כשהיינו קטנים פסגת השאיפות של החופש הגדול הייתה לעשות בייביסיטר על הילדים של השכנה, להיות מדריכים בקייטנות או לעבוד במזללת מזון מהיר ולקבל תשלום לפי שעה. אבל היום יש כבר דור מתקדם של עבודות קיץ, ובני נוער שלוטשים עיניים לעבודות הלוהטות של העידן החדש.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אלה הן עבודות שמעבר להיותן מקור פרנסה לחודשי החופש הגדול, משמשות גם כר פורה לקפיצה אל תוך עולם של מקצועות שהפכו להיות מבוקשים ומשתלמים הרבה יותר לטווח הארוך. וגם כאן, אי-אפשר שלא להתחיל מהקורונה, שההשפעה שלה על חיינו רחוקה מלהסתיים.
4 צפייה בגלריה
מימין: עמית סלמה, רואי אוזן, עופרי כץ וטל אוויזרט, שעובדים במרכז לוגיסטי
(צילום: יריב כץ)
בני הנוער של היום כבר לא מעוניינים רק להפוך המבורגרים על הגריל או לרדוף אחרי ילדים בקייטנות, הם רוצים עבודה שיש בה גם עניין ואופק, וכמובן שגם כסף.
קחו למשל את נויה, בת 16 וחצי ממזכרת-בתיה, שכבר מצאה עבודה לקיץ: כמלקטת במרכז לוגיסטיקה של מערך מכירות אינטרנטי. "אני עושה כל מה שצריך, אם זה ללקט את המוצרים שאנשים הזמינו, או לארוז את החבילות שיוצאות. יום העבודה שלי מתחיל כשאני מקבלת דו"ח של הליקוטים שאצטרך לעשות במרכז ההזמנות שהתקבלו און-ליין. כל דו"ח מרכז לי כמה הזמנות יחד, שאני אחראית עליהן. אני עושה במקביל את כל הליקוטים שלהן, עד השלמה מוחלטת ואריזה של המוצרים למשלוח".
וזו עבודה שיותר נעימה לך מעבודות אחרות?
"חד-משמעית. ניסיתי למלצר וזה היה פיזי מדי וגם לא מעניין. ניסיתי לעבוד עם ילדים ולמרות שאני אוהבת ילדים הבנתי שחוץ מהנאה מהשהות איתם, אני לא מרוויחה הרבה. לעומת זאת, העבודה הנוכחית שלי הרבה יותר מעניינת אותי וגם מלמדת אותי המון, ומי יודע, אולי זה תחום שאני אעסוק בו בעתיד? אני לא רוצה סתם לעבוד, אני רוצה לעבוד במשהו שמעניין אותי, שמלמד אותי, שמקדם ושאני נהנית ממנו.
"ברור לי שאם אלך לעבוד באולם אירועים ארוויח טיפים מטורפים, אבל אני פשוט חושבת שהעבודה עצמה לא שווה את התמורה הכספית שאקבל גם אם היא תהיה - והיא תהיה - מאוד גבוהה", מנתחת נויה. ואני חושבת: איפה אני הייתי בגיל 16? עשיתי בייביסיטר על הבן המעצבן של השכנים. מי בכלל ערך כאלה חישובים של הון מול הון רגשי?
ופה התמורה כן שווה?
"כן. כי אני גם מאוד נהנית וגם לומדת תחום שהוא מאוד רלוונטי ואקטואלי בעולם התעסוקה. מה שאלמד כאן יכול לשרת אותי גם קדימה, הרי כולנו יודעים עד כמה היום בהשוואה לעבר התחום של הקניות בדיגיטל התפתח".
מיכל גייטו-אלבז היא מנכ"ל "גילטי", פורטל האי-קומרס שבו עובדת נויה, והיא משקפת איך הדברים נראים מהצד שלה כמעסיקה. "מה שקורה אצלנו היום מבחינת גיוס של בני נוער לעבודה בחופש, זה ממש כמו הגיוסים של הילדים בקיבוץ לעבודות בענפי המשק", היא מתפייטת. "אבל זה לגמרי סוג של עבודות שלא היו קיימות לפני כמה שנים. זה המילניאלס, דור ה-Z, שכולנו, גם כהורים וגם כמעסיקים, יכולים להיות גאים בהם.
