותף השייך לכלל דיירי הבית. בבית משפט השלום התבררה לאחרונה תביעה של דיירת שטענה לשורה של מעשי הטרדה מצד שכניה. בין היתר הם החזיקו את כלבם בחדר המדרגות של הבניין, הותירו לכלוך וחפצים ליד דלת הכניסה לביתה והפעילו מוזיקה בעוצמה חזקה במשך שעות ארוכות, תוך שהם מותירים את דלתם פתוחה וכך הרעש היה רב יותר. בית המשפט דחה את טענתם של הנתבעים כי לא מדובר במטרד ליחיד, מכיוון שהתקיים רק בשעות המותרות בחוק. במקרה זה בית המשפט הדגיש שנותר בו רושם קשה שהנתבעים פעלו בבריונות כלפי התובעת והתנהגו כאילו יכולים לעשות ככל העולה על רוחם, ופסק לתובעת פיצוי כספי.
הילדים של השכן מעליי זורקים כל הזמן דברים מהמרפסת, החל מזבל ועד לבדלי סיגריות שכבר גרמו לי לנזק - חור בריהוט. האם אני יכול לתבוע את השכן על הנזק שביצעו ילדיו?
עו"ד עידן אטיאסצילום: שיר נגרפקודת הנזיקין קובעת כי ניתן להגיש תובענה נגד קטין שמלאו לו 12 שנים. הורה ייחשב כאחראי לנזק שעשה ילדו, כאשר הוא לא נהג במידת הזהירות הרגילה של הורה סביר. השלכת פסולת, כאמור, עלולה להיחשב לכדי מטרד ליחיד. דוגמה לכך ניתן לראות בתביעה של אדם נגד שכנו בה טען כי בני משפחתו של השכן הפכו את גינתו הפרטית לאתר פסולת. הוא טען שהם השליכו לגינה חפצים מסוכנים וכבדי משקל, ואף גרמו לו נזקים לגדר הגינה. בית המשפט, קבע כי מדובר במטרד ליחיד, ופסק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש ופגיעה בנוחות בסך 8,000 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט.
ישנו דייר בבניין שהפך את חניית האורחים לחנייה קבועה שלו, ואינו מאפשר לדיירים אחרים לחנות בה. מה הדין?
במקרים בהם אחד הדיירים משתלט על חנייה משותפת (כדוגמת חניית אורחים), מדובר בשימוש שאינו סביר. במקרה שלא ניתן להתמודד עם השכנים בהידברות, ניתן להגיש תביעה לצו מניעה להפסקת המטרד ליחיד, ודרישה לקבלת פיצוי כספי. כדי שהפרעה תחשב למטרד יחיד היא חייבת להיות מוחשית ולא קלת ערך, מהותית ולא חולפת. לכן יש לתעד ולהוכיח את הפגיעה על פני רצף זמן ממושך ועקבי.
שכן שלי מסבלט את דירתו, והדיירים הזמניים שנכנסו עשו נזק לחלל המשותף. ניתן לתבוע את הדיירים הזמניים או את בעל הדירה?
מבחינת חוק המקרקעין, בעל הדירה הוא זה שנושא באחריות כלפי נציגות הדיירים בבית המשותף על מטרדים, חובות או בעיות שונות שגורם השוכר. עו"ד עידן אטיאס מציין כי "גם בסאבלט, השוכר הוא באחריותו של בעל הדירה. יחד עם האמור, השוכר חב לעיתים באחריות חוזית (בהתאם להסכמים שחותם מול בעל הדירה ולעיתים גם מול חברת הניהול) ובאחריות נזיקית.
לעיתים ייתבעו גם השוכר וגם בעל הדירה, והסעדים יתבקשו משניהם ביחד ולחוד. במקרים מסוימים (למשל כאשר אין הסכם שכירות משנה - ״סאבלט קצר״), ניתן יהיה לתבוע את בעל הדירה בתיקונים של הרכוש המשותף, ולהתיר לו לתבוע בעצמו עבור נזקיו, את אותו שוכר".
