בית הדין הרבני הגדול דחה לאחרונה ערעור של גבר שחויב לשלם לאשתו לשעבר 180 אלף שקל עבור כתובה, וביקש פטור משום שהיא הסתירה ממנו שהיא סובלת מהפרעה נפשית ונוטלת תרופות נגד דיכאון. הדיינים קבעו שטיפול תרופתי לא מעיד בהכרח על הפרעה נפשית, מה גם שהבעל ידע על כך הרבה לפני שתבע להתגרש.
בתחילה הגישה האישה לבית הדין האזורי תביעת כתובה על 520 אלף שקל. בתגובה טען הבעל שהוא פטור מתשלום כיוון שהנישואים היו "מקח טעות", שכן אשתו הסתירה ממנו שיש לה מום נפשי ושהיא מטופלת בכדורים פסיכיאטריים. כסיבה נוספת הוא טען שאשתו "מורדת" כיוון שסירבה לקיים איתו יחסי מין.
בית הדין דחה את הטיעון בנוגע למום, וקבע כי הבעל לא פטור מכתובה אבל ישלם רק 180 אלף שקל כפשרה. ראשית, כיוון שאי אפשר היה להגיע להכרעה חד-משמעית בסוגיית יחסי המין. שנית, משום שהסכום המלא מוגזם ביחס ליכולות הכלכליות שלו.
בערעור שהגיש על פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול חזר הבעל וטען שהיה צריך לפטור אותו מהכתובה. הוא הוסיף כי סכום הפשרה היה אמור להיות נמוך יותר, שכן לא היה מקום לגזור אותו מהסכום המקורי והמוגזם, אלא מסכום מופחת וריאלי.
אבל דייני בית הדין הרבני הגדול - הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז-אילוז - דחו אותו. הדיין לוז-אילוז קבע כי טענת המום לא יכולה להתקבל. ראשית, משום שהבעל לא ציין זאת כעילה בתביעת הגירושים. שנית, משום שלא כל מי שנוטל ציפרלקס סובל מהפרעה נפשית.
"כמו שתופעות גופניות המצריכות לקיחת משככי כאבים לא מגדירות את הלוקח כחולה, אף תרופות אלו הגורמות רוגע – אין הכרח לומר שהמצב ללא לקיחתן נובע מהפרעת נפשית", כתב.
הוא הוסיף בהקשר הזה כי טענת הפרעה נפשית לא מספיקה כדי להעלות טענה של "מקח טעות" עקב הסתרת מום, ויש להוכיח שההפרעה גורמת לפגיעה בתפקוד היומיומי. "לא השם הוא הקובע אלא התוכן", כתב.
בנוסף ציין הדיין כי גם אחרי שהבעל ידע על הטיפול התרופתי, הוא המשיך לחיות עם אשתו עוד שנים רבות והביא איתה חמישה ילדים, כך שקיבל אותה כמו שהיא.
לגבי הסכום שנקבע לתשלום נקבע כי יש טעם בטענת הבעל שלפיה מאחר שנקבע כי סכום הכתובה המלא מוגזם, בית הדין הרבני היה צריך קודם כל לקבוע סכום חלופי וריאלי ורק ממנו לגזור את הפשרה. עם זאת, הדיין קבע כי ההחלטה בעניין זה לא הייתה שגויה בצורה קיצונית שמצדיקה התערבות בשיקול הדעת הרחב הנתון לבית הדין הרבני האזורי בנושא.
למרות דחיית הערעור, הבעל לא חויב בהוצאות מאחר שהאישה הייתה מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: טו"ר יניב אלמגור
• ב"כ המשיבה: עו"ד טובה אייזנשטיין
• עו"ד חיים אלמו טמייט עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