"בני הנוער שעובדים אצלנו בליקוט הם גם אלה שמייצרים ומעלים עבורנו תכנים לטיקטוק ולאינסטגרם, עורכים סרטים לרשתות ועונים על שאלות של לקוחות באינסטגרם. מי יעשה את זה יותר טוב מהם?", אומרת גייטו-אלבז.
וכמה את משלמת להם על כל הטוב הזה?
"35 שקלים לשעה. זה הרבה יותר ממה שמעסיקים אמורים לשלם לבני נוער בחופש הגדול ואני משלמת להם ביד נדיבה כי באמת מגיע להם. זה שכר של מבוגרים כיוון שהם עושים עבודה של מבוגרים. את יודעת מה? זה לא מדויק. מבוגרים לא היו עושים את זה כל כך טוב".
אגב, בדיקה עם משרד התעסוקה מעלה ששכר בני נוער בחופש הגדול נע מ-22 ועד 25 שקלים לשעה, בהתאם לגיל. בחופשות מותר להעסיק בני נוער מגיל 14, ובשנת הלימודים מגיל 16.
700 שקל לסרטון
ע', בן 16 וחצי שלא רוצה להזדהות, מספר שלא הייתה לו בכלל התלבטות לגבי עבודה בחופש. הוא ממש לא חשב לעבוד במלצרות או בשטיפת מכוניות, אלא נשאר לעבוד במזגן בחדר שלו, כעורך סרטוני וידיאו עבור יוטיוברים שלא רוצים להתעסק בפרטים הקטנים אלא מעדיפים להוציא את עבודת העריכה החוצה. את כל מה שהוא יודע למד בעצמו, באינטרנט.
"הרבה גם לא יודעים לערוך ואני והחברים שלי זה פתרון זמין עבורם", הוא אומר. "אני למשל יכול לקחת גם מאה שקל לעריכה קצרה של סרטון ועבור היוטיובר שמקבל מוצר מטופל זה משתלם. ויש כמובן גם סכומים יותר גבוהים שאני מרוויח. יש יוטיוברים גדולים שרוצים עריכה ברמה גבוהה ואז הם משלמים לי גם 700 שקל לסרטון".
מורן זר-קצנשטיין, מייסדת בית הספר למקצועות היוטיוב, גילתה את המקצוענות של בני הנוער בתחומי הדיגיטל - ונעזרת בה ביתר שאת בקיץ. "יש פה מצב של ווין-ווין", היא אומרת. "בני הנוער פנויים לעבודה בחופש הגדול, הם שולטים באופן אינטואיטיבי בכל מה שקשור בעריכה, בקצב, בהתאמה של סרטון לפלטפורמה, ואני מחברת בין בני הנוער האלה לבין הלקוחות שלי שצריכים את השירות הזה".
והם גם יזמים. אם מילת הקסם של ההורים שלנו הייתה "קביעות", ומילת הקסם שלנו הייתה "קריירה", הרי שאצל בני דור ה-Z העניין הוא התשוקה. קחו למשל את שירה אברמוביץ', עוד לא בת 13 מתל אביב, שלא מחפשת מעסיקים או תשלום לפי שעות – אלא מנצלת את החופש הגדול כדי לעצב ולייצר בגדים מצוירים, אותם היא מוכרת באתר שבנתה עצמה. "אני מציירת באייפד ופעם חשבתי לראות איך זה ייראה על חולצה ולמכור את זה. כשהחולצה הראשונה נמכרה לחברה של אבא שלי, זה היה ממש משמח, ואז הלכתי למקום שמדפיס על חולצות. אני עושה את מה שאני אוהבת וגם מרוויחה על זה כסף, וזה כיף".
גם ארבל זיו, בן 14 ממושב עין יהב בערבה התיכונה, עושה את מה שהוא אוהב - לרכוב על אופניים - ומרוויח מזה כסף. "חיפשתי עבודה לחופש ובגלל הגיל שלי היה קשה למצוא מקום", הוא אומר. "אז בתמיכה של ההורים החלטתי לפתוח יזמות של משלוחים עם האופניים, קבענו עם כל בתי העסק בעין יהב, והצליח לי. בתי העסק מתקשרים אליי, נותנים לי שם, מקום ומספר טלפון, ואני לוקח את הסחורה שארוזה מראש ומביא אותה ללקוח".
כל זה לא מפתיע את ד"ר טלי תאני-הררי, ראש החוג לתואר שני מבית הספר למנהל עסקים במרכז האקדמי פרס. "יש משהו במשבר הגדול שצעירים חווים במהלך גיבוש הזהות שלהם שמאוד מאזן ומחדד את ההתנהלות שלהם - ולכן הדור הזה שצומח פה עכשיו הוא זה שהולך לשנות את פני ההיסטוריה", היא בטוחה. "כולנו כמעט חזרנו להרגלים הישנים שלנו, ולא באמת עברנו שינוי. אבל כשאתה בן 12 או 15 והקורונה פוגשת אותך, יש לזה אפקט גם בתפיסה של התחום בו כדאי לי לעבוד בחופש".
מחפשים משמעות
בני הנוער, כך נראה, חותרים גם לעבודות שבצידן תרומה לקהילה וערך מוסף. לליהיא אהרון, בת 17 מראשון לציון שעובדת בחופש הגדול בעמותת ניצני ראשון, היה חשוב מאוד לעבוד במקום בעל אופי חברתי. "אני לא רוצה רק לעבוד, אני רוצה עבודה שתיתן לי משמעות", היא מסבירה. "אני עובדת עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, וצוברת פה ערכים של עזרה לזולת, אכפתיות. אני באה לכאן גם בשביל להראות להם שכולנו בני אדם שווים, למרות שיש להם מגבלות פיזיות ואחרות. אני יוצאת מכאן עם ערך מוסף שאני לוקחת איתי, ולא רק עם כסף".
איך ההורים חווים את כל זה? תשאלו את אביבה סלמה מנס-ציונה, אמא של עמית ומאי, בנות 16 ו-18, שעובדות במרכז הלוגיסטי של הוצאת "ידיעות ספרים" ביבנה בליקוט עבור ההזמנות הדיגיטליות שנכנסות למערכת ובסידור פיזי של הספרים. "בעיניי כאמא יש לעבודה כזאת משמעות גדולה מאוד מבחינת חינוך פיננסי", היא אומרת. "לילדים של היום יש צרכים גבוהים, הם קונים, מבלים, יוצאים ואני בעד שיבינו שבשביל כסף צריך לעבוד - והם באמת עובדים".
אבל האם העבודות המסורתיות של בני הנוער בחופש חלפו מהעולם? לא לגמרי. נעמה נתן, בת 17 מהרצליה, מעבירה את הקיץ כסדרנית בסינמה סיטי בגלילות. "אני מכניסה את הצופים לאולמות ומוציאה, כלומר מכרטסת ומנקה ומסדרת את האולם אחרי שאנשים יוצאים", היא מספרת. "רציתי לעשות משהו בקיץ, וכמובן להרוויח כסף. תוך כדי אני רואה מלא סרטים, אז כיף לי".
יריב גדי, מנהל רשתות בתי הקפה גרג וביגה, מסביר שדווקא השנה, כאשר חסרות הרבה ידיים עובדות בתחומי האירוח וההסעדה, בני הנוער הם כוח חשוב. "ברשתות שלנו יש מעל 4,000 עובדים, ובקיץ מאות מהם בני נוער", הוא אומר. "למרות סיום תקופת החל"ת, העובדים עדיין לא באו בהמוניהם. בני הנוער תופסים את השורות בדיוק בזמן - ונותנים פתרון למחסור בכוח האדם".
